האינטלקטואל הביקורתי והסוציולוג הציבורי

ד"ר אריז' סבאע'-ח'ורי בדברי פרידה מפרופ' לב גרינברג, שנשאה ביום העיון שנערך באוניברסיטת בן-גוריון לרגל יציאתו לגמלאות
אריז' סבאע'-ח'ורי

אני כל כך נרגשת ואסירת תודה על שנפל בחלקי להיות שותפה למעמד החגיגי והמרגש, אבל גם מעט עצוב זה. עצוב מפני שהוא מסמל ולו מעין פרידה מחוקר מוערך שנתינה ותרומה אקדמית הן חלק ממורשתו, וגם מהול בתקווה שמסמלת נקודת ציון של עשייה מחודשת.

בהזדמנות זו, פרישתו של לב, אני מתכבדת לדבר על הקריירה הענפה שלו ולחלוק את דעתי על מורשתו. ראשית, מזל טוב לב, חבר יקר, ואני מאחלת לך הרבה מנוחה בהמשך הדרך, אם כי אני בספק אם אי פעם תפסיק לחשוב ולכתוב! היית תומך נדיב ואדיב, בר שיח ובעל ברית, ואנחנו בני מזל בדיסציפלינה הסוציולוגית שנושאת את החותם שלך.

נתבקשתי לדבר על האופנים שבהם העבודה שלי מתכתבת עם עבודתו של לב. אך, אני בחרתי להתמקד בעיקר בעבודתו של לב. ללב קריירה סוציולוגית ארוכה, החל מעבודת הדוקטורט שלו על תנועת העבודה הישראלית, דרך עבודתו הנוקבת על כלכלה פוליטית וקורפורטיביות מפוצלת ועד למחקרים עדכניים יותר על אלימות ומבנה פוליטי בישראל.

אני מוצאת שהסליל המחבר חלק גדול מעבודתו של לב הוא התמקדות מרכזית בכוח, ובאופן שבו הבדלים מבניים מעצבים תוצאות ותהליכים סוציו-פוליטיים וסוציו-כלכליים. עבודתו של לב היא זהירה: הכתיבה האמפירית קפדנית, מותאמת למחויבות תיאורטית ברורה להבנת דפוסי החיים החברתיים המעצבים את אי השוויון וההיררכיות החברתיות. כולנו יכולות לשבח את לב על שהעז לקחת על עצמו את מה שצ'רלס טילי כינה Big structures, large processes, and huge comparisons – מבנים גדולים, תהליכים גדולים והשוואות ענק. בפרויקטים הרבים שלו הוא עיצב עבורנו סוג של מחקר סוציולוגי ששואל כיצד מכניזמים ומנגנונים בסיסיים מייצרים certain deleterious outcomes (תוצאות מזיקות מסוימות).

לב הוא אחד הסוציולוגים.ות היהודים.ות-ישראלים.ות הראשונים.ות שסירבו לשתף פעולה עם המערך הקולוניאלי, מה שדרש אומץ רב בהתחשב בפוטנציאל לנידוי אקדמי

פרדיגמה של קולוניאליזם התיישבותי

המקום שבו לב מצטיין במיוחד הוא שימוש בדמיונו הסוציולוגי כדי לעשות תיאוריות ביקורתיות ולקרוא לשינוי חברתי. הוא לא הגביל את מחשבותיו והתיאוריה שלו למרחבים אקדמיים אליטיסטיים, אלא השתדל להשתמש "בערכת הכלים" התיאורטית שלו כדי לחולל שינוי חברתי אמיתי, וגם דרך פעולה לפיתוח שותפות יהודית-ערבית.

לב הפגין מחויבות אנטי-קולוניאלית חזקה לאורך הקריירה שלו, בהיותו פעיל בארגון פוליטי ובסוציולוגיה ציבורית. הוא אחד הסוציולוגים.ות הראשונים.ות היהודים.ות-ישראלים.ות שסירבו לשתף פעולה עם המערך הקולוניאלי, מה שדרש אומץ לב בהתחשב בפוטנציאל לנידוי אקדמי, לדיכוי ולהדרה מהזרם המרכזי ואולי מהאקדמיה בכלל. כמהגר מתיישב ואולי במובן מסוים מתוך המיקום החברתי-פוליטי המיוחד שלו  כ"פליט" לב הכיר, למשל, זה מכבר, שדמוקרטיזציה חייבת לכלול חלוקה מחדש של הכוח, ושללא חלוקה מחדש של שימוש המדינה בכפייה ובאלימות "לגיטימית", וללא היפוך באופני השליטה הכלכלית, לא ייתכן שינוי מהפכני בסדר החברתי והפוליטי הקיים.

החשיבה של לב על הקונפליקט הציוני-פלסטיני הייתה חשובה עבורי במיוחד. השיחות איתו לאורך השנים, במיוחד מאז 2018, בקבוצה המחקרית "קולוניזציה והתנגדות", שהנהיג יחד עם חברנו דניאל דה מלאך במכון ון ליר, חידדו את האוריינטציה האפיסטמולוגית שלי כלפי הפרדיגמה הקולוניאלית ההתיישבותית למרות ההבדלים, ולפעמים גם המחלוקות ואולי דווקא בגללם! אמנם לב נכנס לשימוש בפרדיגמה יחסית מאוחר, אבל לא רק הוא. הפרדיגמה של קולוניאליזם התיישבותי, להוציא בודדים, הושתקה במדעי החברה בכלל ובסוציולוגיה בפרט. כפי שאנו יודעות, סוציולוגיה כפרקטיקה אינטלקטואלית אינה מנותקת מהזירה הפוליטית הרחבה יותר; ייצור ידע קשור בכוח ומגלם בתוכו כוח. מדעי החברה לאורך שנים רבות שיעתקו (ועדיין משעתקות) את מערך הכוח הקולוניאלי הישראלי. החוקרים.ות הפלסטינים.ות היו אלו שתרמו לשיבת הפרדיגמה של קולוניאליזם התיישבותי לדיון האקדמי בישראל, כפי שאני טוענת במאמרי על הפרדיגמה של קולוניאליזם התיישבותי.

עבודתו של לב על תנועת העבודה מצביעה על האופנים שבהם השליטה הכלכלית הפוליטית של המתיישבים הקולוניאליים מאמצע המאה ה-20 הובילה להיררכיה ביחסי יהודים-פלסטינים

בחזרה ללב, לב מתייחס בצורה מורכבת ולא לינארית לאופן שבו שיטות ומנגנוני האפליה וההפרדה נובעים מהפרויקט הקולוניאלי, וכיצד ניהול דיפרנציאלי של אוכלוסיות פלסטיניות שונות (population management) בעצם מקדם פרקטיקות ממושכות לנישול משאבים ולניכוסם לטובת האוכלוסייה המתיישבת הקולוניאלית היהודית ישראלית.

עבודתו הכוללת של לב על תנועת העבודה מצביעה על האופנים שבהם השליטה הכלכלית הפוליטית של קבוצת המתיישבים הקולוניאליים מאז אמצע המאה העשרים לפחות, הובילה לתלות ולהיררכיה ביחסים בין יהודים לפלסטינים ולאופן שבו אי-השוויון וההפרדה ממוסדים בתוך מוסדות המדינה וכוחות השוק. לב גם מצביע על האופנים שבהם הפרדה זו השפיעה על קווי המתאר של הסכסוך בין ישראל לפלסטינים.

מהסיבות הללו ומסיבות אחרות רבות שלא מניתי אני בטוחה שהמורשת של לב תהיה מתמשכת וחזקה במדעי החברה בכלל ובסוציולוגיה בישראל בפרט, שכן עמיתיו ותלמידיו היו עדים לחוקר-פעיל שמשתמש בייצור הידע שלו כדי לחזות דרכי חיים אלטרנטיביות, לא היררכיות.

ד"ר אריז' סבאע'-ח'ורי
ד"ר אריז' סבאע'-ח'ורי

ועוד כמה מילים מאוד אישיות לסיום:

הרושם הראשוני שכבש אותי במפגש עם לב והמשיך ללוות אותי הוא שמדובר באדם צנוע, מקורי, אינטלקטואל אורגני במונחיו של גראמשי, שנדיבות לב היא חלק עמוק באישיותו וזורם ללא מאמץ. דברים אלה הזכירו לי תוך כדי כתיבה פתגם בערבית שמתלבש ככפפה על לב, ואיך אפשר בלי פתגמים בערבית כשלב האמין בכל לבו בצדק חברתי ופוליטי? אז לב, בערבית אומרים "اسم على مسمى". קשה לתרגם את המשמעות החיה של פתגם זה אבל הוא מתאר מצב שבו שם או כינוי ניתנים לאדם המתאים. נראה לי שהשם שלך, "לב", הוא תמצית ההגינות שאתה מייצג, מסמל ומיישם בחיים שלך. אז לבד מהיותך חוקר מוערך ואקדמאי שנון ומקורי, אתה אדם עם לב זהב שמקרין אור, תקווה ואנרגיה חיובית לאנשים ולנשים הסובבים אותך.

זאת אמנם פרידה רשמית מהפרוצדורות של חיים אקדמיים, אבל אנחנו לא נפרדים ממך כחוקר וחבר. אני מאמינה שתמצא מסגרת מתאימה להמשך העשייה שלך ואני חושבת שדווקא בימים קשים אלה אנו זקוקים לך יותר מתמיד. אנו חיים בעידן חדש ומסוכן שבו שפת השיסוי שולטת בחברה, השסעים התרחבו מתמיד ושיח הטרנספר משתלט ומחלחל עמוק לתוך החברה. החברה היהודית-ישראלית עוברת תהליך נוסף מסוכן, וליתר דיוק ממשיכה לדהור במדרון החלקלק של התכחשות, הכחשה של האלימות שחבריה עוללו וממשיכים לעולל כלפי הפלסטינים. היא סובלת מאדישות ומחוסר רגש למציאות ולסבל הפלסטיניים, שהם תוצאה של קולוניאליזם, תפיסה של עליונות יהודית, והפרדה גזעית של המערך הקולוניאלי הישראלי. ההתפוררות המוסרית והחברתית של החברה היהודית-ישראלית בכל הרמות מעמידה אתגר חדש בפני החוקרים.ות בחברה ובאקדמיה, ולב הוא אחד השופרות האינטלקטואליים והפוליטיים החשובים, ועמוד תווך במאבק למען חברה צודקת אנטי קולוניאלית ומוסרית.

לב, אתה לא רק השארת חותם, אלא, ואולי חשוב מכל, אתה חינכת דור צעיר והעברת לו את השרביט על הצד הכי טוב. אני מאמינה שהזרעים האלה ימשיכו לחתור, כמוך, להשגת טוב אנושי ותיאוריה אנטי-הגמונית, ויהיו שומרי הסף ומצפון מוסרי לחברה צודקת ומשוחררת מקולוניאליזם.

אסיים עם שירו של מחמוד דרוויש מספרו جدارية שעליו חשבתי כשכתבתי את דבריי ללב, איך אפשר שלא!

אקרא בערבית ואתרגם לעברית:

على قلبي مشيت .. على قلبي مشيتُ ، كأنَّ قلبي طريقٌ ، أو رصيفٌ ، أو هواءُ .. فقال القلبُ : أتعبَنِي التماهي مع الأشياء ، وانكسر الفضاءُ وأَتعبني سؤالكَ : أين نمضي ولا أرضٌ هنا ولا سماءُ .. وأنتَ تطيعني مُرني بشيء وصوِّبني لأفعل ما تشاءُ .. فقلتُ له : نسيتُكَ مذ مشينا وأَنت تَعِلَّتي، وأنا النداءُ .. تمرَّدْ ما استطعت عليَّ ، واركُض فليس وراءنا إلاَّ الوراءُ.

הלכתי על הלב שלי… על הלב שלי דרכתי, כאילו הלב שלי הוא כביש, מדרכה או אוויר… הלב אמר: נמאס לי להזדהות עם הדברים, והחלל נשבר, ונמאס לי משאלותיך: לאן אנחנו הולכים? אין כאן ארץ או שמיים… ואתה מציית לי תעביר לי משהו ותכוון אותי לעשות מה שאתה רוצה… אמרתי לו: שכחתי ממך מאז שהלכנו, ואת סיבת קיומי,  ואני הקריאה… התקומם נגדי ככל שתוכל, וברח, כי אין מאחורינו דבר מלבד האחור.

תודה רבה רבה לב, וניפגש, אני מקווה, לפני אוסטרליה.

(7.12.2022)

ד"ר אריז' סבאע'-ח'ורי היא חוקרת ומרצה בכירה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.