לאומנות: בין הודו לישראל

לא צריך להיות היסטוריון גדול כדי להבין שישראל נמצאת בצונאמי של לאומנות. זה כמובן לא התחיל בממשלת הבלהות הנוכחית ואף לא בקודמתה אך אין חולק כי פרופ' ישעיהו ליבוביץ' זצ"ל צדק, ובעיניי אנו מצויים בשלב ההתבהמות הנובע ישירות ממשך הסכסוך הישראלי-פלסטיני ובדגש על מיזם האפרטהייד הישראלי בשטחים הכבושים. השיח הישראלי בחלקו הניכר רעיל, אלים, לא ענייני, שטחי ואינפנטילי במיוחד. ניוון השפה מתרחש חדשות לבקרים וכן גם סלידה רבה מרעיונות מורכבים כפי שמזהה זאת הפילוסוף האיטלקי אומברטו אקו בספרו "הפשיזם הנצחי".

לפני שנה וחצי בערך משך את תשומת ליבי סרטון יוטיוב. הסרטון עסק בוועידה אקדמית שנערכה בסופו של דבר בשם "לבטל את ההינדוטבה הגלובלית" (DGH: Dismantling Global Hindutva). הוועידה התקיימה חרף הקריאות לבטלה, אך כתוצאה מסרטון זה צפיתי בסרטונים נוספים, האזנתי לפודקאסט ואף קראתי כמה מאמרים וספרים המתקשרים להינדוטבה והינדופוביה. אז מהי בעצם הינדוטבה? תלוי בעיני המתבונן. בעיני הכוחות השמרניים בהודו (בדגש על מפלגתו של ראש הממשלה נרנדרה מודי, BJP "המפלגה העממית ההודית") הינדוטבה היא התפישה הבסיסית של ההינדי המאמין (הינדואיות – Hindu-ness) ולכן הוועידה האקדמית הנ"ל במהותה הייתה הינדופוביה (Hinduphobia) לשמה. לעומת זאת, הינדים הנוטים יותר לקו הליברלי סבורים שהינדוטבה אינה בשום פנים ואופן נדבך מחייב בדת ההינדואיזם אלא דוקטרינה פוליטית לאומנית הינדית, אשר על כן הוועידה הנ"ל חוסה תחת כנפי חופש הביטוי באקדמיה בצפון אמריקה.

הודו כידוע הייתה היהלום בכתר האימפריה הבריטית. הבריטים שדדו אותה מכל הבא ליד ועצמאותה הושגה לאחר שובל דמים איום ונורא שבו התפצלה לשתי מדינות: הודו בעלת הרוב ההינדי ופקיסטן בעלת הרוב המוסלמי. מיליונים עברו מצד לצד והטרגדיה הנוראה הזאת מעיבה גם היום על היחסים בין שתי המדינות, שברשותן נשק גרעיני. לא הרבה יודעים שכלכלת הודו הייתה גדולה מזו של בריטניה טרם הכיבוש והשעבוד הבריטי הארוך והמרושע.

חייבים לדבר על מודי

אז למה בכל זאת כדאי לדבר על הודו? ראש הממשלה נרנדרה מודי מייצג רנסנס הינדי במדינה פוסט קולוניאלית שרוב ראשי ממשלתה הקודמים, אם לא כולם, נקטו קו חילוני ממלכתי. מודי הצליח ומצליח לסחוף אחריו המוני הינדים עוד לפני שמונה לשר המרכזי של מדינת גוג'ארט (המדינה שבה נולד מהטמה גנדי) מטעם מפלגתו בשנת 2001. למודי, בדומה לנתניהו, יש יכולת רטורית גבוהה ושניהם מנהיגים מאוד פופולריים וכריזמטיים, כל אחד בדרכו. מודי נבחר בספטמבר 2013 למועמד המפלגה לראשות הממשלה, והוביל אותה פעמיים לניצחון בבחירות הארציות: בשנת 2014 ובשנת 2019. מודי מדגיש בפני ההודים את חשיבות הפיתוח הכלכלי, בדומה לנתניהו, ושניהם עוטפים עצמם בגלימה לאומנית: עליונות הינדית בבסיס ההינדוטבה הנמצאת בראש מעייניו של מודי ואילו עליונות יהודית מצידו של נתניהו אשר "זכתה" בין היתר לדבק מגע ולתפנית לאומנית בשם חוק הלאום.

חשוב להבין כי מפלגתו של מודי היא תולדה ישירה של ה-RSS ("ארגון פטריוטי לאומי"), ארגון התנגדות לאומי שקרא תיגר על הכיבוש הבריטי. בארגון זה כיום יש יותר מ-5 מיליון מתנדבים ולא מן הנמנע שזהו ארגון המתנדבים הגדול בעולם. מנהיג הארגון הנוכחי אמר בעבר כי מבחינת משמעת והקרבה אישית ביכולת הארגון לתפקד כצבא בתוך שלושה ימים, וכי כל ההודים (כ-1.4 מיליארד) הם הינדים כי יש להם דנ"א משותף. פיטר פרידריך טוען בספרו Saffron Fascists: India's Hindu Nationalist Rulers שה-RSS יכול להתקיים ללא ה-BJP אך לא להפך. מודי בעצמו ועוד כמה בכירים בממשלתו החלו את דרכם הפוליטית ב-RSS. בישראל אין ניסיון לקרב את האזרחים הערבים ליהדות ולשכנעם להמרת דתם כפי מנסים לעשות הינדים חברי RSS, אבל יש מדיניות שיטתית גזענית ישראלית המבקשת לעקור אותם מזהותם הלאומית הפלסטינית, נוסף על האפליה הממוסדת מקדמת דנא. ארגוני הימין הלאומני האלים בישראל (למשל לה-פמיליה, להב"ה ונוער הגבעות) מבטאים הרבה מ"אהבתם" למדינה דרך אלימות כלפי פלסטינים ואנשי שמאל יהודים. אנשי RSS ו/או אנשים המזוהים עם RSS לא אחת נקטו ונוקטים אלימות והיו שותפים לטבח המזעזע של 2,000 מוסלמים במדינת גוג'ארט במהלך כהונתו של מודי. בית המשפט העליון ההודי ניקה את מודי ממעורבות אישית בטבח, ואני אישית מאוד סקפטי שידו לא הייתה במעל כפי שפיטר פרידריך מראה בספרו כדלעיל. יותר ויותר הודים רואים במתנקש במהטמה גנדי (מנהיג התנועה הלאומית ההודית נגד הבריטים) נאטורם גודסה הלאומן ההינדי פטריוט, ואני יותר ממשער כרגע שיש מגמה זהה בישראל כלפי הרוצח המתועב יגאל עמיר.

חבל קשמיר והשטחים הכבושים

רוברט פנטינה מראה בספרוSettler-Colonialism in Palestine and Kashmir  שיש דמיון רב בין דפוסי הפעולה של כוחות הביטחון ההודים בקשמיר לאלו של צה"ל בשטחים הכבושים, לרבות הפרות זכויות אדם בסיסיות. פנטינה אף ציטט בספרו בכירים הודים המעוניינים לעודד התיישבות הינדית בחבל קשמיר כדי לשנות את המאזן הדמוגרפי וזה כמובן מאוד דומה למדיניות הייהוד הגזענית של ממשלות ישראל בתוך הערים המעורבות. בהקשר זה ברצוני לציין כי המיעוט ההינדי בחבל קשמיר עבר טבח נורא וגורש בהמוניו בשנת 1990 על ידי בדלנים איסלמיסטים קיצוניים, טבח העונה למיטב הבנתי להגדרה רצח עם ((Genocide.

מבחינת חזון, הימין הלאומני רואה במדינת ישראל קודם כל מדינה יהודית, וגל החקיקה תחת ממשלת הבלהות הנוכחית ממחיש ביתר שאת לאומנות יהודית גזענית מובהקת לצד ו/או בנוסף ל"רפורמה" המשפטית בהובלת שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט שמחה רוטמן. יש רושם שבממשלת ישראל הלאומנות היהודית מבוזרת יותר: גורמים לאומנים חילונים/מסורתיים, דתיים לאומנים ואף נראה שש"ס "המתונה" זורמת עם הקמת מאחז נוסף בארץ האפרטהייד בשם אביתר. לא כל הלאומנים היהודים רואים עין בעין בכל דבר אך אין לי ספק שכולם מאוחדים בביצור ובשדרוג הלאומנות היהודית בישראל גופא וכמובן בקידום מיזם האפרטהייד. החזון של הלאומנים ההינדים הוא לשנות את המשטר החילוני הדמוקרטי בהודו ל"אומה הינדית" (Hindu Rashtra), ובמילים אחרות עליונות הינדית לגאלית.

יד הלאומנות האלימה עוד נטויה

לאומנים הינדים מבצעים לא אחת לינצ'ים מחרידים נגד הודים שאכלו בשר בקר או נחשדים בכך (הפרה קדושה ואסורה למאכל בהינדואיזם, ובמדינות רבות בהודו שחיטת פרה מנוגדת לחוק), ואני מעריך שבמרבית המקרים מדובר ברדיפת מוסלמים. לאומנים הינדים, כמו מקביליהם היהודים, משתמשים בדת כאליבי להתגרות במוסלמים במסגרת פסטיבלים, ובישראל נערך מצעד הדגלים הנבזי השנתי בירושלים העתיקה, וגם בעת הזאת סיקריקים בני דת משה ניסו להקריב קורבנות בהר הבית שהוא חלק אינטגרלי ממתחם מסגד אל-אקצא. בשנת 1992 הרס המון הינדי לאומני בעיר איודהאיה שבמדינת אוטר פראדש מסגד עתיק ומשמעותי בתואנה שנבנה על מקום הולדתו של האל ראמה (אל הינדי, אחד מתוך יותר ממיליון). מעשה מטורף זה הוביל למהומות דמים ברחבי הודו ועד היום אין פתרון למשבר. לא רוצה בכלל לחשוב על תסריט שפנאטים יהודים ישחיתו את מסגד אל-אקצא בירושלים. זה אחד מהסיוטים הגדולים ביותר של בכירי מערכת הביטחון בישראל.

בשנת 2022 ארגון ג'נוסייד ווטש הזהיר מפני רצח עם בהודו נגד המיעוט המוסלמי. בישראל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' סיפק שורת התבטאויות אנטי ערביות/פלסטיניות מסוכנות ביותר, לרבות האחרונה "אני חושב שאת חווארה צריך למחוק" וכן תכנית לחיסול "הבעיה הפלסטינית" משנת 2017. אין משנה זהירות למילה הכתובה והדבורה בקרב לאומנים רבים מהודו וישראל. והאפרטהייד הישראלי כפסע מאלימות לאומנית יהודית רבתית. בשתי המדינות יד הלאומנות האלימה עוד נטויה וחובה לעמוד איתנים על המשמר.

בנוסף, על האופוזיציה בישראל להפסיק לאלתר להתנשא, להתגזען ולבוז לדתיים, לחרדים, למנהגי היהדות ולערכיה. מי שהבינו זאת כבר בשנות התשעים הם חברי הקשת הדמוקרטית המזרחית, כפי שאמרה לי בעבר ד"ר מירב אלוש לברון. ממש לא במקרה מספר שומרי תורה ומצוות בקרב גורמי האופוזיציה הוא נמוך באופן מובהק. אין לימין הלאומני ולשום ממשלה בישראל מונופול על היהדות, על ההיסטוריה היהודית ועל הזהות היהודית יהיה מדרג הזהויות של השרה גלית דיסטל אטבריאן אשר יהיה.

תום יפרח הוא מורה ואיש חינוך