עקרון הצדק ברפואה והמלחמה בעזה

הפצצת בתי חולים בעזה עומדת בניגוד לעקרון הצדק ברפואה, ומתעלמת בגסות מחיי חולים פלסטינים שאינם שותפים ללחימה. מכתב רופאים המבחינים בין אתיקה של מלחמה לאתיקה "רגילה" הוא אקט חמור של גזענות
ד"ר זוהר לדרמן

יש להפציץ בתי חולים בעזה – שהם בכלל חמ"ל של חמאס – כי עדיף שמטופלים פלסטינים ימותו ולא חיילים ישראלים. זוהי הומניות שפויה. זוהי אתיקה של מלחמה, לא אתיקה רגילה. מילים אלו פחות או יותר נאמרו לאחרונה מפי רופאת נשים בשם חנה קטן בתוכנית של ינון מגל ופרופ' עוזי רבי. היא ומספר רופאות ורופאים נוספים אף פרסמו מכתב ברוח דומה בהדגישם את היותם רופאים. לצערי, המילים משקפות חוסר הבנה ניכר של אתיקה רפואית בסיסית והן אינן ראויות לאנשי רפואה. גרוע מזאת, רופאים שמצדיקים למעשה רצח של מטופלים חפים מפשע אינם ראויים להיות רופאים.

אם יש עיקרון מוסרי אחד העובר כחוט השני בכל אמנות הרופא, ההנחיות המקצועיות והספרות הביו־אתית הוא עקרון הצדק: על רופא לטפל בכל מטופליו באופן שווה מבחינה מהותית או באופן הוגן. עיקרון זה משמעו שכל מטופל זכאי לטיפול רפואי לפי הצורך הרפואי ובהתאם להקשר שבו הוא מטופל. במילים אחרות, אין להבדיל בין מטופלים אלא על בסיס מצבם הרפואי (יוצא הדופן הלגיטימי היחיד הוא כאשר איש רפואה עשוי לעיתים לתעדף מטופלים שלו על פני מטופלים שבהם עדיין לא החל לטפל, אך דיון זה אינו רלוונטי כאן). העיקרון נובע מערך יסוד באתיקה: כל אדם באשר הוא ומעצם היותו אדם זכאי למעמד מוסרי שווה.

כך, סעיף 2 בקוד האתי של ארגון הרפואה העולמי קובע כי: "הרופא חייב לעסוק ברפואה באורח שווה והוגן ולספק טיפול רפואי על בסיס מצבו הרפואי של המטופל בלי הטיות ובלי הפליה על רקע גיל, מחלה או נכות, אמונה דתית, מוצא אתני, מין, לאומיות, שייכות פוליטית, גזע, תרבות, נטייה מינית, מעמד חברתי או כל גורם אחר".

עקרון הצדק ברפואה אינו רק רעיון מערבי חילוני. "שבועת הרופא היומית", המיוחסת כנראה בשגגה למשה בן מימון (הרמב"ם), מקדשת בפירוש את העיקרון: "שמור על כוחו של גופי ונשמתי כך שתמיד יהיו הם מוכנים לעזור בצהלה ולתמוך בעשירים ובעניים, בטובים וברעים, אויבים כמו גם חברים".

הרופאים החתומים על המכתב טוענים שחייהם של חיילי ישראל החמושים שווים יותר מחיי מטופלים פלסטינים בבתי החולים. רוצה לומר: הם מצדיקים למעשה רצח של אזרחים חפים מפשע. כאמור לעיל, טענה זו נוגדת בעצם את מוסד הרפואה

כיבוד עקרון הצדק על ידי אנשי רפואה הוא קריטי לפחות בשל שני טעמים. ראשית, הוא משקף אמת מוסרית: כל בני האדם באשר הם שווים מבחינה מוסרית ועובדה זו אינה משתנה כאשר הם הופכים למטופלים. לכן, כפי שאנו אמורים כבני אדם לנהוג כלפי בני אדם אחרים באופן הוגן, כן על אנשי רפואה לנהוג במטופליהם באופן הוגן. שנית, שומה עלינו לשמור על הניטרליות של מוסד הרפואה ולהפריד עד כמה שניתן בינו לבין עניינים פוליטיים. למוסד הרפואה ולרופאים ישנה חובה מוסרית ומקצועית לפעול פוליטית כדי להבטיח את בריאות מטופליהם ואת בריאות הציבור באופן כללי, אך זוהי הסיבה היחידה. ניטרליות המוסד הרפואי חיונית כדי להבטיח את אמון הציבור באנשי המקצוע ובמוסדות הרפואיים הלאומיים והבין־לאומיים. רק לאחרונה הדגימה מגפת הקורונה מדוע אמון זה כה חשוב, לדוגמה כדי להבטיח היענות לחיסונים.

בריאיון שלה, נראה כי ד"ר קטן מצדיקה את היחס הבלתי־הוגן כלפי מטופלים פלסטינים באומרה כי אתיקה במצבי מלחמה אינה זהה לאתיקה במצבים "נורמליים". שוב, טענה זו נוגדת קונצנזוס בספרות הביו־אתית והרפואית מקצועית על כך שאין הבדל באתיקה רפואית בזמני מלחמה או שלום. כך לדוגמה, ניתן לראות בהצהרה של ארגון הבריאות העולמי, שלא רק שמצהיר בפירוש שאין הבדל אלא גם קובע כי שומה על רופאים להוקיע הרס מכוון של מוסדות רפואיים. מוסר מתקיים באופן אוניברסלי – חוצה תרבויות ודיסציפלינות. כללים מוסריים מיושמים באופן שונה בהקשרים שונים, אך אין זה אומר שהמוסר עצמו שונה. להפך – חוק הומניטרי בין־לאומי משקף למעשה את העובדה שהמוסר תקף באופן זהה הן במלחמה והן בשלום, כך שברגע שחיילי אויב מנוטרלים מבחינה התקפתית יש להתייחס אליהם באופן כמעט זהה לחיילים שלנו. לו המוסר בזמן מלחמה היה שונה מזה שבזמן שלום, לא היה אז כל צורך בחוק הומניטרי בין־לאומי.

 

לבסוף, הרופאים החתומים על המכתב טוענים למעשה כי חייהם של חיילי ישראל החמושים שווים יותר מחייהם של מטופלים פלסטינים בבתי החולים שאינם משתתפים בלחימה. רוצה לומר: הם מצדיקים למעשה רצח של אזרחים חפים מפשע. כאמור לעיל, טענה זו נוגדת בעצם את מוסד הרפואה בכלל שמטרת־העל שלו היא להיטיב עם מטופלים ועם בריאות הציבור. יתרה מזאת, מאחר שטענה זו משמעה בעצם העדפה של ישראלים על פני פלסטינים שאינם משתתפים בלחימה, היא מריחה מאוד מגזענות או לפחות מאפליה. חוזר משרד הבריאות מתאריך 10 באוקטובר 2023 מזכיר לעובדים ולעובדות של משרד הבריאות כי אסור להתבטא באופן גזעני לאומני, ובכלל זה "התבטאות גזענית, בעלת גוון גזעני או הנוגעת למוצאו האתני של אדם או התבטאויות מפלות כלפי מאן דהוא". בהתאם לכך, ייתכן שמחברי המכתב איבדו את דרכם בתור רופאים ורופאות ובתור עובדים ועובדות של מערכת הבריאות בישראל.

עלינו הגאים להיות חלק ממוסד הרפואה בארץ ובעולם לעמוד מנגד ולהוכיח את אלו המאיימים לזהם את טוהר החלוק הלבן עם דברי גזענות ובורות הסותרים באופן ברור אלפי שנים של התפתחות מקצוע הרפואה והאתיקה הרפואית.

 

ד"ר זוהר לדרמן הוא רופא לרפואה דחופה וביו־אתיקאי באוניברסיטת הונג קונג, וכותב אורח בפורום לחשיבה אזורית שליד מכון ון ליר.

בית חולים
הדעה הפוליטית חייבת להישאר מחוץ לטיפול. צילום: Piron Guillaume, Unsplash
בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.