ספרות פמיניסטית ליום הנשים הבינ"ל

מאז יום הנשים האחרון נפרדנו מממשלה שכינתה את עצמה "ממשלת השינוי", וקיבלנו לחיינו את ממשלת נתניהו השישית, שבה מכהנות שבע נשים בלבד (מתוך 37 נושאי תפקידי שרים וסגני שרים), שלאף אחת מהן אין אג'נדה פמיניסטית כזו או אחרת. במפלגת השלטון מככבת אישה נוספת, טלי גוטליב, עורכת דין המתגאה בייצוג אנסים וטוענת שהמילה פמיניזם מגעילה אותה. כן, זו לא הייתה שנה משמחת במיוחד לנשים באשר הן, עם התבטאויותיו של ראש מפלגת נעם, אבי מעוז, על הצורך בהשבת תפקידי המשפחה המסורתיים שאליהם נולדנו, כלומר רבייה, אפייה ובישול. אין פלא אם כן שגם האלימות כלפי נשים גאתה ואף חלה עלייה של 50% ברצח נשים בשנת 2022. למעלה מ-20 נשים נרצחו בין יום הנשים האחרון לבין זה שאנחנו מציינות כעת. 22 נשים נרצחו על ידי גברים בשנת 2022. מתחילת שנת 2023 ועד לרגע כתיבת שורות אלה נרצחו ארבע נשים.

על פי מדד המגדר לשנת 2022 של מרכז שוות במכון ון ליר, מגפת הקורונה הביאה בעולם כולו להגדלת אי־השוויון המגדרי ועלולה לפגוע באופן אנוש בהישגים של עשרות השנים האחרונות בתחום ההשכלה, התעסוקה, חלוקת העבודות השקופות בין נשים וגברים והמאבק באלימות כלפי נשים. קריאה במדד (שמציין עשור להיווסדו) מוכיחה שיש מלאכה רבה לפנינו. מה לעשות? אולי קודם כל להתנגד, כפי שמציעה ארנה קזין, שפרסמה לאחרונה את המדריך "איך להתנגד" שמבקש לחשוב את ההתנגדות כדרך וכערך. 

ואכן, כל כתיבה פמיניסטית היא בבחינת מעשה של התנגדות. והשנה יש יבול נאה ומרשים של ספרים פמיניסטיים שאנחנו שמחות לסקור בקצרה ולהתנחם בהם, בימים מועבים אלה. כל הספרים המצוינים ברשימה נכתבו על ידי נשים פמיניסטיות ועוסקים בסוגיות פמיניסטיות. יש בהם ספרים על פמיניזם מזרחי, על היבטים משפטיים, תרבותיים, חברתיים ופוליטיים של צדק פמיניסטי, על הגיונות קוויריים, על משפחה, שבטיות, קהילתיות, על אלימות כלפי נשים ועל עוד סוגיות תרבותיות-חברתיות הקשורות ביחסי הכוח הגלומים בקיומן של נשים מקבוצות שונות בישראל. כל הספרים, כל אחד בדרכו, מציעים מוצא מכבלי הפטריארכיה שאך בטעות התרגלנו לחשוב שלעד נסבול ממוראותיה.

***

אראלה שדמי | מורשת האימהות: הדרך לעולם אחר

ד"ר אראלה שדמי, פעילה וחוקרת פמיניסטית, בעלת זכויות רבות בשדה האקטיביסטי והאקדמי, מבקשת להעלות את המטריארכליות על נס, ולהתחקות אחר ההגיונות שלה כסדר חברתי, פוליטי וכלכלי חלופי, שיכול להביא מזור לציביליזציה המערבית הקורסת.

במקום הפטריארכיה ומערכת המלחמה הנצחית שלה, היא מציעה פרדיגמה אלטרנטיבית שבה משולבות בין היתר נתינה, קשרי גומלין, קהילתיות ומקומיות, אחריות, אינדיבידואליזם מכבד והרמוניה. שדמי אינה מתעלמת מהמלכודות שבדרך ליישומה של השקפת עולם זו במערב, ומציעה דרכים שיאפשרו זאת, ושיקלו עלינו להבין מחדש מושגים כמו אימהות, משפחה, שלום, מיניות, זהות ושייכות.

פרדס | מרץ 2023 | 318 עמ'

טל ברייר בן מוחה | ילדות שווה – הורות מודעת מגדר

עורכת הדין, היועצת הארגונית ומזיזת ההרים טל ברייר בן מוחה מפרסמת ספר חדש. ברייר בן מוחה ייסדה את ארגון מנהיגותה המקדם שוויון מגדרי ומסייע לנשות ואנשי חינוך, להורים ולפעילות חברתיות להוביל שינוי. הספר מרכז את התיאוריה והפרקטיקות שנוצרו בארגון במשך עשור, והוא מבוסס על סיפורים אישיים וחוויות של הורים ונשות חינוך שהשתתפו בסדנאות ובהרצאות שהתקיימו במסגרות השונות שלו.

בספר יש התייחסות נרחבת לשפה העברית ולאופן שבו היא משרתת את אי השוויון המגדרי או בניסוח חיובי – כיצד אפשר להשפיע על שוויון גם באמצעות השפה. בנוסף היא שואלת: איך לגרום לילדות ולילדים לפתח תפיסת גוף חיובית? איך למצוא ספרות שווה? איך לייצר מרחבי משחק שוויוניים? איך לשכנע את בת או בן הזוג, את סבתא וסבא או את הצוות החינוכי  לפעול בצורה שווה? איך לפתוח לילדות ולילדים שלנו מגוון אפשרויות? לסייע להם לפעול לפי הלב? על כל אלה ועוד מבקשת ברייר בן מוחה להשיב.

מנהיגותה | פברואר 2023 | 272 עמ'

דינה חרובי ומימי חסקין | מומחית בספונג'ולוגיה  – עוזרות בית ומנקות בספרות העברית

חוקרות הספרות ד"ר דינה חרובי וד"ר מימי חסקין, שתיהן מלמדות בסמינר הקיבוצים, חברו יחד למחקר על עוזרת הבית בספרות העברית. אל הקטגוריה המגדרית והמעמדית הן מצליבות את השיוך הגזעי־האתני והלאומי – מה שמעצים את הדרמה הכרוכה במיצובה החברתי, הכלכלי והתרבותי של עוזרת הבית. הן מתייחסות לשיח ההיגייני הציוני, לבזות הנקשרת בעוזרת הבית כסמן מהותני אשר דן אותה לחיי שוליות קבועים, לעוני ולניעות חברתית.
בספר שלושה פרקים. בראשון הן מתחקות אחר הייצוג הספרותי של עוזרות בית ומנקות תימניות, הראשונות בהיסטוריה של החברה הישראלית שזוהו עם תפקידי הניקיון והשרתות, השני כולל דיון בניצולן של נשים ערביות לעבודות משק הבית בחברה הישראלית האתנוצטרית שהן שקופות בה והשלישי עוסק בעוזרות בית רוסיות ובטראומת ההגירה שלהן לישראל בשנות התשעים.

כך כתבה הסופרת והמשוררת לאה איני על הספר: "מבט חשוב והכרחי המעניק קול מושכל, בלתי מתפשר, היסטורי ושלם לעובדות משק הבית, לעוזרות הבית, לשרתות, והמציב אותן לעיני הקוראת כפי שהן: נשים משוסעות. מנקות/מלוכלכות, שקופות/מסומנות, זרות/מבויתות, אפסיות/שימושיות. נשים שנקרעות מכל צד, בכל תקופה, החיות ומתפקדות במתח חונק; 'כלי ריק' ומלא" 

גמא | דצמבר 2022  | 144 עמ'

ראויה אבורביעה | בתוך החוק, מחוץ לצדק – פוליגמיה, אזרחות ממוגדרת וקולוניאליזם במשפט הישראלי

ד"ר ראויה אבורביעה, משפטנית, מרצה בבית הספר למשפטים במכללה האקדמית ספיר, עוסקת בביקורת פמיניסטית של המשפט, בדגש על ההצטלבות שבין משפט, מגדר, דיני משפחה, זכויות אדם ומיעוטים. באמצעות מחקרה על תופעת הפוליגמיה בחברה הפלסטינית הבדואית בנגב, היא מציבה זרקור על מורכבות חייהן של הנשים הבדואיות הלכודות בין הפטריארכיה לקולוניאליזם. אבורביעה מבקקרת את שיח זכויות הנשים הלבן שמוחל על פי רוב על הנשים הבדואיות באופן מתנשא ושאינו מיטיב עמהן אלא להפך – משרת את מדיניות הנישול והגזענות השלטת במדינה.

בראיון לשני ליטמן בהארץ אבורביעה מסבירה כיצד אי האכיפה בנושא הפוליגמיה הוא מכוון ומנציח את ההיררכיות המעמדיות-לאומיות בשירות הציונות: "זו בעצם שליטה עקיפה, שלטון עקיף. זה אומר שאנחנו לא שולטים בילידים שליטה ישירה כמו בקולוניאליזם הצרפתי, אלא שולטים באוכלוסייה הילידית דרך מתווכים, כמו בקולוניאליזם האנגלי. במקרה של החברה הבדואית המתווכים האלה הם השייחים, הנציגים השבטיים. המדינה מחזקת אותם ונותנת להם כוח".

הקיבוץ המאוחד (סדרת מגדרים) | 2023 | 196 עמ' 

פנינה מוצפי האלר | שחורדיניות – לקראת אנתרופולוגיה פמיניסטית בישראל

פרופ' מוצפי האלר, חוקרת אנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, מייצרת בספרה החדש דרכי חשיבה חדשות על המציאות החברתית בישראל. מוצפי האלר מתייחסת לאנתרופולוגיה הפמיניסטית כאל העתיד של האנתרופולוגיה – ככזו שרגישה ליחסי הכוח המגולמים במעשה המחקרי, כתובה באופן רפלקסיבי ומנכיחה את הפער שבין הקוראות, החוקרות והקהילה שבתוכה מתנהל המחקר. באמצעות שלוש מסות שבמרכזן ניצבות נשים מזרחיות בוחנת מוצפי-האלר את הקשרים בין תרבות, גוף, זהות וכוח בחברה בישראל. הספר דן בשאלות מהי אנתרופולוגיה פמיניסטית, האם היא עוסקת רק בנשים, האם היא תת–תחום, שולי בהכרח, של מחקר אנתרופולוגי מרכזי/גברי, מהן מטרותיה, והאם יש לה תוקף "מדעי".

בריאיון שהעניקה לצפי סער על הספר במוסף גלריה של הארץ, ביקשה מוצפי האלר שלא להכניס אותה לקופסאות. "אני משתמשת במיקום שלי כדי להסביר את ההתנסויות המשתקות, הדואליות, של מזרחים בישראל", הסבירה. וצפי סער קבעה כי "לא רק את מוצפי האלר עצמה קשה להכניס לקופסה זו או אחרת, אלא גם את כתיבתה. לצד הכתיבה האקדמית הגבוהה והמנכרת למדי, שבולט הפער בינה לבין שפתן של הנשים שהיא מתארת, היא כותבת גם כתיבה אישית שובת לב בכנותה. ניכר בספר החדש שאת השפה האקדמית היא השתדלה לשמור בתחומי המבוא ולהפחית בה במסות עצמן. עכשיו, כשהיא כבר בדרגה האקדמית הגבוהה ביותר של פרופסור מן המניין, וזו השנה האחרונה שהיא מלמדת לפני פרישה, נראה שהיא שמחה להזדמנות להשתחרר מהכבלים הללו."

בבל | 2023 | 212 עמ'

קלריס חרבון | השתכנות מתקנת, נשים מזרחיות מתקנות עוול ומחפשות בית

ד"ר קלריס חרבון היא עורכת דין, מרצה במחלקה ללימודי מגדר של אוניברסיטת אל אחווין ומנהלת מרכז הילרי קלינטון להעצמת נשים באיפראן שבמרוקו. ספרה של חרבון מטפל במושג ה"פלישה" לדיור ציבורי ומסיט אותו מהגדרתו הפלילית. חרבון מכנה את הסירוב לפינוי של נשים מזרחיות מבתיהן "השתכנות מתקנת" ומפרקת הנחות יסוד הקשורות לחוק הדיור הציבורי (שפקע בימים אלה ממש). וכך כותבת חרבון: "בעוד אשכנזיות/ים דורבנו לרכוש דירות ולהפוך לבעלות/י בתים, מזרחיות/ים נותרו כלואות/ים בדירות ציבוריות, נתונות/ים לחוזי שכירות דרקוניים ושרירותיים… כך נוצרו שתי אוכלוסיות מובחנות: בעלות/י קניין אשכנזיות/ים, בעלות/י כוח חברתי, תרבותי, כלכלי ופוליטי, מול חסרות/י הקניין המזרחיות/ים הכפופות/ים להן/ם". 

הקיבוץ המאוחד (סדרת קו אדום) | אפריל 2022 | 236 עמ'

שולה קשת (קשי), בת-שחר גורמזאנו גורפינקל (עורכות) | זעקת האמנות – על אלימות נגד נשים בישראל

חוויית הקריאה והעיון בספר היא חוויה טורדת מנוחה. דיוקנאות של נפגעות אלימות מינית, דם ועיניים שלנשים שאיבדו את חייהן ניבטות מדפיו ומציבות מראה מול קיום נשי בסביבה אלימה בבית ומחוץ לו, בכל חלקי החברה הישראלית. ״זו גם דרך להפר את השתיקה בתחום האמנות הוויזואלית״, מספרת שולה קשת, אמנית ומנכ"לית תנועת אחותי ל"כלכליסט". "התופעה הנוראית הזו קיימת בכל מקום, בכל העולם וגם בעולם האמנות. כל אחת מהאמניות בספר יוצרת מתוך המקום הפגוע שלה, ובעצם הנושאים האלה לא נחשפו עד היום בעולם האמנות הממסדי".

הספר-קטלוג מאגד מאמרים, רשימות, שירים ועשרות יצירות של אמניות נשים ממגוון הקבוצות האתניות, הדתיות והלאומיות בישראל. היצירות שבחרו האוצרת יערה רז חקלאי ושולה קשת, העורכת הראשית של ההוצאה, עוסקות באלימות במשפחה, בפדופיליה, באונס, במילת נשים וברצח על רקע כבוד המשפחה. 

"אחותי למען נשים בישראל" | יולי 2022 | 186 עמ' 

אודרי לורד | אחות אאוטסיידרית

אודרי לורד (1992-1934) הייתה משוררת, אקטיביסטית, לסבית, שחורה והוגת דעות, מחלוצות מקימי התוכניות ללימודים שחורים באקדמיה האמריקאית.  

האסופה אחות אאוטסיידרית היא הספר הראשון של לורד הרואה אור בעברית. האסופה שפורסמה לראשונה ב-1984 מאגדת חמישה-עשר מסות ונאומים שבהם מותחת לורד ביקורת החברה האמריקנית: על מנגנוני השליטה הפטריארכליים הגזעניים, על יחסי הכוחות הדכאניים בין נשים, וגם בתוך הקהילה השחורה. לורד מדגימה את חוויית החיים בצל אפליה הצטלבותית: מין, גזע, גיל, העדפה מינית ומעמד כלכלי, חוויית חיים ששותפות לה נשים מקבוצות מוּדרות גם בישראל של ימים אלה.

מסה אחת מתוך "אחות אאוטסיידרית" התפרסמה כאן באתר במלואה.

פרדס | מאי 2022 | 247 עמ׳

יאלי השש | בת של מי את? דרכים לדבר פמיניזם מזרחי

ד"ר יאלי השש היא היסטוריונית, חוקרת מגדר, אקטיביסטית פמיניסטית, מקימת התוכנית ללימודי מגדר וקרימינולוגיה במכללת אור יהודה ועומדת בראשה. בריאיון לעיתון "הארץ" על הספר אמרה השש: "אצל נשים מזרחיות, בגלל שההיסטוריה שלנו כל הזמן נמחקת ונעלמת, אין חוויה של להיות חלק מדברים שכבר קרו. אנחנו כל הזמן צריכות להמציא הכל מחדש. זה מתיש וזה דורש ממך הרבה יותר משאבים מאשר אם היית זוכרת את מה שנשכח. הפעילות הפמיניסטית המזרחית לא מתועדת, לא מופיעה בשום מקום". ספרה של השש מספר את סיפורו של הפמיניזם המזרחי תוך כדי חיבור בין סיפורים אישיים להתרחשויות פוליטיות, ומתוך חוויות החיים של נשים.

התמהיל שהשש יוצרת בין סיפורים אישיים לסיפורים של קבוצה, תוך עיון בסוגיות מעמדיות, אתניות ומגדריות, מציג את הפמיניזם המזרחי כאפשרות רדיקלית לתיקון חברתי עמוק. הנרטיב שנוצר בספרה של השש מגולל את ההיסטוריה של המאבק המזרחי מנקודות מבט נשיות, תוך שהוא מעמיד במרכז את סיפורי החיים של הנשים השונות שעיצבו את המאבק הזה והשפיעו עליו לאורך השנים.

הקיבוץ המאוחד (סדרת קו אדום) | יוני 2022 | 353 עמ'

שולה קשת קשי ובת-שחר גורמזאנו גורפינקל (עורכות) | הכיוון מזרח, גיליון 42 – סדנת כתיבה 

נדמה שסדנאות כתיבה מתרחשות בכל רגע נתון, בישראל ובעולם. כולם רוצים לכתוב, וכולם לא מפסיקים לנסות. אך מה יש בסדנאות כתיבה נשיות, מה מאפשר בהן ומה משחרר בהן? הגיליון פותח ארבעה שערים המוקדשים לארבע סדנאות כתיבה של שירה וספרות, שהנחו חמוטל גורי, ליילא אבו שחאדה וד"ר זמירה פורן ציון, יונית נעמן ואיריס אליה כהן. המנחות מספרות על התהליכים המתרחשים בתיבת התהודה הנשית של הסדנה, על גילוי של קול ועל חשיבות השמעתו, ומביאות דוגמאות של יצירות שנכתבו בסדנאות, לחלקן זהו פרסום ראשון. 

"אחותי – למען נשים בישראל" | סתיו תשפ"ג (2022) | 159 עמ'

יעל משעלי | אז מי הגבר ומי האישה – תרבות לסבית, תיאוריה קווירית ופמיניזם

ד"ר יעל משעלי היא חוקרת מיניות ותיאוריה קווירית, כותבת, פרפורמרית, פעילה פמיניסטית ומרצה למגדר באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בן גוריון. ספרה מאגד מסות, מאמרים, רשימות ושירים, המשלבים אוטו-אתנוגרפיה, תיאוריות פמיניסטיות, פוסט-קולוניאליות וקוויריות עם פואטיקה וספוקן וורד. משעלי דנה ביחסים שבין מיניות למגדר בזהויות קוויריות ולסביות, בהצטלבות של דיכויים, בסוגים שונים של נראוּת ובהיררכיה ביניהם, בהקשרים ישראליים ואמריקאיים.

כך היא כתבה על הספר במדור השאלון של העוקץ: "הספר הזה הוא על הדיאלוג האלים שאנחנו נדרשות לקיים עם הסביבה מעמדה שולית. השם שלו לוכד את אחת הדרכים השכיחות להקנטת קווירים, ואת הדרישה החוזרת מאיתנו לתרגם את החיים שלנו למושגים שסטרייטים מבינים. כשמו כן הוא מנסה לתעד ולנתח את התביעות היומיומיות מאיתנו להיראות ולהישמע בדרכים מסוימות כדי לאייש זהות נתונה או נחשקת. מצד שני, הספר הוא גם על ניכוס ותיקון, על כושר ההמצאה של קווירים. על היכולת שלנו לקחת כינוי גנאי, ניסיון הלעגה או תנאי קיום בלתי אפשריים ולעשות מהם זהות חדשה או קהילה. זו ההיסטוריה של "קוויר" וזו ההיסטוריה של בוצ'-פם, כשהתביעה החברתית החוזרת להקשחת תפקידי מגדר הולידה שלא במתכוון תרבות לסבית."

רסלינגֻ | נובמבר 2022 | 275 עמ'