הפריפריה של ראשון: רמת אליהו

שכונת רמת אליהו, השכונה הוותיקה ביותר במערב ראשון לציון, הוקמה בשנת 1936. בימיה הראשונים היו מעבר לה ועד שפת הים חולות. גידולה של העיר הפך את השכונה, שבה חיים כ-13 אלף תושבים, לפצע ישן בטבור העיר הרביעית בגודלה בישראל. בניינים ישנים בני שלוש-ארבע קומות, בלוקים של שנות החמישים, שכבר עשורים אמורים להתפנות ולהיבנות. המדד הסוציו-אקונומי של תושבי השכונה הנושאת את שמו של המרגל אלי כהן הוא 3-4, נמוך משמעותית מהשכונות הסובבות אותה ומכלל העיר ראשון לציון. אינטרסים נדל"ניים שונים מעכבים את ההתחדשות העירונית שמבקשת לפזר את קהילת השכונה הסמוכה לכביש 4, התחדשות עירונית שאמורה להביא עימה גם מיגון משופר יותר לתושבים.

מלחמת חרבות ברזל העניקה לראשון לציון את התואר המפוקפק של אחת הערים המטווחות ביותר. לפי יישומון פיקוד העורף, 116 התרעות מאז בוקר 7 באוקטובר ועד לרגע כתיבת שורות אלה, כולל פגיעה ישירה אחת, בדיוק בשכונה מדוללת המיגון.

הצלמת והיוצרת הדוקומנטרית ילידת ראשון לציון, שלומית כרמלי, החליטה לצאת עם המצלמה שלה ולבדוק מה המצב בשכונה הכי מוחלשת בראשון לציון. "החלטתי לבדוק את כל המקלטים הציבוריים בשכונה", מספרת כרמלי בפוסט בפייסבוק, "17 מקלטים בלבד פזורים ברחבי השכונה, הם אמורים להספיק ל-3,108 בני אדם. שבעה מהמקלטים משמשים בזמן רגיעה שימוש דו-תכליתי לעמותות הפועלות בעיר. בזמן מלחמה, על פי תקנות פיקוד העורף, הרשות המקומית, במקרה הזה עיריית ראשון לציון, אחראית לרוקן את המקלטים לטובת ביטחון התושבים.
"חודש ושבוע מאז פרוץ המלחמה ולמרות מצוקת המיגון בשכונה, 7 מתוך 17 המקלטים לא עומדים בתקנות פיקוד העורף ומצויים במצב מסכן חיים. הם עמוסים חפצים, הריהוט לא מקובע לקירות ובמקרה של נפילה, הריהוט עלול לעוף על היושבים במקלט".

צפו בסרטה של שלומית כרמלי: 

כרמלי פנתה אל אגף החירום והביטחון של עיריית ראשון לציון, ללשכת ראש העיר, ולמחלקת פניות הציבור, ודרשה הסברים לגבי מצב המיגון בשכונה, הסבר שאמור להתאים להודעת העירייה מ-7 באוקטובר, בדבר השלמת פתיחת כלל המקלטים הציבוריים בעיר.

כרמלי הדגישה כי סריקתה העלתה, מעבר למצוקה הכמותית של המקלטים שבשכונה, ש-7 מתוך 17 המקלטים לא עומדים בתקנות פיקוד העורף, והם מלאים בציוד שאמנם אושר לשימוש דו תכליתי, אך אמור להיות מפונה עם תחילת הלחימה: "בשימוש דו תכליתי הציוד הקבוע והרהיטים לא יתפסו יותר מ-20% משטח המקלט ויפונו תוך 4 שעות ממתן הנחיה ע"י פיקוד העורף או הרשות המקומית". חשוב לציין, גם לפי מכתבה של כרמלי, ש-7 מתוך 17 מקלטים צולמו בזמן המלחמה. כרמלי ביקשה להעביר לידה את עותקי ההיתרים שקיבלו העמותות לשימוש במקלטים מס' 16,17, 23, 28, 29, 30, 31, ואת דו"חות ביקורות הפיקוח שנערכו בהם מתחילת הלחימה.

התשובה שהגיעה ממנהלת תחום פניות ותלונות הציבור של עיריית ראשון לציון, מעלה השתאות: לטענת נציגי העירייה בוצעו ביקורות במקלטים, גם של פיקוד העורף, והם נמצאו תקינים. את הדוחות שביקשה כרמלי, כך לפי העירייה, היא תוכל לקבל באמצעות הגשת בקשה לאחראית על חופש המידע בעיר.

נושא השתלטות העמותות הדתיות על מקלטים בשכונות ראוי לדיון נפרד, בעיקר בשכונות מוחלשות שבהם יכלו אולי לשמש המקלטים כמרכזי התכנסות קהילתיים אלטרנטיביים נוספים. וכרמלי מדגישה: "גם אם סטודיו לציור לא היה מפנה את עצמו מהמקלטים, זה היה מרתיח אותי באותה מידה".

ההזנחה של רמת אליהו ניכרת בקלות לעיני כל מבקר בשכונה. מוקפת שכונות שמצבן טוב באופן משמעותי, בהמתנה אין סופית להתחדשות עירונית המבוששת מלהגיע, תושבי השכונה ניצלו בנס מהפגיעה האחרונה. בינתיים, סומכים על המזל.