סמליות ומחאה מתלכדות ב"מלידה"

צאצאיהם של יוצאי הודו בישראל חוגגים את טקס ט"ו בשבט המסורתי, ומציינים את המחאה של שנות החמישים, שהסיבות לה עדיין כאן
גולן שריקר צ'ריקר

פעיל הודי חברתי ומנכל עמותת מסע'לה – מסע בין דורי של קהילות יהדות הודו בישראל ובעולם

המחאה של היהודים מקהילת הבני ישראל מהודו כנגד יחסם של השלטונות הישראליים החלה בשנת 1951. מחאה זו כונתה 'המחאה השקטה' בהשראת סגנונו של מהטמה גנדי ובבסיסה עמד הרצון לחולל שינוי בנושאים בסיסיים כמו דיור, תעסוקה וחינוך ובמצבם הכללי של המהגרים מהודו לישראל. המחאה פרצה לאור כזבונן של ההבטחות שפיזרו פעילי הציונות האשכנזים בבואם להודו כדי לשכנע את היהודים לעלות לישראל: אוכל בשפע, דיור בר השגה וביטחון. רוב בני ישראל בהודו האמינו בגאולה משמיים המובטחת במקורות היהודיים ולא ששו להיעתר לניסיונות השכנוע. בחלוף כמה חודשים מתחילת אותה מחאה, זכו המוחים לקבל את מבוקשם ולשוב לארץ מולדתם שהייתה להם בית מוגן עוד מימי בית המקדש הראשון.

בשנים האחרונות אנו מציינים בנובמבר את המחאה השקטה בעמידה וקריאת טקסטים למרגלות הבניין שמולו הפגינו ברחוב נחלת בנימין בתל אביב, מקום משכנה של הסוכנות היהודית, דאז.

אני מבקש לטעון כי הדיכוי כלפי קהילה זאת נמשך גם כלפי הדור השני והשלישי של הודים בישראל. מנגד, גם המחאה השקטה כלפיו נמשכת. כמנכ"ל ארגון מסע'לה שבימים אלה הפך רשמי, אני מטפל בכמה מקרים של מסורבי עלייה מבני ישראל בהודו. המאבקים החברתיים והפוליטיים בישראל כיום הם אינם רק מעמדיים או התנצחויות בין שמאל לימין, כפי שקברניטי המאבקים היו רוצים שנחשוב. המאבק הוא תרבותי ואתני. ישראל של 2023 היא שסועה ורבת פערים מתמיד. המחנאות בין ימין ושמאל רק משמרת את הפערים בין יוצאי ארצות המזרח, האיסלם וערב לבין יוצאי אירופה וטורחת לטשטש את המסרים הבודדים כדי לשמר את הכוח בידי האחרונים בתרבות, באקדמיה ובמשפט.

משאית ועליה עולים מקהילת בני ישראל בדרך למחות נגד הגזענות והאפליה במדינת ישראל
עולים מהודו נוסעים במשאית למחאה בתל אביב. צילום: ארכיון אליעז ראובן דנדקר

לפני כשנתיים, התארגנו כמה פעילים מבני הקהילה והפעלנו לחץ שהוכיח את עצמו על הגורמים הרלוונטיים ובראשם הסוכנות היהודית. אנטי אליזבת בנגרה, יהודיה שסורבה על ידי הסוכנות בטענה מופרכת מיסודה של 'התרחקות מהיהדות' (כאילו שדבר כזה אפשרי בכלל על פי ההלכה היהודית), הועלתה לישראל עם מלוא זכויותיה. כמותה, מסורבות ומסורבים רבים מתדפקים על דלתות הארגון שלנו. כך, למשל, גב' שושנה קנדלקר מורקר, גב' שרונה פאנדיי, גב' פרייה ראו ומר פראטהמש גאנגן, כולם יהודים כדת וכדין אשר מבקשים להתאחד עם משפחותיהם בישראל. למותר לציין, שפעילותנו עבורם היא בראש ובראשונה מטעמים הומניטריים. סיפוריהם מזכירים לי את סיפורו של סבי מצד אימי, משה שמואל נגאוקר ז"ל, שהגיש כשלוש פעמים בקשה להגירה וסורב. הפקידים עשו הכל כדי לסנן את בקשתו ולסכל אותה. הטענה הבלתי אנושית שלהם הייתה כי ילדיו עדיין אינם כשירים לעבודה.

הסוכנות היהודית עדיין מגמגמת בכל מה שנוגע למסמכים שהיא דורשת ממבקשי העלייה. הדרישות אינן קשורות ליהדות. הסוכנות עצמה מודה שאין לה ספק לגבי חלק מהמקרים, מה שמעלה את המסקנה הפשוטה כי מדובר בגזענות טהורה. כמו ביחס שלו זוכים היהודים מאתיופיה, ניכר שמי שצבע עורם אינו מופיע בסקלת הצבעים שבתקנון הסוכנות היהודית, משלם את המחיר הכבד ביותר.

הזמנה למלידה

לאחרונה עמלו פעילות ופעילים בני ישראלים להכנסת ה"מלידה" ללוח השנה העברי. המלידה הוא טקס ייחודי לט"ו בשבט ולאירועי שמחה אחרים, שחשיבותו חורגת הרבה מעבר לציון החג. אנו רואים בקיום המלידה חלק ממאבק לשימור תרבותנו בשאיפה לרב תרבותית המיוחלת וכן חלק ממאבקנו להכרה ולשיוויון. אמנם, כפי שאין להסתפק במימונה, בסהרנה ובסיגד כל עוד הגזענות כנגד מרוקאים, אתיופים ושאר קהילות המזרח עדיין פושה ומרימה ראש בכל – מתכניות הבידור ועד ועדות הקבלה – המלידה היא לא חזות הכול. אך כדאי לזכור שגם בעניינים סמליים כגון חגיגות וטקסים ייחודיים לקהילות השונות אין להקל ראש, ואנו מבקשים לדאוג במסגרת פעילותנו למיגור הגזענות גם נגד ניכוס ושיבוש תרבות. היות שבעוד בני ובנות הקהילה נאלצים להתמודד עם בעיות קיומיות שנובעות מגזענות, יש מי שמקדמים את עצמם בתחומי המחקר האתנוגרפי וההיסטורי על גב הקהילה תוך ניכוס משאבי הקהילה והתנשאות כלפיה.

מחר (ב'), ט"ו בשבט, תתקיים ביוזמת מסע'לה מלידה באשדוד. הציבור מוזמןגם למחאה שתתקיים ביום שלישי 14.2 מול הסוכנות היהודית ירושלים למען המסורבים מבני ישראל להגיע לישראל.

צילום: יורם בלומנקרנץ
בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.