השאלון של העוקץ: רואי גורמזאנו

הוא כותב לצלילי "Supper's ready" של ג'נסיס, קורא את "האנטומיה של הנשמה" על הרבי נחמן מברסלב וחסרה לו מילה בעברית לאינטנסיבי. לכבוד צאת ספרו "היוצא דופן", רואי גורמזאנו מתארח בסלון של העוקץ
העוקץ

"לא הייתה בת קול שתמלא את הרגעים המתים. הלילה דמם. השקט שלט בזמן, והשניות סרו למרותו.

אנחנו, האחרונים, כלאנו את הנשימה בחזה, מבועתים מכל רחש העלול לחשוף את השיירה בפני עשרות אלפי הרובים והתותחים של החיילים שצרו עלינו.

חלק גדול מהכוח כבר חצה את הנהר. חברנו לגדוד והסתדרנו במבנה מחלקה.

בחושך המוחלט לא היה ניתן להבחין בקו הביצורים שנמתח מנגד, אך ידענו שהוא שם.

ציפורים של שחר החלו מצייצות סביב, מותחות כנפיים ומשחיזות מקורים, קוראות לשמש, אך זו עדיין לא שלחה קרן. קיבלנו פקודה לישון, ואני קרסתי כמה מטרים ממקום עומדי, על חלקת עשב שהתבררה כצרובה וצהובה מדי. בכל תנוחה הרגשתי דבר שאין לו שם – בין דגדוג לגירוד. והציפורים הארורות…"

כך נפתח "היוצא דופן", ספרו הראשון של רואי גורמזאנו, לשעבר מפיק בתיאטרון ומנחה קבוצות ותהליכי כתיבה. גורמזאנו (44) חי בקוסטה ריקה, "על צלע הר בגובה 1,100 מטרים מעל פני האדמה" עם לליה וילדיהם מילה וליאון. הוא בנם של הסופר, המחזאי ואיש התיאטרון יצחק גורמזאנו-גורן, ושל השחקנית והמחזאית שושה גורן. שאלנו את רואי כמה שאלות על יצירה ועל החיים עצמם.

מהם אורחות העבודה שלך (איפה, מתי, הרגלים מגונים ועוד)?

כל גירוי שעלול להפריע לי, אני מנצל אותו כדי לברוח מהכתיבה. לכן, אני כותב בלילה, בשעה שבה כולם ישנים וכשאין לי תירוצים להסחת הדעת. אני יוצא לחצר, מסדר שולחן וכיסא, מאפרה, קפה, יין או משקה אחר ואור רך. אני שומע מוסיקה בזמן הכתיבה, היא משפיעה עליי מאוד. טווח השעות בדרך כלל בין עשר לשתיים בלילה. בסופו של יום, רוב הכתיבה נעשתה בראש, לא מול המחשב.

איזו פרשייה ציבורית עכשווית – פוליטית, תרבותית, חברתית או אחרת – טורדת את מנוחתך?

כל פרשייה שיש בה פירוד ושנאה, טורדת את מנוחתי. בעיקר השנאה העצמית החבויה בהפחדות על משבר האקלים. יותר ויותר אנשים סביבי מתלוננים על העוולות שאנחנו מביאים על העולם ועל עולם הטבע, מעצם קיומנו.

האם חווית פעם גזענות על רקע אתני/לאומי/דתי?

פעם אחת, בצבא. נהג אמבולנס קרא לי אשכנזיפט. הופתעתי. לרגע גם צחקתי. וגם נעלבתי. אני לא אשכנזי, למרות שגוון העור שלי בהיר ואולי אני משדר פריבילגיות שהכעיסה אותו. במשך שנים ההורים שלי נלחמים בתרבות ההגמונית, מייצרים אמנות מזרחית, בקו החזית של המאבק העדתי בארץ והנה, הבן שלהם פתאום אשכנזיפט. כמה בקלות זה יכול לקרות.

באיזו מידה סוגיות מגדריות נוכחות ביום-יום שלך?

מגדר תמיד היה חלק מהשיח בבית. כפי שמזרחיות הייתה. כיום רחקנו מעולם של מגדר, עד לקוסטה ריקה. החיים פה פשוטים ואין הרבה עיסוק במגדר. יש עיסוק במשמעויות אחרות. איש ואישה, כל אחד ואחת עושים את שלהם, את המיטב, עבור עצמם ועבור אחרים, בזמן שלהם ובתנאים שלהם. בכתיבה אני נתקל כל הזמן בשאלות מגדריות. השפה העברית היא כר מרתק לדיאלוג על מגדר. ביני לבין בת הזוג שלי יש חלוקת תפקידים שוויוניות. לשנינו חוזקות וחולשות ואנחנו משלבים כוחות יחד כדי להוציא את המיטב מהחיים שלנו יחד. לליה טובה יותר במשאים ומתנים, אני בניהול כלכלה, לליה מפרנסת יותר, אני מלמד את הילדים. המטבח הוא מרחב משותף ועוד ועוד… כשאנחנו ניצבים מול אתגרים, באופן טבעי לליה היא ההכלה ואני המעשיות ואנחנו מקיימים דיאלוג בינינו.

היוצא דופן - רואי גורמזאנו
עטיפת ספרו של רואי גורמזאנו

ספר לנו קצת על הספר ותהליך העבודה עליו.

לפני חמש עשרה שנים קראתי על הקרב בפלבנה, בולגריה, בשנת 1877, בין רוסיה לטורקיה. הקרב ריתק אותי והעמקתי לחקור עליו. תמיד היה החלום לכתוב ספר. לא הרגשתי מוכן. במשך שנים התעלמתי, הדחקתי והשכחתי את הרצון לכתיבה מלבי. ניסיתי להוכיח לעצמי שאני לא אמור לכתוב, כדי להשקיט את האכזבה. בכל זאת, מדי כמה חודשים או שנים, הייתי נוגע לא נוגע, עד שנוצר שלד. נולדה דמותו של ירמי בעיירה היהודית אי שם בין אוקראינה לרוסיה. לפני שלוש שנים החלטתי שזהו, עליי לסיים דראפט. ישבתי כל יום בין חצות לשלוש בלילה, כתבתי וערכתי. כל שהיה עליי לעשות הוא למצוא דרך שבה נער יהודי מעיירה יהפוך לחייל מוסלמי בשירות הסולטאן. כאשר פתרתי את החידה, הייתה לי עלילה. מרגע שהייתה עלילה, יצרתי מבנה, ולתוכו יצקתי בטון. העמקתי במשמעויות של דמות האב, שעניינה אותי במיוחד. לאחר מכן נוספו עוד רבדים ועוד נרטיבים שעיבו את העלילה לכדי ספר. כל זמן הכתיבה ליוותה אותי הבלדה של ג'נסיס, Supper's ready. יצירה של 23 דקות ששמעתי שוב ושוב.

מנה שלושה א.נשים שהיית מלהק בחדווה לנבחרת החלומות שלך בממשלה

עייפתי מממשלות. מי שרוצה לעשות שינוי, שיתרכז בעצמו. הממשלה היא מוסד שתפקידו לחולל נרטיבים שעיקרם אינטרסים של האוחזים במנגנוני השליטה. שכחנו מה היא מנהיגות אמיתית. אני מחפש רגעים של הנהגה. כל איש ואישה יכולים להבליח כמנהיגים לרגעים בחייהם ולרוב זה קורה הרחק מקריית הממשלה.

אילו היו נותנים לך 45 דקות עם ילדים בכיתה י"ב, על מה היית רוצה לדבר איתם?

מלאו את עצמכם במחשבות טובות. השאירו חללים פנויים בלב שלכם, כדי שיהיה בו מקום למחשבות טובות. העולם נוצר ממחשבות טובות. הלב שלכם הוא צייר, אז לכו אחריו. מצאו את החיים שמתאימים לכם. יש לכם זמן לכך. אל תיתנו לאיש לדחוק בכם. אל תתפתו לעטות על עצמכם חיים של מישהו אחר. הא.נשים שתהיו מחכים לכם שם, בעתיד. יום אחד תהיו הם, אז תתחילו כבר עכשיו לבנות אותם. העולם מלא בסיפורים, רובם לא נוגעים אליכם אך הם עלולים ליצור בלבול, לכן התמקדו בסיפור שלכם. תפסיקו לקיים את החיים שלכם בתקשורת וירטואלית. דברו, הביטו בעיניים, תיגעו.

פעם, בצבא, נהג אמבולנס קרא לי אשכנזיפט. הופתעתי. במשך שנים ההורים שלי נלחמים בתרבות ההגמונית, מייצרים אמנות מזרחית, בקו החזית של המאבק העדתי בארץ והנה, הבן שלהם פתאום אשכנזיפט

מי הכי היית רוצה שיקרא/תקרא את הספר?

אני עוד 15 או 20 שנים. למרות שקשה לי להאמין שהוא יקרא אותו. אבל אם כן, אני מקווה שהוא יאהב אותו, או לפחות יחמול.

יש לך אמונה טפלה (או כמה)?

יש לי כמה. יש לי הרבה. את רובן המצאתי לעצמי. חלקן מעכבות וחלקן מקדמות. תלוי איך מביטים על חצי הכוס. הרבה פעמים הדעות הקדומות הללו עוזרות לי לדעת שאני יכול להתחיל ברגל ימין ולהתקדם, שאני יכול ללכת מסביב לסולם, או לטפס עליו גבוה, ששום הוא לא רק לתיבול ושמים הם לא רק לשתייה. אז אני מקשיב להן. לפעמים הן יודעות יותר טוב ממני. יש מאחוריהן עולם של מיסטיקה ששואב מהזיכרון הקולקטיבי שלנו. ואני מאוד אוהב חתולים. בייחוד שחורים.

כתיבה ויצירה – גיהינום או גן עדן?

גיהינום. התהליך הוא גיהינום. כל אות וכל מילה נכתבות במאמץ, בהתנצלות, בחרדה. לעתים הקושי כה גדול, עד שאני מתנתק מעצמי ולוקח לי זמן ומאמץ לחזור ולהתחבר. אך לעתים ישנם רגעים שבהם אור חזק פורץ מבפנים, עוטף אותי הילה זוהרת, הבלחה רגעית ששווה את כל הסבל. זהו גן העדן המחכה לי. וגם אם לא אגיע אליו, תמיד אשאף אליו.

אם היית יכול/רוצה לחיות במקום שאינו ישראל – היכן ולמה?

אני חי את התקופה הנוכחית בקוסטה ריקה. אפשר לומר שעניתי על החלק הראשון של השאלה. הסיבות הן מרובות. יצאנו לטיול של שנה. העולם עדיין היה תחת תקנות מחמירות של מדיניות הקורונה וקוסטה ריקה הייתה בין המדינות הפתוחות. למרות שהתוכנית הייתה להמשיך ולטייל, נמשכנו אל נופי הטבע הירוקים, אל הרוגע ואל הפשטות. פגשנו קהילות רבות, ישראלים ולא ישראלים, וראינו כי טוב.

מהו הספר האחרון שקראת והותיר בך חותם?

כרגע אני קורא את "האנטומיה של הנשמה" מאת חיים קרמר, על יסוד לימודי הרבי נחמן מברסלב ותלמידו רבי נתן. לא מצאתי ספר התפתחות יותר מעמיק ומורכב מזה. הספר פותח הצצה לעולם הסוד העשיר של היהדות. מחבר אותי אל עולם שהיה חלק ממני, אך מעולם לא הייתי חלק ממנו. מחבר אותי אל הגוף ואל הנשמה שניתנו בי ומכוון אותי להמשך הדרך בחיים הללו.

איזה איש/אישה שאינם בין החיים היית מזמין לפגישה בארבע עיניים?

אדם. לשאול אותו שאלות על טוב ורע, על עץ הדעת, על עץ החיים, על הנחש, על אלוהים, על הבחירות שלו, על גבריות, על חווה. נראה שבתור מי שהתחיל את האנושות, לפחות על-פי נרטיב אחד שגדלתי עליו, הוא יכול לשפוך אור על הרבה שאלות שאני נתקל בהן בחיים.

מהי המחווה הכי רומנטית שנתקלת בה בחייך?

החיים יחד הם רומנטיקה מתמשכת. לליה היא אישה רומנטית. אני לא. הקבלה שלה אותי כפי שאני היא המחווה הכי רומנטית שנתקלתי בה.

איזו מילה חסרה לך בשפה העברית?

אינטנסיבי. "עז" לא עושה את העבודה לגמרי. Conceptualize – "להמשיג" מעט רדוד.

מה הפרויקט הבא שאתה עובד עליו?

אני מחפש את הגאולה עבור תרבות שוויתרה על הגוף ועל הטבע. תרבות שחטאה בחטא הגאווה בחיפוש אחר חיי נצח. כשאמצא, יהיה לי ספר.

איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשר שנים מהיום?

ממשיך לכתוב. ממשיך לחיות עם לליה. ממשיך לחנך את מילה וליאון.

רואי גורמזאנו
רואי גורמזאנו. "היה עליי למצוא דרך שבה נער יהודי מעיירה יהפוך לחייל מוסלמי בשירות הסולטאן" צילום: יואב גרטנר
בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.