ביד חזקה ובזרוע עקומה ובמורא גדול

מי שרוצה לראות מהי משילות על מלא-מלא צריך לבוא אל הכפר הפלסטיני אל-עראקיב, ליד רהט, רק שמונה ק"מ מצפון לבאר שבע. בשנות החמישים סולקו ממנו תושביו בהוראת המושל הצבאי, בתואנת שווא של תמרונים צבאיים, כמו במסאפר יאטא היום. לא נראו שום תמרונים, והקרקע לא נדרשה לשם פיתוח או חקלאות כפי שדרש חוק רכישת מקרקעין 1953. אבל המדינה דבקה בהחלטתה, למרות שבשקר יסודה.

המדינה סירבה בתחילה בתוקף לדרישת התושבים לשוב לכפר. כמו באקרית וברעם, שחס ושלום לא ייווצר תקדים לחיבור פלסטינים עם אדמתם. התושבים בנו את בתיהם במקום, ובשנת 2010 הם נהרסו בסיוע של יותר מאלף שוטרים, מסוקים, סוסים, כלבים ועוד. הריסה שעליה גם עתרו לבית המשפט בדרישה להחזר הוצאות.

מאז נהרסו המבנים במקום עוד לא פחות מ-210 פעמים. הממשלה, שאינה מוצאת במשך שנים מיליונים בודדים להשכלת נשים ערביות בנגב ומותירה אותן נטולות אוריינות, הממשלה שלא מוצאת תקציב ללשכות תעסוקה ביישובי הבדואים מוכי האבטלה, מוצאת בקלי קלות תקציבי עתק להפגנת "ריבונות".

עד כה גילו הרשויות איפוק מסוים, ונמנעו מלהרוס מבנים ישנים בשטח בית העלמין ההיסטורי של הכפר. אבל אתמול נעקר משם גם אחרון המבנים, ששימש כמבנה טהרה. הממשלה, שנזהרת בכבודן של ספק עצמות של ספק יהודים מימי בית שני במקומות אחרים, החליטה שנמאס לה גם מכבוד המת.

תושביו ההיסטוריים של אל-עראקיב מנהלים זה כשמונה שנים תביעה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בנוגע לקרקעותיהם. הם רכשו את הקרקע משבט אל עוקבי, ובידם חוזה רכישה מסורתי מאז 1905. הם דורשים לאשר את התביעה שהגישו על הקרקע בראשית שנות השבעים, שאותה הקפיאה המדינה מאז ועד היום. אבל למדינה אין שום נכונות של ממש להתדיין על זכויותיהם.

במקום להכיר בזכויות התושבים על אדמתם, המדינה פועלת באופן נחרץ למחיקתן. החל משנות התשעים הממשלה נוקטת טכניקה בדוקה מ-1948: היא משגרת את הדחפורים של קק"ל ליישר את השטח ולטעת בו יער, בניגוד לרצון התושבים וחרף התנגדות העיר השכנה רהט.

באל-עראקיב מתנהל מאבק דמוקרטי ובלתי אלים משך שנים. תושביו בחרו לדבוק באדמתם ולגור במקום בתנאים לא תנאים, באוהלים ובמכוניות. הם החליטו להמתין לפסק דינו של בית המשפט ולתת צ'אנס לצדק הישראלי. הממשלה מצידה סירבה להתפשר ולו במקצת. היא התמידה בהריסה חודשית של ה"שיג" (אוהל אירוח) הנמצא מחוץ לבית הקברות. לפני ימים ספורים, ב-25 בדצמבר 2022 שוגרו עשרות שוטרים לפעולת הריסה מסיבית שהותירה שוב תושבים ללא קורת גג בגשם ובקור העז של החורף.

לכאורה אפשר היה להאשים את הממשלה בגישה קולוניאליסטית, אבל במקרה הנדון, אפילו שר המושבות וינסטון צ'רצ'יל הכיר בזכות התושבים הבדואים לקרקעותיהם. כך מתנהלת הדמוקרטיה הישראלית מול המיעוט. אפשר רק לשער מה תביא בכנפיה הממשלה הבאה על שלל מוטרליה ומטורלליה.