אקטיב-אגרסיב עם אבי דבוש

אבי דבוש הוא מנכ"ל קול רבני לזכויות אדם. הוא פעיל חברתי וסביבתי ומילא תפקידים שונים בארגוני החברה האזרחית בעשורים האחרונים, בין היתר ב"מגמה ירוקה" ובארגון שתי"ל. לקראת הבחירות לכנסת ה-20 הגיע למקום השמיני ברשימת מרצ לכנסת, ולאחר הבחירות הוביל את ההצעה לקיים במרצ פריימריז פתוחים ליושב ראש התנועה ולמועמדיה לכנסת. דבוש (46) נולד באשקלון והוא מתגורר כיום בשדרות. הוא ממקימי "התנועה לעתיד הנגב המערבי" שנוסדה במהלך מבצע צוק איתן ב-2014 ודרשה הסדרה מדינית למצב ברצועת עזה. בהמשך הצטרף גם ליוזמת "ארץ לכולם" שתומכת בשתי מדינות ריבוניות עם גבולות פתוחים ומסגרת קונפדרטיבית. ספרו "מרד הפריפריות" ראה אור בנובמבר 2021.

***

מה מוציא אותך מהדעת?
דוגמטיות. עיוורון מוחלט לפריבילגיות. גזענות ושנאה. ביזוי של בני אדם (וגם של בעלי חיים).

מה מוציא אותך מהבית?

די קל להוציא אותי מהבית. אנשים עם אש. התארגנות ערכית, גם אם לא מושלמת ובדיוק בדיוק מה שהייתי רוצה. חלומות לשינויי עומק. חיבורים לא שגרתיים. כפי שעשינו בתנועה לעתיד הנגב המערבי בעוטף עזה, בתנועת הפריפריות, במועצת הנגב, בשנה של עמידה בצומת יד מרדכי בקריאה להסדרה בעזה ועוד ועוד.

האם יש לך זיכרון ילדות או רגע מכונן שמניע אותך לפעולה?

לא משהו ספציפי, אבל האווירה שגדלתי בה באשקלון. בשכונות עוני מצד אחד. מצד שני בשבט חם רותח, עם ויכוחים עד לב שמיים וביחד הדוק ומחבק. ועל זה גם בית כנסת אשכנזי בשנים הראשונות וחיבורים מגוונים מאפס. "האדם הכי מאושר הוא מי שלא עזב את הכפר שלו", אמר מהטמה גנדי. ואני הייתי מאושר. ועזבתי. וגם חזרתי. 

האם יש לך דיי ג'וב?

כן. אני מנכ"ל קול רבני לזכויות אדם. ארגון ייחודי שמחבר למעלה מ-150 רבנים ואלפי פעילים לקידום זכויות אדם. גם של חקלאים ופעילים פלסטינים וגם של יהודים וערבים ישראלים החיים בעוני. חיבור של צדק חברתי, זכויות אדם בשטחים וחינוך לזכויות אדם המחבר יהדות, תפיסה אוניברסלית של זכויות אדם וציונות.

הפוגרום המטורף בחווארה הוא עוד חלק מההתפרקות המוחלטת של הימין על מלא עאלק. הלב נשבר על האחים יניב שנרצחו על ידי רוצח מתועב, והלב מתפלץ למול הנוקמים בחפים מפשע ששרפו רכבים, רכוש ובתים על יושביהם שחולצו בקושי, שרפו חנויות וכלי רכב, רצחו פלסטיני בירי ופצעו מאות פלסטינים. טרור יהודי מאורגן שמבזה את כבוד הנרצחים ואת ערכי המוסר והיהדות, ויביא רק סבל ועוד דם.

מה הדבר הכי מעליב שאמרו לך?

קשה לי לזכור משהו מעליב. אולי בקמפיינים הפוליטיים, כשאנשים מרשים לעצמם לבזות ולקלל בלי שהם מכירים אותי או את המקומות מהם צמחתי. לפעמים קשה גם כשיש ניסיון להציג אותי כלא מספיק מזרחי, מסורתי או איש פריפריות. אבל כבר מזמן בניתי את הביטחון במי ובמה שאני ובמגוון שיש גם בתוך המונחים הללו. לא מתבייש בחבריי ובעצמי. 

מהו הדבר הכי מעצים שאמרו לך?

כל הזמן יש אנשים טובים שטורחים לספר כמה הושפעו וכמה מאמינים וכמה עוקבים. אני ממתין ליום שאשמע את זה מהבנים שלי, אבל הם מתבגרים ובנים אז כנראה שייקח עוד זמן…

מה עדיין לא עלה בידך לעשות וחשוב לך מאוד להגשים?

לבנות את הכוח הפוליטי של הפריפריות שיחולל שינוי עומק בחברה הישראלית. במובנים מסוימים, זה יבנה את השמאל שמעולם לא היה כאן באמת.

באיזו הצלחה אקטיביסטית שלך אתה הכי מתגאה?

לא מתגאה. ותמיד ההצלחות באות ביחד. יש כמה כאלה. ביטול התכנית להקמת תחנת כוח פחמית שלישית באשקלון. הקמת מועצת הנגב. כתיבת הספר "מרד הפריפריות". הקמת תנועת הפריפריות. אבל, העיקר עוד נכתב ויהיה.

מנה שלושה שמות של אקטיביסטים.ות שצריכים להתארח אצלנו בסלון.

דינה דיין, מייסם ג'לג'ולי ומיקי מלול.

תרצה להוסיף משהו לסיום?

המאבק לביסוס כוח פוליטי פריפריאלי משמעותי זקוק לכם ולכן. זה מאבק שירים לגובה את הפריפריות החברתיות והגיאוגרפיות עם חיבורים של מזרחים, ערבים, יוצאי אתיופיה, דוברי רוסית ועוד. ביחד ננצח.