"תפסיקי לצעוק! לידה זה כואב!"

כל יולדת חמישית בישראל מתארת לידה טראומטית עקב התנהגות פוגענית או אלימה של צוות רפואי כלפיה. הסרט "מחיקה מלאה" מעלה את האלימות המיילדותית שנשארת מושתקת לסדר היום. אזהרת טריגר
הדר ונדר אלבראנס

"הלידה התפתחה מאוד מהר והצוות פשוט אנס אותי לשכב על הגב עד לחילוץ התינוק ממני. גבר גדול ממדים ישב לי על הצלעות, בעוד צוות שלם של רופאים ומיילדות עושים פעולות וכולם התעלמו מהצעקות שלי לקום ממני כי אני לא נושמת. את חתך החיץ הרגשתי רק לאחר שהוא נעשה והרגשתי הכול מאחר והייתי ללא שום אלחוש. על הוואקום הם רק הודיעו לי שנייה לפני, כשהעיניים שלי היו אחורה והייתי בטוחה שזה הסוף שלי… יצאתי פצועה עם שברים בצלעות וטראומה נפשית".

העדות המצמררת הזאת, כמו גם זו המופיעה בכותרת, נמסרו מפי נשים אמיצות שבחרו לשתף ולהשתתף בסקר שערכה "התנועה לחופש בחירה בלידה" בחודש מרץ 2022. על הסקר ענו 1,700 נשים שסיפוריהן מחדר הלידה מציירים תמונה שלא ניתן להישאר אדישות אליה:

  • 32% מהנשים דיווחו על דיבור פוגעני או מעליב מצד אנשי הצוות הרפואי
  •  68% דיווחו שהצוות לא כיבד את הפרטיות שלהן בחדר הלידה
  • 58% הרגישו שמישהו אחר מקבל את ההחלטות בנוגע ללידה שלהן
  • 40% חשו שהופעל עליהן לחץ מצד הצוות לביצוע הליך רפואי שלא רצו בו
  • 20% דיווחו כי הרגישו שהן לא מסוגלות להתערב בהחלטות הצוות מבלי להתפשר על איכות הטיפול שיקבלו
  • 13% דיווחו על פעולה רפואית שבוצעה בניגוד לרצונן.

סוגי הפגיעות שונים, אך הנתון הבא מבהיר יותר מכל את היקפן ואת השפעתן על נשים – כל יולדת חמישית בישראל מתארת את הלידה שלה "נוראית" או "טראומטית". תוצאות הסקר והעדויות הקשות מבהירות את עומק הבעיה: לא מדובר בפגיעות בכמה נשים בודדות. זהו לא רק סיפור אישי, זהו סיפור חברתי. זוהי התנהלות שיטתית של הפעלת כוח ממסדית על ציבור שלם של נשים, סיפור על חברה שמנכסת את הבעלות על הלידות שלנו ומקדשת מדיקליזציה עודפת, סיפור על יחסי כוח בין מטפל/ת למטופלת בתוך חדרי לידה קרירים, מנוכרים וטכניים – והנשים המטופלות תמיד נמצאות בצד החלש והפגיע.

לפגיעות מהסוג הזה קוראים "אלימות מיָילדוּתית" (Obstetric violence), אלימות המופעלת על נשים בתהליכי לידה. אלימות שכוללת דיבור פוגעני, הזנחה, ביצוע פרוצדורות רפואיות ללא הסכמה, הפעלת מניפולציות מילוליות ורגשיות, פגיעה בפרטיות ועוד. דו"ח של האו"ם משנת 2019 שעסק באלימות מיילדותית מגדיר זכויות נשים בתהליכי לידה כזכויות אדם בסיסיות והמלצותיו כללו הסדרה בחוק וקביעת מדיניות לצורך תיקוף והכרה בפגיעות כמו גם למניעתן. נכון להיום, משרד הבריאות בישראל אינו מפרסם נתונים בנושא ואין לתופעה הגדרה או שם המעוגנים בחוק. כתוצאה מכך החברה אינה מכירה בסוג כזה של פגיעה. נשים נותרות לבד עם הטראומה שחוו, אין להן כלים להתמודד או לפעול לאחר הפגיעה, ובמקרים מסוימים הן אינן יודעות שמה שקרה בחדר הלידה שלהן הוא חציית גבול. האלימות נשארת מושתקת.

הנשים צועקות, אבל מי שומע?

"חמודה, את זזה המון", "אני יכול לעשות לך כל מה שאני רוצֶה" – אלו רק חלק מהמשפטים שנאמרים לדניאלה על ידי הצוות הרפואי בחדר הלידה שאליו היא מגיעה ללדת. דניאלה היא גיבורת הסרט הישראלי הקצר "מחיקה מלאה" של היוצרות מיכל קרני וסופי ארטוס. סרט שמציג כביכול עוד יולדת, עוד לידה, עוד בית חולים. במהלך שלושים הדקות של הסרט נחשפים הצופים לדינמיקות המתרחשות בתוך חדר הלידה, ומבהירות את יחסי הכוח שבין הצוות הרפואי ליולדת. יחסי כוח הגוררים את דניאלה אט אט לחוסר שליטה, לחוסר אונים ולאיבוד אוטונומיה.

דו"ח של האו"ם מ-2019 מגדיר זכויות נשים בתהליכי לידה כזכויות אדם בסיסיות והמלצותיו כללו הסדרה בחוק, הכרה בפגיעות ומניעתן. נכון להיום, משרד הבריאות אינו מפרסם נתונים בנושא

דניאלה מתמודדת במשך שעות שהותה בחדר הלידה עם מילים מזלזלות ומקטינות ועם הערות מטרידות מצד הצוות המטפל. היא מתמודדת עם התעלמות מבקשותיה, דיבור של הרופאים מעל ראשה, התנשאות, הזזת גופה כאילו הייתה חפץ, התנהלות קרה וחסרת רגישות של הצוות וביצוע של פרוצדורה רפואית פולשנית בגופה ללא הסכמתה וללא הסברים. היוצרות מצליחות להעביר את הדינמיקה בחדר הלידה בצורה כל כך בהירה ומדויקת, כך שהביטוי "מחיקה מלאה", שאמור לתאר שלב טבעי בתהליך הלידה, מקבל משמעות אחרת לגמרי ביחס למיקומה של היולדת בתהליך ולמחיקתה כסובייקט.

מחיקתה של דניאלה דומה מאוד לתחושותיהן של נשים רבות שקולותיהן מחדרי הלידה אינם נשמעים. הם אינם מקבלים את ההכרה שראוי שיקבלו, והם קולות שצריכים להיאסף לזעקה גדולה שתעורר את מערכת הבריאות, את חברי הכנסת ואת הרופאים והרופאות המטפלים. אי אפשר להמשיך להתעלם מהם כאילו היו קולות של נשים בודדות או אירוע זניח. הביטול, המחיקה וההתעלמות מהפגיעה הופכים את הסובייקט הנשי לכזה שקיומו נמחק פעמיים – פעם אחת בתוך חדר הלידה, ופעם שנייה בחוסר ההכרה בפגיעה שנעשתה. נשים נפגעות מאלימות מיילדותית בכל הגילים ומכל המגזרים בישראל, התופעה מתרחשת יום יום בכל בתי החולים בארץ. הגיע הזמן להיות אמיצים ולהסתכל לתופעה הזו בעיניים. הגיע הזמן שהפגיעות הללו יקבלו הכרה.

אם עברת פגיעה במהלך ההיריון או הלידה אני מזמינה אותך לפנות לקו הסיוע – הקו ליולדת

ביום חמישי הקרוב, בשעה 20:30 במוזיאון תל אביב יתקיים ערב לציון יום המאבק באלימות נגד נשים של התנועה לחופש בחירה בלידה, ובמסגרתו יוקרן הסרט "מחיקה מלאה". הרשמה והשתתפות כאן

הכותבת היא פעילה למען זכויות נשים בעמותה "התנועה לחופש בחירה בלידה".

מחיקה מלאה סרט ישראלי
מתוך הסרט "מחיקה מלאה". יחסי כוח שבהם היולדת תמיד בצד החלש. צילום: מתן בללתי
בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. יעל הירש בידרמן

    כתבה מצוינת וחשובה ביותר. תודה רבה