המחאה צריכה לדרוש צדק לרפאל

אף מצלמה לא פעלה כשהילד רפאל חצה את הכביש בפעם האחרונה בחייו הקצרים. אף מצלמה לא פעלה כשהאישה שנהגה ברכב שפגע בו המשיכה לדרכה. אף מצלמה לא היתה שם כדי לתעד את האסון המתגלגל שחירב את חייה של משפחת אדנה – תחילה באבחה ואז תחת העינויים המעוולים של גלגלי הביורוקרטיה. אבל עכשיו, הרבה מאוד עיניים נשואות למוסדות שאמורים לדאוג שצדק ייעשה, למרות הכול. למרות שהנהגת ומשפחתה הם מהצד הנכון של הסדר הטוב ורפאל הקטן ובני משפחתו מגיעים מהצד שנהוג להפקיר.

אתמול, יום לאחר ההפגנה שהתקיימה בקריאה "צדק לרפאל" במה שמכונה במחוזותינו "כיכר הדמוקרטיה", כתבה כך האקטיביסטית והחוקרת ד"ר שולה מולא:

למה הדבר דומה? למורה שצועקת על התלמידים שהגיעו בזמן לכיתה על כך שרוב הכיתה מאחרת לשיעור. אז מחילה מקומץ החברות והחברים הפרנג'ים שהיו הבוקר במחאה. את חלקכם זיהיתי, חברים שלי בפייס וחלקכם חברים שלי בעולם האמיתי… כשדיברנו במהלך היום על היעדרם של הפרנג'ים, התכוונו לגושים הגדולים ששוטפים את הרחובות סביב הרפורמה/ ההפיכה המשפטית כבר חודשים ארוכים.

חשבתי שסיפור רפאל ז"ל יצליח לגעת בכולם ויקומם רבים עד כדי כך שיבואו מלא אנשים המייצגים את הגושים. אבל מתברר שהתבלבלתי. הגושים נאבקים על משהו אחר… זה מדהים, העוברים והשבים כמעט ולא ידעו על הסיפור של רפאל. כאילו שאנחנו חיים בכוכבים נפרדים לגמרי. אני משערת שחלק קשור בעובדה שכלי התקשורת הגדולים לא סיקרו, לא סיקרו בכלל או סיקרו ממש בשוליים החדשותיים. אבל אי אפשר גם שלא לחשוב על בעיית קשב חמורה אצל האזרחים, כולל אלה היוצאים כל מוצ"ש למחות בעד הדמוקרטיה.

היום (ד') אחר הצהרים תתקיים הפגנה נוספת באותו מקום, בהמשך למחאה שהחלה ובדרישה מפורשת לחקירה הוגנת. "ההורים לא מעוניינים בעימות עם המשטרה," אומרת מולא, "הם רוצים שתהיה מחאה מסודרת, ומצפים שיבואו אנשים מכל הקשת הפוליטית, כשלב העניין הוא צדק לרפאל. הם לא רוצים להיות מנוכסים לצד פוליטי כלשהו".

למולא יש מבט מפוכח מאוד על המחאה ופעיליה, שלא נראו בהפגנה ביום שני. "זה לא סוד שמדובר בשתי קבוצות חזקות שנלחמות ביניהן על שליטה, ולכן בעצם שום נושא אחר לא מעניין אותם. חלק גדול מהם הודפים את הנושא הזה, וניהלתי שיחות עם פעילים ופעילות שנאבקים לכאורה למען הדמוקרטיה אבל הם שמים כל כך הרבה סימני שאלה ומגלים חוסר אמון מטריד בנו, בתביעות שלנו, בניסיון שלנו עם הגזענות המבנית השיטתית שאנחנו נאבקים בה במשך עשורים".

איך אפשר בעינייך להסביר את התנהלות המשטרה והפרקליטות לאחר התאונה? ואת הטענות שהם מספקים שמדובר ב"תאונה בלתי נמנעת"?

"אני לא יודעת מי זו הגברת. אנחנו משערים שהיא כל כך חזקה, אחרת איך התבצעה שרשרת כזו של שיבושים, שקרים וטיוח – הם כתבו דו"ח אחד והעלימו אותו. בוחן התנועה כותב שהבת נהגה ואח"כ שהאם נהגה, ואח"כ שהבת בכלל לא הייתה באוטו. ככל הנראה זה לא רק בגלל הרקע השקרני והגזעני של המערכת, גם כסיפור בודד – זה מאוד משונה. ההורים אומרים שהם קיבלו הודעה ששתי נשים היו באוטו, ופתאום נאמר שרק אחת – האם. שלחו להם אוטומטית מענה שהתיק נסגר, ואז הפרקליטות מגיעים ואומרים שזה לא נכון והתיק לא נסגר, ושהאישה תואשם בהפקרה, אבל *בכפוף לשימוע*. הם יכולים להחליט אחרת. שמעתי שאבי חימי מייצג את הנשים, יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, זה די מפחיד. מדובר באישה עם כוח."

איך מתמודדת המחאה עם המהלכים של הפרקליטות בימים האחרונים?

"המשפחה של רפאל מאוד יציבה בתביעה שלהם. מדובר באנשים שנכפה עליהם מאבק. הם רצו לחיות את חייהם בשקט, והם משוכנעים שיש כאן עוול מטורף. אני לא מתרשמת שהם קונים את הטיוח של הפרקליטות. מדובר בעיוות על עיוות, בעוול על עוול. הם מספרים את השתלשלות הדברים – למה במשך שבועות ארוכים לא הזמינו את הסבא, העד המרכזי, לחקירה. כנראה שהם לא באמת התכוונו לחקור.

מאז שהחלה המחאה שלנו וביתר שאת ביומיים אחרונים אנחנו רואות ורואים קמפיין של הפרקליטות. הם משתמשים בשופרות שלהם כדי לגרום לציבור שלהם שחלילה להאמין למשפחה של רפאל ולנו. מדובר במסע יח"צ אגרסיבי שהתחיל ברגע שהציבור הכללי החל לגלות ניצני התעוררות ביחס למקרה. הם עושים את זה פעם אחר פעם, גם במקרים קודמים, כדי לבודד אותנו וליצור בדידות קולקטיבית. אבל ככל שהמאבק שלנו יתעצם, היח"צ שלהם יעבוד על ציפוף שורות והפצה של שקרים מלוטשים."

מה את מצפה מהחברה בישראל לנוכח הטרגדיה הזו? 

"הרבה אנשים אומרים 'זה לא בהכרח גזענות, זה קשור למעמד' ראיתי שקראו למשפחה 'משפחה מוחלשת'. זו לא משפחה מוחלשת. זו משפחה חזקה מאוד. הרבה אנשים לא מבינים שגזענות וכוח, גזענות ושחיתות – אלה מנופים שהולכים ביחד. סביר שאילו הילד היה אחר, השחיתות הזו לא הייתה משתקפת באופן הזה.

"שתי ההגמוניות נדרשות להכרעה. בייחוד הפועלים משמאל-מרכז שנאבקים להגנה על הרשויות ומערכת המשפט, ולכן כל דבר שיכול לערער עליהן ויכול ללמד על שחיתות וגזענות מובנות בתוך המערכת – הם הודפים בצורות שונות. בכך שהם לא מצטרפים למאבק שלנו, זה מעיד על כך שלא איכפת להם באמת מצדק, שוויון או דמוקרטיה. הם רק רוצים שהמערכת שמשרתת אותם תישמר. היום אחר הצהרים יהיה עוד מבחן. הלוואי שלא ייכשלו בו".