מסיבת הרתעה

בעברית הקלאסית סימנה המילה "הרתעה" פעולה אוטומטית נטולת רצון או תודעה, ובעברית בת ימינו היא מתארת קיפאון וחוסר עשייה עקב חשש מתוצאות • טור לכבוד יום השפה העברית
אליצור בר-אשר סיגל

בשעה שדוד קונן על יהונתן וזעק "איך נפלו גיבורים", הוא שאל את השימוש בפועל המתאר "נפילה" למטאפורה למוות. בעקבות כך נתקבע השימוש בפועל הזה בעברית בת-ימינו בהוראה מצומצמת לתאר רק מוות בלחימה של צעיר מהצבא שלנו – לא את מותם של צעירים בהקשרים אחרים, ואף לא את מות לוחמי האויב. ביצירה של ביטויים מטאפוריים, ובייחוד של ביטוי לשוני להורות על קונטקסט מוגדר במיוחד, היחס בין המילה לבין המסומן שלה בעולם אינו שרירותי. היחסים הללו מזמינים לעיין ברקע התרבותי שכונן את הסמנטיקה הייחודית למילים ואת הקשר בין ההוראות השונות של המילים בשפה. בעיונים כאלה הכיוון בין המסמן למסומן מתהפך מהתפיסה הפשוטה שלנו של מהי שפה. במקום לתאר תופעה חברתית כשלעצמה ולהעניק לה שם, העיון בשפה הוא המעורר לדון בתרבות ובערכים החברתיים שהקשרים הלשוניים התהוו בהם.

באופן דומה, השינויים המתחוללים בהוראת המילים עשויים גם הם להעיד על צרכים חברתיים ועל שינויים בערכים התרבותיים. ואכן, שפה עם היסטוריה ארוכה כעברית מזמנת לפתחנו לא מעט דיונים מן הסוג הזה. לכבוד יומה של העברית, אני מבקש לעיין בתולדותיה של המילה "הרתעה", הנוטלת תפקיד מרכזי בשיח בימים הנוראים שבהם אנחנו שרויים, ולבחון מה תולדותיה בעברית מספרים עלינו.

הוראתה של המילה "הרתעה" שקולה למשמעות של deterrence באנגלית של ימינו. בימיה של המלחמה הקרה התפתח בעולם המערבי מושג ההרתעה בשדה הסמנטי של האסטרטגיה המדינית. עניינו שימור הסטטוס-קוו עם האויב, להביאו להפנמה שהמחיר שייגבה ממנו בשל פעולה שאיננה רצויה למרתיע, יהיה גבוה מהתמורה שהוא עשוי לקבל עבור אותה הפעולה.

כמו כל שיח, הרתעה היא משחק סימטרי, וכך המסר של סינוואר, שאף נלווה למילים "סיכון מחושב", היווה הרתעה מהצד הנגדי. הוא נשען על שיקוף הרצון לשמר את הסטטוס קוו של הנורמליות שכל ישראלי חפץ בו

אפשר להמשיג את פעולות ההרתעה במונחים מעולם השיח, שכן מתממשים בהן הרכיבים המכוננים תקשורת. לפעולות הללו יש תוכן סמנטי. הן מעבירות מסרים, ונשענות, כמו כל שיח, על הנחות יסוד בנוגע לעקרונות המנהלים את השיח. הן מתקיימות רק מתוך שיקוף הדדי של תודעת המשתתפים בשיח. כמו בכל תקשורת, למסרים יש פונקציה: בהרתעה הם נועדים להוביל את יעד ההרתעה לכלכל את חשבון העלויות של מעשיו. הן גם מניחות מהן מטרות האויב, והן נשענות על האמונה שאף הוא שוקל שיקולים תועלתניים-רציונליים. כך על פי סדר היום של ה"קונספציה" בסכסוך בין ישראל לחמאס התקיימו רצפים של "חיזוקי הרתעה", שהתגלמו בפעולות המעבירות מסרים, שנועדו לכונן הכרה בפוטנציאל הנזק העתידי במקרה של אלימות מוגזמת. המסרים הללו נשענו על ההשערה שיצר ההישרדות משותף לכל המשתתפים בדיאלוג הזה. בשיח, יש גם מערכת של שיקולים בנוגע למה מוסכם על שני הצדדים כאמת (common ground), ויש הבנה שלעתים קרובות צריך להשמיט "רעשים" או משפטים שנאמרו "בלי כוונה". לפיכך איומים על פעולות מסיביות של ג'יהאד נתפסו כרעשי רקע, ולא כמסר האמיתי שצריך לכונן את המשך מעבר התכנים בין הצדדים. כמו כל שיח, הרתעה היא משחק סימטרי, וכך המסר של סינוואר, שאף נלווה למילים "סיכון מחושב", היווה את ההרתעה מהצד הנגדי. הוא נשען על שיקוף הרצון לשמר את הסטטוס קוו של הנורמליות שכל ישראלי חפץ בו.

מושג ההרתעה כקונספט אסטרטגי הוא חדש, אך הפועל "להרתיע" אינו חדש. למעשה, הוא גויס מהלקסיקון הקלאסי של ספרות חז"ל, ולשם כך עבר תמורה סמנטית מעניינת. אם הרתעה בימינו משקפת מערך של השפעה על האחר, במסגרת של שיקולים רציונליים סימטריים, הרי שבמקורות העבריים "הרתעה" היא מצב של בהלה (מצד הנבהל עצמו). השורש רת"ע באופן כללי מציין רתיעה ונסיגה לאחור, כך, למשל, בעברית בת ימינו הוא מציין את הרֶתַע של כלי הנשק, כמו התותח, והמובן הזה נשמר גם בבניין הפעיל, המרתיע הוא הנבהל. בהיכלות רבתי, למשל, מתואר: "והיה אותו אדם זע ומזדעזע ומרתיע ומתבהל נבהל מתעלף ונופל לאחריו". המרתיע הוא שנבהל ונסוג לאחור. לעתים נדירות מאוד השורש רת"ע בבניין הפעיל מתאר יחס של גרימה, של הבאת האחר להירתע פיסית לאחור. באבות דר' נתן מתוארת תחבולת הנחש שהביאה את חווה לגעת בעץ הדעת במילים האלה: "עמד ונגע באילן בידיו ורגליו והרתיעו עד שנשרו פירותיו לארץ". בעוד שההרתעה בעברית בת ימינו מביאה לקיפאון וחוסר עשייה, בטקסט הזה הרתעה מתארת גרימה לתזוזה. בימינו, ההרתעה נשענת על רפלקציה ותודעה של שני השותפים, ואילו בעברית הקלאסית היא פעולה אוטומטית נטולת רצון או תודעה.

אולי צריך לשאול פועל עתיק, כדי לתאר חמלה על עצמנו ועל האחר, ושהפעולות הנגזרות ממנו מייצרות סטטוס-קוו המונע פגיעה. מניעה שאיננה כרוכה באימה אלא פרי כאב מראיית ערים נחרבות וילדים יתומים מאב ומאם מהלכים בהן

דוברי העברית, בהקשר הציוני, ביקשו להשתלב בעולם האסטרטגי המערבי, ובאופן כמעט אירוני (אולי בגלל הקרבה בצליל לפעלים "התראה", ו"התרעה" חל תהליך של מיזוג) שאלו תיאור לפעולה בלתי-רצונית ולא רפלקטיבית, והעתיקו את משמעותו לתיאור מצב כוחני, המשחק בעולם המחשבות בין אויבים, ומעביר מסרים שמטרתם לייצר חדילה מפעילות. תמורותיה של המילה בעברית, ממעבר של מצב של חרדה בלתי רצונית למצב של זריעת מורא אצל האויב, משקפים משהו עמוק על השינוי התרבותי, שבהקשרו נוצר השינוי הסמנטי. המעתק הסמנטי מתאים למעבר תרבותי מעולם העוסק בתגובות טבעיות הישרדותית לאיום של היחיד במרחב, לעולם העסוק ביחסים בין גופים פוליטיים המטילים אימה הדדית.

המבט על הלקסיקון של העברית מצביע גם על החסר בו. דומני שאין מילה בעברית לתאר גישה אסטרטגית למצב שבו שני עמים היושבים זה לצד זה במרחב כורתים ברית של דאגה לסטטוס-קוו של הגנה הדדית, מתוך הבנה שליותר מעם אחד יש היסטוריה או הווה הכורך אותו למרחב. אולי קודם כל צריך לטבוע ביטוי לשוני חדש, או לשאול פועל עתיק, כדי לתאר חמלה על עצמנו ועל האחר, ושהפעולות הנגזרות ממנו מייצרות סטטוס-קוו המונע פגיעה. מניעה שאיננה כרוכה באימה אלא פרי של כאב מראיית ערים נחרבות באשר הן, וילדים יתומים מאב ומאם מהלכים בהן. בתקשורת עם שיח כזה בין עמים, במקום שה-common ground יתמודד עם אמיתות סותרות בנוגע לזהות ההיסטוריה הצודקת, השיח נבנה מתוך שותפות על אוסף של משפטים המקובלים על כל הצדדים. האמיתות הללו המקובלות על כל הצדדים משקפות את הרצון המשותף לחיים. השיח הזה נובע מהסכמה רחבה על התיאור התכליתי של העתיד האפשרי הטוב לכולם.

פרופ׳ אליצור בר-אשר סיגל מלמד לשון עברית ובלשנות באוניברסיטה העברית, וחבר קולקטיב מזרחי-אזרחי

גבול רצועת עזה
עמדת ארטילריה בגבול רצועת עזה, מבצע עלות השחר, 2022. צילום: יוסי זמיר, שתיל סטוק
בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.