איך להשפיע? לערוך ערכים בוויקיפדיה!

בין הפגנה להפגנה, הצצתי באחרונה בערך "דמוקרטיה" בוויקיפדיה. מה שראיתי בקטע הראשון של הערך – הקטע שרוב הקוראים והקוראות עשויים להסתפק רק בו – היה בלתי מספק, בלשון המעטה. הרבה חסר לי בהגדרה הדלה הזאת, אבל בעיקר חסר החלק שמדבר על סייגים לשלטון המוּבנים בשיטה הדמוקרטית (בשונה מההגדרה באנגלית, שבה החלק הראשון בדף עשיר הרבה יותר וכולל גם את המרכיבים במשטר דמוקרטי שהם הסייגים לעריצות הרוב: חוקה, בית משפט עליון, הגבלת משך כהונה). חששתי שהסטודנטים והסטודנטיות, וגם תלמידים ותלמידות בבתי הספר, שנשענים על ויקיפדיה כמקור בלעדי למידע וידע יחשבו שדמוקרטיה היא רק "שיטת ממשל שבה רצונם של האזרחים בא לידי ביטוי בדרך של הצבעה", כפי שכתוב בראש הערך. מיהרתי להיכנס לערך כעורכת והוספתי שתי פסקאות משלי, על אודות עיקרון הגבלת השלטון. חשבתי על כך כניסוי. כהתגרות כמעט. הייתי חדורת רוח מלחמה. אמרתי לעצמי: נראה מה יקרה עכשיו. מי ימחק את התוספות שלי. אשמור תצלומי מסך של מלחמת עיצוב התודעה ואעלה פוסט על כך בפייסבוק.

לשמחתי, לא רק שלא מחקו את התוספת שלי, אלא נכנס עורך אחר והוסיף מהפסקאות שלי קישורים לערכים אחרים בוויקיפדיה, ונתן בכך יתר תוקף לסוגיית החשיבות של הגבלת השלטון.

הנה הקטע הראשון בערך דמוקרטיה, לפני ואחרי העריכה הקטנה שלי.

מהניסוי הקטן הזה הבנתי באופן בהיר ומובהק: האחריות על האופן שבו מושגים מרכזיים בדיון הציבורי מוגדרים ומתווכים לקהל הגולשות והגולשים מוטלת לגמרי על כתפינו, האזרחיות והאזרחים. ויקיפדיה נעשתה הלכה למעשה למקור כמעט בלעדי לידע "אובייקטיבי", כביכול – עבור הבנות שלי, תלמידות היסודי והתיכון, ועבור הסטודנטים שאני פוגשת, שלומדים לתואר ראשון ושני, וגם בשבילי, צריך להודות, במקרים רבים. ויקיפדיה היא האתר החמישי בדירוג האתרים הנצפים בישראל, אחרי גוגל, יוטיוב, פייסבוק ו-Ynet.

בהתכתבות איתה, מוסיפה שי כץ, סמנכ"לית תוכן ותוכניות בוויקימדיה ישראל: "אולי יעניין אותך להתבונן בסטטיסטיקות צפייה בערך 'דמוקרטיה' בוויקיפדיה העברית. ממוצע הצפיות היומי בערך זה בשנת 2022 היה 211 (ראי כאן). לעומת זאת, ממוצע הצפיות היומי בערך זה מ-13.2.2023, אז החל במליאה תהליך החקיקה של רפורמת לוין, ועד הזמן שבו נכתבו שורות אלה גדול פי ארבעה ורבע, ועומד על 897 (ראי כאן). כך שנראה שהרבה נערות וסטודנטיות, לצד רבים אחרים מבין קוראי העברית, אכן פנו לוויקיפדיה העברית לצורך קבלת מושג רחב יותר על מהות הדמוקרטיה בעקבות ההתרחשויות האחרונות במדינה. למעשה, הערך "דמוקרטיה" כלול ברשימת 100 הערכים הנצפים ביותר בוויקיפדיה העברית בחודש פברואר 2022 (ראי כאן)".

בעקבות הניסוי הזה, וביודעין שיש עוד עבודה רבה בעריכת הערך "דמוקרטיה" – ובכלל זה הפניה למקורות ידע שאינם ויקיפדיה עצמה או אינם רק המאגר המצומצם של הידע הכללי שלי – חשבתי לבדוק מה כתוב על בנימין נתניהו בוויקיפדיה; אולי אוכל להשפיע גם שם. מצאתי ערך חיוור ונקי כמעט לחלוטין מביקורת, שמשרת את ראש הממשלה היטב. אבל גיליתי שאת הערך "בנימין נתניהו" לא אוכל לערוך. בדיקה נוספת העלתה שגם לא אוכל לערוך את הערך "יאיר לפיד"; לעומת זאת, כן אוכל להציע תיקוני עריכה ותוספות לערכים "מרב מיכאלי", "דב חנין", ולהבדיל מיליארד מיליארדי הבדלות גם לערך "בצלאל סמוטריץ'".

בתשובה לשאלתי, הסבירה כץ, שהערכים של ביבי ולפיד "מוגנים מפני עריכות שעלולות לגרום להשחתתם, באמצעות סוג הגנה שמכונה 'הגנה חלקית'". בעקבות דבריה ערכתי בדיקה וראיתי שגם הערכים של טראמפ ושל הילרי קלינטון בויקיפדיה באנגלית, לשם השוואה, מוגנים באופן דומה. כץ מבהירה כי הערכים האלה אינם סגורים הרמטית בפני עורכים מתנדבים שכמותי, אלא: "המשמעות היא שהם פתוחים לעריכה רק בפני משתמשות ומשתמשים שנרשמו לוויקיפדיה לפני 30 ימים לפחות, וביצעו מאה עריכות לפחות".

כלומר, אם אני רוצה להשפיע על הערך של "בנימין נתניהו" בוויקיפדיה, אני צריכה פשוט לעבוד קצת, לערוך מאה עריכות שונות – הערך דמוקרטיה לבדו יכול למלא את המכסה הזאת, אני מניחה – ואז תיפתח לפניי האפשרות להשפיע על האופן שבו מתארים את ראש הממשלה באנציקלופדיה החופשית. כמובן, לא כל שינוי שאכניס יתקבל – ועשויה להתרחש מה שבוויקיפדיה מכנים "מלחמת עריכה" – אבל עושה רושם שאם מקפידים על כללי הכתיבה ומנמקים כל שינוי, כל תיקון וכל תוספת, יש סיכוי טוב להשפיע ולשנות. הגנות חזקות יותר מהגנה חלקית, זו שמגינה על הערך של נתניהו, מסבירה שי כץ, "מופעלות במקרה שבו משחיתים רבים הורסים ערך ספציפי לאורך תקופה מתמשכת, או במקרה של מלחמות עריכה ללא הכרעה", במקרה כזה "הערך יינעל לפרק זמן קצוב, כדי להרגיע את הרוחות ולנתב את הפעילות לאפיקי תרומה לוויקיפדיה", כדבריה.

בכתבת תחקיר על נוהגי העריכה בוויקיפדיה, מאת עומר בן יעקב ומתיאו כהן ("הארץ", 27 בדצמבר 2018), הצביעו הכותבים על כך ש"הציבור בישראל לא יודע כמעט דבר על הכוחות שמעצבים את האתר ואת התוכן המובא בו. לכאורה, כל אחד יכול לערוך את ויקיפדיה, אך בפועל, יש מעטים שעושים זאת". לדבריהם, "מתברר שדווקא הדמוקרטיזציה של האנציקלופדיה הביאה לריכוז השליטה בידיים מעטות. בגרסתה המקומית, מדובר בסך הכל בכמה עשרות אנשים שמתנדבים לערוך, למחוק, לחסום, להתווכח – ולנסח את מאגר המידע המרכזי שמשמש את הציבור בישראל. הם שולטים באופן כמעט מוחלט בתוכן שהישראלים צורכים מדי יום. רובם פועלים תחת שמות בדויים ואינם מוכרים לציבור". מהתחקיר של בן יעקב וכהן עושה רושם שגישת העורכים בוויקיפדיה בישראל שמרנית ביחס לוויקיפדיה בעולם ("אי אפשר למצוא בעברית כמעט אף ערך על פורנו, וזה לא מקרי"), וכי "גישה כוחנית וחשדנית מגבילה את השיח ומשאירה את ההשפעה אצל קבוצה סגורה של עורכים".

בתגובה לכתבה הזאת, ובתשובה לשאלתי, אומרת שי כץ: "נראה שיש סתירה פנימית בכתבה, משום שמצד אחד הכותב מדווח על כך שבוויקיפדיה העברית, הכוח מרוכז לכאורה בידיים מועטות ("רק כמה עשרות עורכים מצביעים על תוכנה ומכריעים מה נכון או לא", "בקהילה פעילים כיום פחות מ–150 משתמשים") ומצד שני, הם מודים כי באופן יחסי, "הקהילה המקומית היא מהגדולות והפעילות שקיימות בוויקיפדיה", ו"למעשה, יש רק 12 קהילות אחרות שגדולות ממנה" (מתוך יותר מ-300 קהילות).

בפועל, הממוצע החודשי הוא כ-1,000 איש הנחשבים "עורכים פעילים" בוויקיפדיה העברית. הנתון הזה הופך את השפה העברית לכזו שבה אחוז הדוברים, המשתתפים באורח פעיל בעריכה, הוא מהגבוהים ביותר בעולם – בהתאם למצוין בכתבה. כץ מוסיפה: "זה כמובן לא אומר שאין עניין בחתירה להרחבתה של קהילת העורכים-המתנדבים עוד יותר, ובמיוחד בחתירה להוספתם של עורכות ועורכים שיוכלו לגוון את הפסיפס האנושי המרכיב קהילה זו, אשר כרגע – בדיוק כמו בשפות אחרות שבהן מתקיימת ויקיפדיה ברחבי העולם – הוא הומוגני יחסית. בהתאם, ויקימדיה ישראל פועלת בתיאום עם קהילת עורכי ויקיפדיה העברית להגברת המגוון הגילי, המגדרי והגאוגרפי של קהילת העורכים בוויקיפדיה העברית, באמצעות מגוון מיזמי הדרכה המושכים קהלים חדשים לעריכה באתר".

כך או כך, ברור לי שאם יש חובה להתנגד כיום למשטר האפל, ואם יש חובה להתעורר ולהגיב ולהשפיע, ויקיפדיה היא אתר מרכזי ראוי לפעילות כזאת. אולי אנחנו לא יכולים להשפיע על Ynet ועל יוטיוב, ואולי פייסבוק עובד במעגלים קטנים וסגורים מדי, אבל ויקיפדיה פתוחה לפנינו במידה רבה. שי כץ אומרת ש"נתוני הצפיות בוויקיפדיה העברית משקפים היטב את התכנים שמעסיקים את הציבור הישראלי דובר העברית בזמן נתון, ולכן לא יהיה מפתיע לגלות שכרבע מהערכים, הכלולים ברשימת 'הנצפים ביותר בחודש פברואר', קשורים באופן ישיר לרפורמת לוין, לממשלת ישראל ה-37 ולמחאה נגדה (בין היתר, ניתן למצוא ברשימה זו את הערכים הבאים: הוועדה לבחירת שופטים, פסקת התגברות, המהפכה החוקתית, עילת הסבירות, חוק יסוד, בית המשפט העליון, פורום קהלת, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ופס"ד בנק המזרחי). "נראה אפוא, שוויקיפדיה משמשת את ציבור קוראי העברית כמקור מידע מרכזי לצורך קבלת אוריינטציה ומידע סביב קשת של מושגים, הנוגעים לשאלות הבוערות שבלב השיח הציבורי הנוכחי". וכך, היות שוויקיפדיה היא מקור מידע שאינו מתנהג כמקור – אלא הוא משתנה כל העת בהתאם למשנים אותו – חובה עלינו להשתתף בעיצובו.