מפלגת א־נהדה בתוניסיה: המתווה החדש

מאז 2 ביולי 2021 נתונה מפלגת א־נהדה התוניסאית במשבר. האם המתווה הפוליטי החדש יציל אותה וישיב לה רלוונטיות? מיקי לוזון פורש את ההקשרים, האתגרים והציפיות
מיקי לוזון

מפלגת א־נהדה התוניסאית שימשה בשנתיים וחצי האחרונות דוגמה חיה לביטוי מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. ממפלגת שלטון בעלת הבסיס האזרחי והאלקטורלי האיתן ביותר במדינה הפכה למפלגה אופוזיציונית ונרדפת, וזאת בעקבות ההפיכה (או שמא רפורמה) של הנשיא הסמכותני קייס סעיד. מאז 25 ביולי 2021, התאריך שבו פצח סעיד בצעדים לביסוס משטרו וחזונו הפוליטי-חוקתי וברדיפת א־נהדה, הייתה התנועה הפוליטית, שמייצגת מעין גרסה ייחודית למושג "אסלאם פוליטי", עסוקה בעיקר בהישרדות. אולם כעת נראה שהמפלגה מבקשת להשיב לעצמה את כוחה ואת חיוניותה באמצעות מתווה פוליטי חדש. לאחרונה נתנה לכך המפלגה פומבי כאשר בריאיון לרדיו חשף מזכ"ל המפלגה החדש אל־עג'מי אל־ורימי שמפלגתו נמצאת בשלבים מתקדמים של גיבוש מתווה פוליטי חדש, שיוצג בקרוב לכל התוניסאים ולכל השחקנים הרלוונטיים במישור הפוליטי ובמישור האזרחי.

אל־ורימי חשף בראיונו רק טפח מן המתווה המסתמן על ארבעת ציריו המרכזיים: הערכת העשור הקודם כעשור המהפכה והדמוקרטיזציה, דיאגנוזה של המצב בתוניסיה מאז 25 ביולי, הערכת הניסיון של מפלגתו מבחינת מדיניות ומסוגלות פוליטית והצגת חזון ליציאה מהמשבר הרב־ממדי שאליו נקלעה המדינה. דבריו של אל־ורימי זימנו הערכות רבות באשר למתווה המסתמן, ובתוכן גם של העיתונאי התוניסאי ג'מאל טאהר במאמרו באל־ערבי אל־ג'דיד. העיתונאי התוניסאי שימש בעברו גם יועץ ליו"ר הפרלמנט לשעבר ונשיא מפלגת א־נהדה ראשד רנושי, ויש להעריך שהוא חשוף במידה כלשהי למתווה העתידי. מאמרו של טאהר כולל סקירה היסטורית ופוליטית תמציתית של עלייתה ונפילתה של א־נהדה ובחינת הסיכונים וההזדמנויות של התנועה בשני הקשרים מרכזיים: ההקשר הלאומי וההקשר הפנים־מפלגתי.

מניהול סיכונים לניצול הזדמנויות

בסקירתו ההיסטורית-פוליטית, טאהר מניח כמה ציוני דרך משמעותיים בנסיגתה של א־נהדה, ומקדים אותם להפיכה של קייס סעיד. התיקוף של טאהר מציע לראות את א־נהדה כתנועה שהייתה מצויה בשורה של משברים בשנים האחרונות ובהם מתחים פנימיים וירידה באמון הציבור. משברים אלו קיבלו ביטוי אלקטורלי באופן מובהק: אם בבחירות לפרלמנט ב־2014 הם זכו ב־27.8% מהקולות, בבחירות של 2019 הם זכו ב־19.63% בלבד, הגם שהיו למפלגה הגדולה ביותר.

א־נהדה היא אחד הגופים המרכזיים בחזית ההצלה שנוסדה ב־31 במאי 2022. זהו גוף פוליטי המאגד בתוכו תנועות ומפלגות ממגוון הקשת הפוליטית התוניסאית המצדדות בדמוקרטיה

על רקע הנסיגה וחוסר הצלחתו של רנושי, נשיא התנועה ויו"ר הפרלמנט, לנווט את הספינה של תנועתו, הגיע הקרחון הפוליטי בדמותו של הנשיא קייס סעיד. סעיד סילק את א־נהדה מהשלטון, שם קץ לכהונתו של רנושי, ופעל מאז לרסק את התשתית המוסדית והעממית של התנועה. "מצב החירום" שאליו נכנסה המדינה ב־25 ביולי הכניס את א־נהדה לעידן חדש בעל כורחה, עידן שבו היא תנועה ומפלגת אופוזיציה משעה שסירבה להיענות לתכתיבים של סעיד והכריזה על צעדיו כהפיכה נגד החוקה התוניסאית ו"ניסיון מעקף" של הדמוקרטיה.

רק בתוך הקשר זה, טאהר קובע, ניתן להבין את הסיכונים המאיימים על קיומה של א־נהדה ועל יכולתה לשחזר את חיוניותה ואת נחיצותה הפוליטית. סיכונים אלו מתנהלים בהקשרים הפוליטיים והמפלגתיים, ובחינה מעמיקה שלהם עשויה לתרום לגיבוש המתווה העתידי של התנועה.

הקשר לאומי: הסביבה הפוליטית התוניסאית

טאהר מבחין בשלושה סיכונים האורבים לפתחה של תנועת א־נהדה, כולם כרוכים באקלים הפוליטי של קייס סעיד. ראשית, מאז הכרזת ההפיכה של סעיד, התעורר הסיכון כי א־נהדה תיגרר לעימות חריף עם הנשיא ועם תומכיו שיוכל להידרדר למחוזות שאליהם הגיעה טורקיה ב־2016. חציית הסף הייתה קרובה מאי פעם ביום שבו הכריז סעיד על צעדיו והקפיא את פעילות הפרלמנט, אך צירוף כמה גורמים ממתנים מנע מהאירוע לגלוש לעימות כזה: תחילה תומכיה ופעיליה של א־נהדה התעכבו בדרכם לפרלמנט, ולאחר מכן ביקש רנושי עצמו מהאנשים שהתקבצו סביב בניין הפרלמנט לסגת בשקט ולהימנע מחיכוך עם כוחות הביטחון. הפעולה המרוסנת מנעה התלקחות בעידנא דרתחא ואפשרה למועצה העליונה של א־נהדה לגבש עמדה מיושבת ב"טמפרטורת החדר" שלפיה צעדיו של סעיד הם בגדר הפיכה משוללת לגיטימציה בחוקת המדינה שנתגבשה ב־2014, וכי הדרך להתמודד עימם היא התנגדות פוליטית ומאבק אזרחי בלתי־אלים וגיבוש מסגרת של אופוזיציה פוליטית ואזרחית עם הסכמה רחבה.

הפיכת 25 ביולי תרמה להיחלשות א-נהדה עם מעצר כמה מחבריה: ראש הממשלה לשעבר עלי אל־עריד (דצמבר 2022), שר המשפטים ויו"ר הסיעה נור א־דין אל־בחירי (פברואר 2023), ונשיא התנועה רשיד רנושי ב־17 באפריל 2023

הסיכון השני שאורב לתנועה הוא כניסה למצב של בידוד פוליטי. מאז ההכרזה על ההפיכה ועד כתיבת שורות אלו, א־נהדה נתונה לשורת מתקפות ציבוריות ופוליטיות. אם א־נהדה גם תבודד פוליטית, טאהר מזהיר, הדבר יקל על ממשלת סעיד להנחית עליה מהלומות ביטחוניות ומשפטיות שעלולות להסתיים בפירוק המפלגה מנכסיה החומריים והפוליטיים ואף להביא לפירוקה המוחלט. במצב עניינים שכזה גם פעיליה יהיו חשופים על נקלה לאיום של משפטים ומעצרים ממושכים.

ולבסוף, בהינתן שהחששות הללו יתממשו בחלקם או במלואם, כך גם המיצוב הנוכחי של א־נהדה כלפי ההפיכה עשוי להשתנות. אם כעת היא נתפסת כשחקן ראשי בהתנגדות להפיכה ובהשבת הדמוקרטיה, הרי בידודה הפוליטי יצמצם אותה למאבק הישרדות על קיומה בין מסדרונות בית המשפט ובתי הכלא.

ההקשר המפלגתי: מחלוקות פנימיות

כאמור, ההפיכה של 25 ביולי פגשה את המפלגה שחוקה מתמיד לא רק מבחינה אלקטורלית אלא גם מבחינת לכידותה הפנימית. החל בוועידה הכללית העשירית של המפלגה (מאי 2016) ואילך, סבלה א־נהדה ממחלוקות פנימיות חוזרות ונשנות. הפיכת 25 ביולי והצעדים שננקטו בעקבותיה תרמו את חלקם להיחלשותה עם מעצרם של כמה מחברי התנועה: ראש הממשלה לשעבר עלי אל־עריד (דצמבר 2022), שר המשפטים ויו"ר הסיעה נור א־דין אל־בחירי (פברואר 2023), ומעל הכול מעצרו המתוקשר של נשיא התנועה רשיד רנושי ב־17 באפריל 2023.

שחיקתה הפנימית של המפלגה באה לידי ביטוי בראש ובראשונה בכישלונה לכנס את הוועידה הכללית ה־11 של המפלגה. הוועידה נדחתה כבר מספר פעמים מאז מאי 2020 מסיבות שונות: החל בפרוץ מגפת הקורונה, דרך הפיכת יולי וכלה במעצרים שהוזכרו לעיל ובסגירת המטה הכללי של המפלגה. לא רק מועד קיום הוועידה נתון במחלוקת בין חברי התנועה אלא גם העניינים שיידונו בה. סלע המחלוקת העיקרי הוא עתידו של נשיא התנועה רנושי. על פי תקנון המפלגה נשיא המפלגה יכול להשלים שתי קדנציות בלבד והמשמעות היא שרנושי יסיים את תפקידו עם כינוס הוועידה הבאה. רנושי מצידו אישר לא אחת את מחויבותו לתקנון, אך גורמים בתנועה תוהים באשר ליכולתה של התנועה לספוג זעזוע בדמות סיום כהונתו של רנושי, ולפיכך הם מבקשים להעלות זאת בוועידה הקרובה. מחלוקת זו, קטנונית ככל שתישמע, יש בה כדי להכריע בין שתי מערכות נורמטיביות שיעצבו את עתידה של המפלגה. הצד האחד מדגיש את כיבוד התקנון, הצורך בהנהגה חדשה ובתחלופה דורית כמפתח לרענון המפלגה, ואילו הצד השני מבכר את הניסיון, את הסמליות ואת הפרסונה של רנושי הנחוצים בעיקר בימים אלו. מכל מקום, מעצרו של רנושי מקשה העברת שרביט מסודרת במפלגה. עם זאת, אפשר שמינויו באוקטובר האחרון של אל־עג'מי אל־ורימי, המקורב לרנושי, למזכ"ל עם סמכויות מוגברות, מבשר בחירה בהנהגה חדשה ודרך חדשה.

המחנאות, לדידו של טאהר, מאפיינת סוגיה נוספת העומדת לפתח התנועה והיא עמדת המפלגה בהתייחס לממשלת סעיד ביום שאחרי 25 ביולי. המחנה האחד רואה ב־25 ביולי הפיכה משטרית פסולה וממילא מסרב לשתף פעולה עם הממשלה באופן גורף עד שהממשלה תיסוג מצעדי ההפיכה ותשיב את כללי המשחק הדמוקרטיים לקדמותם. המחנה השני מבקש להיאחז בשיירים הדמוקרטיים שעוד נותרו, לקבל את ההפיכה ככורח ולפעול כאופוזיציה פוליטית במסגרת הפרלמנטרית. האחרונים חוששים מאובדן רלוונטיות ומאובדן "השטח" ומגייסים לעמדתם את העובדה שהיעדרות א־נהדה מצמתים מכריעים בשנים האחרונות, כגון משאל העם על החוקה והבחירות לפרלמנט, איינו אותה מהשדה הפוליטי.

מה יהא על חזית ההצלה

כשהמפלגה חצויה בדרכה שלה, יש לתהות גם על מסוגלותה לשתף פעולה עם תנועות ועם מפלגות אחרות במסגרת "חזית ההצלה". חזית ההצלה שנוסדה ב־31 במאי 2022 היא גוף פוליטי המאגד בתוכו מספר תנועות ומפלגות ממגוון הקשת הפוליטית התוניסאית המתנגדות למהלכו של קייס סעיד ומצדדות בדמוקרטיה. א־נהדה היא אחד הגופים המרכזיים בחזית ההצלה, וטאהר תוהה עד כמה א־נהדה במצבה הנוכחי יכולה להכיל את הדואליות של פעילות בחזית לצד הפעילות המפלגתית: מחד גיסא הצורך באדפטציה ובקשב לכוחות פוליטיים שונים ממנה ומאידך גיסא שימור אופייה, אך הוא סבור שזהו המפתח להרכבת אלטרנטיבה לאומית בהובלתה.

טאהר מבקש להדגיש כי אומנם א־נהדה הייתה המפלגה הגדולה ביותר, אך קשה להעריך את כוחה הנוכחי. למעצרים, להעמדות לדין ולהגבלות חופש התנועה וההתארגנות של התנועה יש לבטח השלכות על דעיכת כוח המשיכה של המפלגה בקרב הציבור הכללי ולירידת המורל בקרב פעיליה. לכך יש להוסיף כי בתמונה המצטיירת שלפיה ממשלת סעיד יוצאת כשידה על העליונה יש משום פגיעה בכוח המשיכה של התנועה. ואכן משקיפים פוליטיים מדווחים על ירידה במומנטום של האופוזיציה ברחוב התוניסאי, המעידה על אוזלת ידה של א־נהדה.

לקראת סוף המאמר, טאהר מעלה את השאלה הקריטית ביותר: האם לנהדה יש סיכוי לשרוד את הרדיפה השיטתית של המשטר? שכן הרשימה המרכיבה את הדיכוי הפוליטי נגדה הולכת ומתארכת – החל במעצרים המדוברים וכלה בסגירת מטה המפלגה ובהתניית פתיחתו מחדש בהחלטת הרשות השופטת הסרה למרות ממשלת סעיד. המשך המאבק המשפטי עלול להתיש את המפלגה, ופסק דין שייגזר לחובתה יכול להוציא את מעט הרוח שנותרה במפרשי המפלגה.

א־נהדה, טאהר מסכם את מאמרו, משולה למי שמצוי בתוך כלוב. המתווה הפוליטי החדש יכול לשמש כמוצא היחיד, אולי האחרון, לשחרור המפלגה מהסורגים הסוגרים עליה. רק מתווה חדש, מפוכח, הנדרש לטעויות העבר ומציע חזון של שיתוף פעולה עם שותפיה הדמוקרטיים המתונים יוכל להשיב לה את אמון מצביעיה ואת החממה התרבותית-פוליטית שאפיינה אותה בעבר. הזמן אינו עובד לטובתה, אך אולי המתווה החדש ישיג אותו?

מיקי לוזון כותב ב"פרויקט אופק" מיזם משותף לפורום לחשיבה אזורית שליד מכון ון ליר, ולמרכז אעלאם בנצרת.

מפלגת א-נהדה התוניסאית
חברי מפלגת א-נהדה התוניסאית. צילום: Magharebia, flickr, CC BY 2.0
בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.