"מזרחיות אינה בדלנות אתנית. היא תרבות פוליטית עכשווית"

ערב טוב ראש העין, ערב טוב לשכונות ולעיירות הפיתוח, לפריפריה, ערב שקט לילדי שדרות ולילדי עזה! ערב טוב למפגינות ולמפגינים שהגעתם לכאן למרות הכל.

אני אורית ואקנין, מקולקטיב מזרחי-אזרחי, בת להורים ממרוקו ואלג'יריה, מרצה ללימודי המזרח התיכון ובאופן צפוי דור ראשון להשכלה גבוהה.

אני רוצה להגיד לממשלת הגזענות על מלא, שרוצה להפוך אותנו לחברה אחידה, לאומנית קיצונית, לא סובלנית  – ממשלה נגד העם. אני רוצה להגיד לכם: אתם פתחתם את שערי הגיהינום – לגיהינום של מחיקת זכויות אדם, מחיקת זהויות, דריסת חלשות וחלשים. גיהינום שבו אין גבולות שמגינים על הזקוקים להגנה. אתם פתחתם את השער לגיהינום פשיסטי, אנטי-דמוקרטי.

אבל אתם יודעים מה?

אנחנו מקולקטיב מזרחי-אזרחי, ניכנס בשער הזה ודרכו נלך למקום הפוך מהמקום הרע שאתם רוצים להוביל אותנו. אתם לא מבינים שפתחתם עבור כולנו פתח שדרכו נעצור את הרפורמה, אבל גם לא נאפשר לחזור לסדר הישן שאפשר לכם להגיע עד הלום. אתם פתחתם את שערי הגיהינום של שנאה ובוז בין הקבוצות החולקות את המרחב הזה. בין יהודים לערבים, בין ישראלים לפלסטינים, בין ימין ושמאל, בין דתיים וחילונים. שנאה לנשים, ללהטב"קים, ולכל מי שלא חושב כמוכם או מנסה להגביל את הכוח שלכם.

אבל אנחנו, כולנו וגם בקולקטיב מזרחי-אזרחי, בכל מקום שבו זרעתם שנאה, נזרע סולידריות, שוויון ודמוקרטיה. סולידריות עם כל מי שסובל וכל מי שמתגורר בין הירדן לים. אפשרויות לסולידריות הזו (בשונה ממה שמנסים לעשות ממשלות נגד העם) נמצאות סביבנו ולידינו, בכל מקום. באוניברסיטאות, בשכונות, במקומות העבודה, במיוחד אלו של העבודה הלא-מאורגנת, הקבלנית.

אנחנו קוראות לא לרפורמה ולא לסדר הישן!

כשפתחתם את שערי ההפיכה ואיימתם על מוסדות הדמוקרטיה, לא רציתם "רפורמה", אבל זו מילה שנשמעת מתקדמת. כי המטרה שלכם היא טיהור אתני, הוצאה של כל מי שנמצא במערכת הפוליטית ולא מסכים אתכם מן האפשרות להשפיע. רציתם לרמוס את בג"ץ, אבל עכשיו יותר מתמיד נילחם כמזרחיות על מערכת משפט עצמאית שאינה משרתת פוליטיקאים. בג"ץ חזק יותר שימנע פינויים של חלשים מהבתים שלהם לטובת קבלנים.

אנחנו לא יכולים להבטיח דמוקרטיה לצד אחד. אין דמוקרטיה עם כיבוש, אין דמוקרטיה וחופש עם כלכלת שוק המפריטה הכל לדעת. דמוקרטיה ללא רווחה לאזרחיה אינה מגנה עליהם, ולא תוכל לשרוד. אין דמוקרטיה בלי נגישות לחינוך ורפואה לכולן.

אתם רציתם לבטל את הדמוקרטיה ולהרוס את מוסדותיה, אבל בהפוך על הפוך אנחנו משתמשות בהזדמנות הזו כדי ליצור דמוקרטיה שתהיה הסיוט שלכם: יהיה בה שוויון על מלא, שלטון החוק על מלא, חופש וצדק לכולם על מלא. אם לא, זו לא דמוקרטיה!

אנחנו דורשות אלטרנטיבה למלחמות שבהן מתים חפים מפשע, אלטרנטיבה למצב שבו יש עם כבוש תחת מצור. אנחנו מתעקשות להגיד, למרות הניסיון האלים להשתיק – יש כזו אפשרות! אנחנו נגיד את האמת על הנצחת מציאות שבה מיוצרת אלימות ללא סוף. אם לא תהיה תקווה לכולם, לא תהיה תקווה לאף אחד! אנחנו נלחמות על דמוקרטיה מהותית, לא כזו שמתחילה ונגמרת בקלפי. לא כזו שנותנת ייצוג שהוא הצגה ותו לא; לנשים, להטב"קים, מיעוטים דתיים, עובדים זרים, עובדות מנוצלות ולא מאורגנות, מזרחיות. דמוקרטיה מהותית שבה לא ניתן להמשיך בסדר הפוליטי והחברתי הקיים. אתם ביקשתם לשנות את הסדר למטרות המסוכנות שלכם. הסדר באמת ישתנה, כשאנו ממשיכות את הדורות של פעילות ופעילים מזרחים בפריפריה, בשכונות ובכל מקום שהיו בו אנשים ללא גישה למשאבים. אנחנו באות עם מטען של העבר שלנו, של המסורות והמורשות שלנו, של תרבות שהיא חלק מהמזרח התיכון. כזו שהפכה לנקודת מבט פוליטית וחברתית, אצלנו בנות הדור השני והשלישי, ובשליחות הסבתות וההורים שלנו שידעו סבל והדרה.

החברוּת בקולקטיב מזרחי-אזרחי אינה פתוחה רק למזרחים, היא אינה ארגון אתני, היא ארגון של סדר יום מדיני וחברתי חדש. אנו רוצות שלכל ישראלי תהיה נקודת מבט מזרחית. המושג הזה מזרחי, שמי שטבעו אותו התייחסו לעמים ותרבויות שלמות בהתנשאות ובשלילה תוך שהם יוצרים אוסף דימויים של נחיתות, המושג הזה נוכס מחדש על ידי דורות של פעילות, לא רק כדי להגיד "תנו לנו מקום" אלא כדי להראות שנקודת המבט שלנו שנטועה במרחב צריכה להוביל אצל כל מי שעוסק בעיצוב המקום הזה ודואג לעתידו. אנחנו נביא את נקודת המבט המיוחדת שלנו, המבט הפוליטי המזרחי לתוך כל הבריתות שיש לנו, והבריתות האפשריות עם אלו שדמוקרטיה, חופש, שוויון וצדק יקרים לליבן.

אין תיקון של עתיד ללא הכרה בעוולות העבר וההווה. כהיסטוריונית אני רואה כמה קל לתלמידות לזהות אי צדק ועיוותים כשהעוול רחוק בזמן או קשור לקבוצה שהן משתייכות אליה. אבל צריך אומץ וגבורה להסתכל לאי צדק בעיניים כאן ועכשיו. גם כשהוא כלפי עם אחר. כלפי השונים ממני. אנו רוצות הכרה בעוולות למזרחים: חטיפת ילדי תימן המזרח והבלקן, ילדי הגזזת, המעברות, השתקת המחאות. הכרה בעוול היא כוח. היא גדולה. היא האפשרות ללכת הלאה עם הלקח שלה. לעצור עכשיו את מה שידרוש ועדות סליחה ופיוס אחרי מחיר נורא. מה שבעתיד הנכדים שלנו יבינו שהיה עוול. לעצור עכשיו את הכיבוש.

נקודת המבט המזרחית שלנו, והגזענות ההיסטורית שהיא משכה אליה, לא מאפשרת לנו להסכים עם הפיכה של קבוצה שלמה למחבלים וטרוריסטים, ליצירת יחס לעם שלם כמסוכן, כעם של מחבלים. ההסכמה לכך מאפשרת ומתירה הכל. אנחנו רוצות שינוי של המערכת שיש לה מנגנון של ייצור גזענות שמעצם טיבה תעבור ממקום למקום ומקבוצה לקבוצה. אנו רוצות שהחוויות שעיצבו אותנו כפעילות יאפשרו לנו ליצור מרחב דמוקרטי עם סדר סובלני ועם מקום לְמזרח במזרח התיכון.

המזרחיות שלנו אינה בדלנות אתנית. היא תרבות פוליטית עכשווית וגם המשך לגישות מזרחיות סובלניות ופלורליסטיות של היהדויות שמהן הגענו.

לא לרפורמה, ולא לסדר הישן – דמוקרטיה מהירדן ועד הים!