הרפורמה, התיכוניסטים, הבועה והעיוות

לפני חודשים מספר קבע שר החינוך יואב קיש שמערכת החינוך חייבת "להישאר בועה" מחוץ למחלוקת הציבורית. זמן קצר לאחר מכן שינה את עמדתו וקבע שיש לדון במחלוקות המשסעות את החברה הישראלית, אולם המחנכות.ים חייבים להקפיד לא להביע את עמדותיהם. השבוע הציג משרד החינוך את התוכנית החדשה שתיכנס לתוכנית הלימודים: "חינוך לכל הדעות – לומדים לנהל מחלוקות", תכנית שתאפשר לתלמידי ישראל ללמוד על המחלקות והשסעים הקיימים כיום.

תמונת המצב המשתקפת מן המצגת של משרד החינוך היא ששורש המחלוקת כיום בחברה הישראלית הוא מחלוקת משפטית צרה ולגיטימית על שינויים המוצעים במערכת המשפט: מצד אחד ההצעות של הממשלה בראשות שר המשפטים לוין ומן הצד השני המתנגדים להצעות אלו. זה לא מקרי שנושא הדיון הוא "רפורמה" ולא שינויים משטריים. כאילו מהלכי הממשלה הזו לא כוללים שינויים משטריים מהותיים שאינם מסתכמים במחלוקות משפטיות, כאלה שיש בהם סכנה לפגיעה בזכויות אדם וסכנה לסדר הדמוקרטי (הס מלהזכיר ערבים וכיבוש). השינויים כוללים הצעות חוק שיביאו לשליטה של הפוליטיקאים באמצעי התקשורת ולהעדפת ערוצי תעמולה מטעם השלטון (ראו תזכיר החוק של שר התקשורת שלמה קרעי); חיסול עצמאותם של שומרי סף כיועצים משפטיים; פגיעה בעצמאות השירות הציבורי והשחתתו במינויים פוליטיים ועוד.

שינויים נוספים ומהותיים מאוד נוגעים למערכת החינוך, ומטרתם פגיעה במערכת החינוך הממלכתי וקיפוחה מבחינה תקציבית. הממשלה מקדמת העדפת החינוך הממלכתי דתי והחינוך החרדי באמצעות תקצוב יתר שלו ללא דרישה שהילדים הלומדים במוסדות אלו ילמדו לימודי ליבה, ויתנהלו ללא אפליית תלמידים על רקע אתני, מימון של מאות מיליוני שקלים לא פיקוח על איכות המורים וללא פיקוח ראוי על שימוש חוקי בתקציבים המוזרמים אליהם. פגיעה בזכויות נשים בעזרת הכנסת פרקטיקות של הפרדה מגדרית, והענקת סמכויות בעניינים אזרחיים לבתי הדין הרבניים המפלים נשים באופן שיטתי (זוהי רשימה חלקית בלבד).

על פי משרד החינוך כל ההתפתחויות הללו מתנהלות בעולם מקביל למציאות הישראלית ולכן אין מקום לדון בהם בכיתה. כידוע דיון יכול להיות עשיר ומלמד יותר כאשר בוחנים מה קרה במדינות אחרות שהתרחשו בהן שינויים מסוג זה. לכן מן הראוי שהתלמידים ילמדו בשיעורים על מדינות שבהן קיימים הסדרים דומים ברוח אנטי דמוקרטית דומה. מדינות המשמשות השראה לתומכי ההפיכה המשטרית, לשר המשפטים ולראש הממשלה (מדינות שבהן חלק ממפיצי "הרפורמה" מגיעים אליהן לסיורי לימודים).

על מנת שחס וחלילה אף אחד לא יחשוד שמשרד החינוך נוקט עמדה מקצועית, הוגנת ונטולת פניות שאינה מקדמת את סדר היום של ההפיכה המשטרית, התכנית מפנה, לצורך הדיון בכיתה, את המורים והתלמידים לקרוא חלקים מן הספר "להיות אזרחים בישראל". "להיות אזרחים בישראל" הוא הספר מעורר המחלוקת שהיועץ המדעי שלו הוא ד"ר אביעד בקשי, יושב ראש הפורום המשפטי של פורום קהלת. הספר מוטה, עמוס בבלבולים מושגיים על אודות זכויות אדם ודמוקרטיה וטענות עובדתיות שגויות. ספר שמספר רב של מומחים מצאו שהוא אינו ראוי לשמש כספר אזרחות במערכת החינוך הישראלי וסירבו לאשרו. אין זה מקרי שחברת פורום קהלת שהייתה פעילה בגיבוש תכניות הפורום לחינוך, אביטל בן שלמה, נבחרה על ידי השר לכהן כסגנית המנכ"ל של משרד החינוך, רוחה שורה על התכנית הזו.

במקום הספר הלקוי והמסוכן הזה, אני הייתי ממליץ למורות ולתלמידים לקרוא את הספרון של פרופ' קים ליין שפלי "רודנות בחסות החוק". טקסט שיסייע להם להבין לעומק כיצד "הרפורמה" והשינויים המשטריים האחרים שמקדמת הממשלה מצעידים את ישראל באותה דרך בה צעדו בעשורים האחרונים מדינות כמו הונגריה, טורקיה, ונצואלה, ופולין (דיון בספר של שפלי).

לעניין הפן המשפטי במתווה של משרד החינוך, אפנה כאן להערות המצוינות של פרופ' יניב רוזנאי, שעמד על חוסר ההתייחסות לצמצום משמעותי של הביקורת השיפוטית, שיהפוך אותה ללא-אפקטיבית (הרכב מלא ורוב של 12/15 לפסילה), חוסר ההתייחסות לשלילת הביקורת השיפוטית על חוקי יסוד, ועוד. הבעיה, כך לפי רוזנאי, מוצגת רק כ״הפרת איזון בין הרשויות״ ולא כפי שהיא: סכנה לדמוקרטיה, לשלטון החוק ולזכויות אדם.

ד"ר מיטל פינטו מצביעה על השגיאות והעיוותים בהצגת משמעות צעדי "הרפורמה", והציעה כמה תיקונים. בין השאר, תפקידו החשוב של בית המשפט בביקורת שיפוטית על חוקתיות של חוקים הפוגעים בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ובחוק יסוד חופש העיסוק. עוד עומדת פינטו על הסמנטיקה שבה השתמשו מנסחי המצגת, כשכתבו: "לדעת התומכים בשינוי, מערכת המשפט צברה כוח רב מדי". מדוע צברה מערכת המשפט כוח רב מדי, שואלת פינטו, וביחס למה נכתבה מילת היחס "מדי"? פינטו מזכירה שבישראל נפסלו רק 23 חוקים מאז 1992, ולא נפסל אף פעם חוק יסוד.

התלמידים בישראל לא ייחשפו, סביר להניח, לוויכוחי המשפטנים ברשתות. ולנוכח התכנית המוטה והשגויה של משרד החינוך, אולי עדיף להשאיר את התלמידים במערכת החינוך הישראלית בבועה ולא לחשוף אותם לאינדוקטרינציה המסוכנת של משרד החינוך. במסגרת סדרת מפגשי הזום של קולקטיב מזרחי-אזרחי, יוקדש המפגש השני לנושא החינוך. במפגש זה ישתתפו גם יפעת הלל וד״ר קרני גיגי, ויחד נשוחח על המצוי והרצוי במערכת החינוך הנתונה תחת מתקפה. ההרשמה בלחיצה על הקישור כאן.