בלי מילה על טיפולי המרה

ההשראה לסרט "20,000 מינים של דבורים" היא מכתב התאבדות שהשאיר אחריו נער טרנס בן 16, שקיווה לעולם מקבל יותר. ילדות.ים טרנסים בישראל מתמודדים עם מערכת חינוך שמרנית וזקוקים לעזרה ולתמיכה  
עומר אלעד ונטלי ברוך

"סבתא, למה אני ככה?", שואלת קוקו, "למה הכוונה ככה? אלוהים עשה אותנו מושלמים, אנחנו מושלמים". אלו המילים בהם משתמשת סבתה של גיבורת הסרט "20,000 מינים של דבורים". קוקו, שבסוף הסרט מכריזה על שמה החדש – לוסיה, היא ילדה טרנסג'נדרית בת שמונה שמגלמת השחקנית סופיה אוטרו (Sofia Otero), שזכתה בפרס דב הזהב בפסטיבל ברלין. לוסיה עומדת במרכז סרט ביכורים המרשים של הבמאית והתסריטאית אסטיבליז אורסולה סולגורן Estibaliz Urresola Solaguren)).

זהו סרט יפהפה ועטור פרסים על ילדה שמתחילה בשתיקה ולאט-לאט מוצאת את המילים לדבר את עצמה במהלך חופשה עם משפחתה. מקור ההשראה לסרט הוא מכתב התאבדות שהשאיר אחריו נער טרנס בן 16, שבו הוא מצהיר על תקווה לעולם טוב ומקבל יותר, אולם הסרט מצליח להיות מלא שמחה, יופי, עדינות, ואהבה, ומטפל ברגישות רבה בסוגיות של זהות מגדרית בקרב ילדיםות.

זו דרמה משפחתית המצולמת בחבל הבאסקים בצפון ספרד ועוקבת אחר לוסיה, אחותה ואחיה ואמא שלהם בעת חופשה עם המשפחה המורחבת ומרובת הנשים. הדמויות השונות והנוף הפסטורלי שבו הן מתנהלות מהווים מראה בלתי פוסקת לבחינה האינטימית של לוסיה אל מול מוסכמות חברתיות של מגדר. יש בסרט איטיות ומבט סמי-דוקומנטרי, המאפשר לחוש מקרוב את הדינמיקה המשפחתית, את המסע המשותף שעוברות הדמויות, וכיצד הקשבה, הכלה ואהבה של ילדים שחוקרים את עצמם יכולה ליצור יותר ביטחון וקירבה, ומצד שני – כיצד אי קבלה ודחייה יוצרים מצוקה גדולה ומייסרת. דמותה של לוסיה שובת לב ומקרבת את הצופה לאנושיות הפשוטה שיש בחקר מגדרי.

ספרד העבירה חוק שמבטל את הפתולוגיזציה של זהויות טרנסיות ומאפשר לשנות את סעיף המין בתעודת הזהות מגיל 12 עם אישור הורים ומגיל 16 ללא אישור הורים, ללא תלות בהליך רפואי להתאמה מגדרית

הבמאית נעזרה במהלך יצירת הסרט בעמותת Naizen, עמותה ספרדית של משפחות של ילדים ונוער על הקשת הטרנסית (מקבילה לעמותת "ברית הלביאות" בישראל) ואף פגשה את הוריו של הנער שמכתב ההתאבדות שלו הצית את הרעיון והמחויבות שלה לסרט. הבמאית מתארת כיצד בני המשפחות שיתפו אותה שלמדו בתהליך שלא ילדיהן הם אלה שהיו צריכים להשתנות ולעבור התאמה מגדרית, אלא הסביבה שהייתה צריכה להשתנות ולראות אותם בצורה מותאמת. בעקבות המפגש עם ילדים ונוער על הקשת הטרנסית ומשפחותיהן.ם, הבמאית הבינה שהיא רוצה ליצור סרט בהיר ויפה שמאפשר לילדים על הקשת הטרנסית להתחבר למודל חיובי ואוהב של מקומם במשפחה.

זהות ככלי נשק פוליטי

בספרד, כמו בישראל, הנושא של ילדים ונוער על הקשת הטרנסית הפך להיות כלי נשק פוליטי. ספרד העבירה בשנה שעברה חוק מתקדם שמבטל את הפתולוגיזציה של זהויות טרנסיות ומאפשר לילדים ונוער לשנות את סעיף המין שלהם בתעודת הזהות מגיל 12 עם אישור הורים ומגיל 16 ללא אישור הורים, וללא תלות בתהליך רפואי להתאמה מגדרית. צעד זה התקבל בברכה ובשמחה על ידי א.נשים רבים, אולם גם גרר גל של ביקורת פומבית וסערות פוליטיות קשות ומפלגות.

בישראל מוערך כי כ- 0.6% מהאוכלוסייה הם על הקשת הטרנסית (כ-60,000 א.נשים), כאשר ילדים ונוער על הקשת הטרנסית מתמודדים באופן לא פרופורציונלי עם אפליה בבתי הספר ובשירותי הבריאות, מבריונות ואלימות ברשתות החברתיות וברחוב, ובמקרים רבים גם אובדן עורף משפחתי[1]. על אף שיש קונצנזוס בקרב הממסד המדעי והרפואי כי יש לתמוך בילדים ונוער על הקשת הטרנסית באמצעות תיקוף זהותם המגדרית והנגשת טיפולי התאמה מגדרית, ועל אף שחוק זכויות התלמיד אוסר מפורשות להפלות תלמיד על רקע זהות מגדרית (זהו החוק היחיד בישראל שיש בו הגנה על רקע זהות מגדרית) – אנחנו עדיין עדים למתקפה חסרת תקדים של דיסאינפורמציה ודה-הומניזציה של ילדים ונוער על הקשת הטרנסית.

בתחילת 2022 אסר משרד הבריאות הישראלי בחוזר מנכ"ל "טיפולי" המרה, ובעקבות כך קיבל תלונות על הכללת "זהות מגדרית" בחוזר בטענה שזהות מגדרית איננה דבר אמיתי ואין לתקף זאת

בארצות הברית, באנגליה, באירלנד ובמדינות רבות בעולם ישנן מתקפות פוליטיות וחוקיות על מעמדם של ילדים, נוער ובגירים על הקשת הטרנסית. ב-2023 בארצות הברית לבדה חצי מהמדינות אסרו בחוק טיפולים רפואיים להתאמה מגדרית לילדים ונוער, וחלקן אף אסרו התאמה של מסגרות חינוכיות לצרכיהם.

גם בישראל המגמה דומה. כך למשל, בתחילת 2022 משרד הבריאות אסר בחוזר מנכ"ל "טיפולי" המרה להמרת הזהות המינית או המגדרית, ובעקבות כך קיבל תלונות על הכללת "זהות מגדרית" בחוזר בטענה שזהות מגדרית איננה דבר אמיתי ואין לתקף זאת; ב-2023 אבי מעוז, חבר כנסת בממשלת ישראל, צוטט "כשבא גבר ואומר 'אני לא גבר – אני אישה', וכשבאה אישה ואומרת שהיא גבר, בסדר, אז אמרת. אני לא מקבל את זה, זה אדם תמהוני"[2], לצד אג'נדה מוצהרת של מפלגתו הפועלת לדחיקת הלהט"ביות מהמרחב הציבורי; חברת הכנסת מיכל וולדיגר הביעה עמדות שנויות במחלוקות כלפי הקהילה הלהט"בית, הביעה תמיכה בהסרת טיפולים להתאמה מגדרית מסל הבריאות, ואף תמכה בסילוק ילד טרנסג'נדר בן 8 מבית ספרו.

הסרט "20,000 מינים של דבורים" מעניק הצצה לחיים של ילדה נוספת בת 8, ומראה לנו כיצד ילדים על הקשת הטרנסית יכולים לכאוב את המצוקה שיכולה להיות בתהליך, לפרוח כשנותנים להם את המרחב והזמן לשאול שאלות ולחקור, להיות בשתיקה ובחיבוק, להתנסות בשמות ובבגדים, עד שמגיע הרגע הנכון להגיד "שמי לוסיה", ולחייך.

 

עומר אלעד (MSW) הוא מנכ"ל פרויקט גילה להעצמה טרנסית.

נטלי ברוך היא דוברת ארגוני הקהילה הטרנסית ודוקטורנטית באוניברסיטת בן גוריון בנגב.

[1] תקציר מחקר: תלמידות ותלמידים על הקשת הטרנסית 2023

https://igy.org.il/wp-content/uploads/2023/03/%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%AA-%D7%94%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%AA-2023.docx.pdf

[2] https://www.ynet.co.il/news/article/h11110oqcs

20,000 מינים של דבורים
20,000 מינים של דבורים. סרט ביכורים מרשים, חשוב ובעיקר אופטימי. צילום: יח"צ
בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.