"כל ילדיי נולדו במערה הזאת": קולות נשות מסאפר יטא

"33 שנים אני גרה במערה הזאת. מאז הנישואין שלי. כל ילדיי נולדו במערה הזאת. לעקור אותך מהבית שלך זה להשהות את החיים שלך. להקפיא אותם. הבית מסמל עבורי את כל המשמעויות שיש בחיים. לא הייתי מחליפה את המערה הזאת בארמון. מבחינתי זה המקום שלי, ההוויה שלי. לראות את הבית שלך נהרס לך מול העיניים זו הריסה של החיים שלך. החיים מתפרקים לכדי ערימות של לבנות שבורות והרוסות".

סאמיה, בת 55 ואם ל-13, מתגוררת במערה חצובה עם משפחתה באום טובא שבשטח האש. המשפחה גורשה מהכפר שלה, עם 700 תושבים נוספים בני הקהילות, בשנת 1999 על ידי כוחות הצבא. כמה חודשים אחר כך שבו לביתם במסגרת החלטה ביניים של בית המשפט העליון. לפני הגירוש, עברה המשפחה מסכת התנכלויות מצד הצבא, כולל איומים ישירים ועקיפים שמטרתם לגרום לה ולבני משפחתה לפנות את המערה ולעזוב את המקום.

סאמיה גאה מאוד בבניה ובנותיה, שכולם הצליחו לסיים את בית הספר ולרכוש השכלה גבוהה. הדרך לשם לא הייתה קלה. הכפר אום טובא סובל רבות מהתנכלויות ואלימות מתנחלים מהמאחזים וההתנחלויות בסביבה. במשך שנים, ספגו תלמידי כפר אום טובא שלומדים בבית הספר בכפר א-תוואני (באום טובא אין בית ספר) אלימות, ונאלצו ללכת בדרך ארוכה הרבה יותר ולהימנע ממסלול הקצר שסמוך לו הוקמו המאחזים. התלמידים נאלצו לרכוב לבית הספר על גב חמור במשך שעתיים או שלוש לבית הספר, בחום ובגשמים.

לאחר אירוע אלימות קשה נגד פעילים בינלאומיים מצד מתנחלים, הורה הצבא כי התלמידים ילוו ע"י חיילים שימתינו להם בנקודה מסוימת וילוו אותם סמוך לכפר א-תוואני. בפועל, האלימות לא פסקה ולעיתים קרובות החיילים מתעכבים בהגעה. היעדר הליווי גורם לתלמידים ולתמידות לאחר לבית הספר, והרבה נשרו מהלימודים.

אזור מסאפר יטא שוכן בדרום-מזרח הגדה המערבית הנתונה תחת כיבוש צבאי ישראלי, ומתגוררות בו יותר ממאה שנים משפחות פלסטיניות שעברו אליו מהעיירה יטא. הכפרים הסובבים את העיר יטא נמצאים בשטחים המכונים בעקבות הסכם אוסלו שטחי C, והם נתונים לשליטה צבאית ישראלית, ברמה הביטחונית וברמה האזרחית. הכפרים במסאפר יטא בלתי מוכרים בעיני רשויות הצבא והמנהל האזרחי, והיחס אל התושבים הוא כאל פולשים השוהים במקום באופן בלתי חוקי.

בשנת 1980 הכריז הצבא הישראלי על כ-33,000 דונם מאדמות מסאפר יטא (שלפחות 12,000 מהם מוכרים ע"י רשויות הצבא כאדמות פלסטיניות פרטיות) כשטחי אש. הכרזה על שטחי אש לצורכי אימונים היא פרקטיקה ידועה, והסיבה האמיתית מאחוריה נעוצה ברצון לשמור על רזרבת קרקעות, וברצון ליצור חיץ בין הפלסטינים בדרום הגדה המערבית לבין הקהילה הבדואית בנגב בתוך גבולות הקו הירוק.

בחודש מאי 2022 נדחו בבג"צ עתירות נגד פינוי הכפרים שהגישו התושבים והאגודה לזכויות האזרח, וההחלטה מתי ואיך יתבצע הגירוש של כ-1200 איש ואישה החיים על זמן שאול, נתונה בידי גורמים פוליטיים. בהסתמך על החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1325 כתבו מרכז אלטופולה ועמותת "איתך مع ِك (מעכי) משפטניות למען צדק חברתי" נייר עמדה שאליו הצטרפו עשרות ארגונים חברתיים נוספים. נייר העמדה מתמקד בהשלכות הגירוש של קהילות מסאפר יטא על נשים וילדות – כ-50% מן המועמדים לגירוש.

ההשלכות הייחודיות של הגירוש ואובדן הבית על נשים וילדות, שעליהן מצביע נייר העמדה כוללות פגיעה בזכות לחינוך, בזכות לבריאות, בזכות לתנועה, בזכות לעבוד ולהתקיים בכבוד, פגיעה בפרטיות, פגיעה בבריאות הנפשית עקב החיים בצל הפחד, קיום תחת אפליה ואלימות מגדרית המחריפה בקרב קהילות הנתונות בדיכוי ובמשבר, ועבור ילדות וצעירות: נישול מהילדות, ואובדן היכולת לחלום על עתיד טוב יותר. "איתך מעכי" מרכז אלטופולה מציגים בסדרת סרטונים את מציאות חייהן של הנשים והילדות, וקוראים לחברה הישראלית להקשיב לקולותיהן של הנשים והילדות המתגוררות במסאפר יטא.

לחצו על הקישורים לצפייה בסרטונים, לקריאת נייר העמדה המלא שכתבה עו"ד ריהאם נסרה (תקציר בעברית כאן), למידע נוסף ולחתימה על העצומה למניעת הגירוש