100 ימים ל-7 באוקטובר - שש ההפקרות

החיילים עדיין נלחמים, החטופים עדיין במנהרות והאזרחים עדיין עקורים מבתיהם. 100 ימים מבוקר 7 באוקטובר, ואזרחי ישראל עדיין מופקרים. מעיין הלל סופרת שישה סוגים של הפקרה מצד ממשלת ישראל
מעיין הלל

עד לפני שלושה חודשים, המחשבה שחייל או חלילה אזרח או אזרחית ישראלים ייחטפו עוררה בנו, ישראליות וישראלים, פחד תהומי, אימה וביעותים. האפשרות הזאת זרעה חרדה קולקטיבית בחברה שלנו, אולי בעקבות המאבק הארוך להחזרת גלעד שליט. שום דבר  – גם לא סכסוך מתמשך, פיגועים או ירי רקטות – לא הכין אותנו למצב הבלתי נתפס שבו, לא אחד אלא יותר ממאתיים אזרחים ואזרחיות – ילדות וילדים, קשישות וקשישים, גברים ונשים, חיילות וחיילים – נחטפו לעזה ביום אחד בודד במסגרת מתקפה אכזרית וחסרת רחמים של מחבלי חמאס.

ומי היה מאמין, אז בראשית אוקטובר, שתרחיש הבלהות הזה עוד יתדרדר כאשר אותם אזרחיות ואזרחים, חיילות וחיילים, שקיבלו בעל כורחם את הכינוי "החטופים", יישארו בשבי מאה ימים! המצב הזה, הבלתי נתפס, המכעיס, המפחיד, המייאש והמתסכל הוא תוצאה של הפקרה כפולה ומכופלת שהתחילה הרבה לפני 7 באוקטובר וממשיכה זמן רב מידי אחריו.

בראש ובראשונה מדובר בהפקרה מדינית הטמונה בשקר הגס על היכולת של מדינת ישראל "לנהל" את הסכסוך, לנתק את רצועת עזה מישראל באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, להרתיע את חמאס ובכך לייתר לכאורה את הצורך בהסדר מדיני שיעניק אופק ותקווה לאנשים משני צידי הגבול.

צנזור סרטוני חמאס, שבהם נראים החטופים זועקים לעזרה, בשם הטיעון "לא משתפים פעולה עם טרור פסיכולוגי", מונע מאזרחי ישראל לשמוע את קולם של החטופים המופקרים לגורלם המר כבר 100 ימים

לזאת הצטרפה הפקרה חברתית-כלכלית שבמסגרתה לא הושקעו משאבים מספיקים למיגון תושבי הדרום ולחיזוק החוסן הכלכלי-חברתי כולל תשתית ארגונית בת-קיימא לשעת חירום. אלמלא הגנו על עצמם אזרחים ואזרחיות ביוזמה אישית ועצמאית, בחירוף נפש, ללא סיוע מכוחות הביטחון, מספר הפגיעות בגוף וברכוש היה עולה אלף מונים.

מעבר לכך, התקיימה הפקרה ביטחונית איטית אך עקבית, שהתבטאה בשורה ארוכה של מחדלים, כפי שפורסם בתקשורת: דילול כוחות מתמשך בגבול עזה, דחיית תיקון בלוני תצפית שהיו הכרחיים להרתעה, התעלמות גורפת מאזהרות של תצפיתניות ערניות על הנעשה בקרבת הגבול, ועצימת עיניים בפני הרתעות מודיעיניות שהגיעו ממקורות שונים אודות מתקפה קרבה בימים שקדמו לה.

על ההפקרה הזאת נוספה הפקרה צבאית כואבת במיוחד – אותן שעות ארוכות שבהן צה"ל והמשטרה התעכבו מלהגיע ולפעול במיידיות וביעילות נגד המתקפה הרצחנית. הכאוס ששרר באזור יישובי עוטף עזה אפשר לחמאס ולתושבים עזתיים לנוע באזור במשך שעות שלמות בעודם מבצעים פשעים לאור יום בהיעדר הגנה על אזרחים ואזרחיות.

אך כאן לא הסתיימה ההפקרה. אותם.ן חטופים.ות נתונים עכשיו גם להפקרה ממשלתית של קבינט, שהתנהלותו הכוללת פספוס הזדמנויות קודמות כמו עסקה של "כולם תמורת כולם", מעידה על כך שהנושא לא היה, על אף ההצהרות, בראש סדר העדיפויות, והפך לסלע מחלוקת בחברה הישראלית. המחלוקת הזאת מביאה להפקרה תודעתית של החטופים והחטופות. אם בראשית המלחמה הנושא היה ברובו בקונצנזוס הישראלי, הוא הפך לאחרונה לאלמנט מפלג, מקור לאי הסכמות, ובעיקר לסוגיה ששופרות הממשלה מייחסים ל"שמאל עוכר ישראל", באופן המחליש את הלגיטימיות של המאבק הצודק להשבת החטופים. מעבר לכך, צנזור סרטוני חמאס, שבהם נראים החטופים החיים מדברים וזועקים לעזרה, בשם הטיעון ש"אנחנו לא משתפים פעולה עם טרור פסיכולוגי", מונע מאזרחי ישראל לראות את פניהם ולשמוע את קולם של החטופים המצויים במקום לא ידוע, מופקרים לגורלם המר כבר 100 ימים.

הממשלה ממשיכה להתייחס לחטופים כמשניים בסדר העדיפויות, בעודה מפזרת הצהרות מס שפתיים על המאמצים להשבתם. זה בידיים של הממשלה להשיב אותם! הממשלה חייבת להם.ן את זה, היא חייבת את זה לכולנו!

מעיין הלל היא חברת חברת קולקטיב מזרחי-אזרחי

100 ימים ל-7 באוקטובר
עצרת לציון 100 ימים ל-7 באוקטובר, תל אביב. צילום: גלעד פירסט שתיל סטוק
בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.