חיסול מהדווי ובניו של הנייה: למה עכשיו?

תזמון חיסול מהדווי ובני משפחת הנייה מעלה תהיות על ניסיון הרתעה שלא ברורה תועלתו לאחר חצי שנה של מלחמה רב זירתית, ובנקודה קריטית במו"מ להשבת החטופים. יונתן אילן מנסה למצוא היגיון
יונתן אילן

מרצה בכיר בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת בר אילן

לפני כשבוע התבשרנו על חיסול חסן מהדווי (מוחמד רזא זאהדי), מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה בסוריה ובלבנון. מהדווי חוסל במהלך מתקפה אווירית מתוכננת: כמה כלי טיס תקפו את מקום שהייתו, סמוך לקונסוליה האיראנית שברובע אל-מזה בדמשק. מלבד מהדווי נהרגו במהלך התקיפה חמישה אנשים נוספים, ובהם ככל הנראה סגנו של מהדווי, ולפי דיווחים בטלוויזיה האיראנית הממלכתית נהרגו גם כמה דיפלומטים איראנים. על פי הדיווחים בתקשורת, מהדווי הוא הדמות האיראנית הבכירה ביותר שחוסלה עד כה, מאז הצליחה ארה"ב לשים את ידיה על מפקד כוח קודס, קאסם סולמאני, אי אז בתחילת 2020. "מהדווי הוא המפקד הבכיר בחזית הצפון של כוח קודס" הצהיר תמיר היימן, מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי, תוך שהוא מתאר את מהדווי כממונה על הפעלת חיזבאללה והמיליציות השיעיות בסוריה ובפועל כאיש הבכיר ביותר בחזית הצפונית במקרה של מלחמה עם ישראל. "נראה שאיראן משלמת סוף סוף מחיר על כך שידה מאחורי רוב הפעילות ההתקפית מול ישראל", קבע היימן.

שאפו. מבצע חיסול שכזה הוא פרי תוצר פעילות מודיעינית ענפה שנמשכה חודשים רבים ובה היו מעורבים עשרות, אולי מאות, אנשי מודיעין. יש סוכנים בשטח, אפשר להניח, שעמלים היו על איסוף מידע על מהדווי: עם מי הוא ישן בלילה, ולצד מי הוא מתעורר בבוקר. כמה שומרים מתלווים אליו. איפה הוא שותה קפה, ומתי הוא יוצא להפסקת סיגריה. ואת המידע יקר הערך הזה ניתחו אנשי מודיעין בארץ עד שהצליחו להרכיב את הפאזל שנקרא אורחות ונתיבי חייו של מהדווי בכל יום נתון. כשהפאזל הושלם חיכו שם ליום פקודה ולרגע המתאים, וכשניתן האות שוגרו כמה טילים ומחקו את זכרו של מהדווי כלא היה.

עד כאן הכל טוב ויפה, אך מדוע דווקא עכשיו? ברמה המבצעית התשובה ברורה: היה כאן חלון הזדמנויות קצר, יאמרו בוודאי אנשי המקצוע, ולא ניתן היה לדעת מתי תתאפשר הזדמנות נוספת כזו בעתיד. אבל איזו משמעות אסטרטגית מקופלת בהחלטה לחסל את מהדווי בעת הזו, תוך ידיעה שפעולה כזו עלולה להוביל לפתיחת חזית ישירה עם איראן, לעורר היסטריה בציבור הישראלי ולהכניס את כולנו לכוננות ספיגה מתמשכת, ועוד בזמן שעסקה אפשרית לשחרור חטופים תלויה גם כך על בלימה? זה כבר ממש לא ברור.

החיסול של מהדווי הוא הרי מהלך הרתעתי, למען יראו וייראו. מהדווי הוגדר בין השאר כמפקד היחידה האחראית על משלוחי האמל"ח לחיזבאללה, ובפרט זו האמונה על משלוחי האמצעים המדויקים. בנוסף, הוא כנראה היה גם בעל ניסיון לא מועט מתוקף תפקידו כמפקד כוחות ההגנה האווירית של האיראנים בסוריה – דמות בכירה ביותר ללא כל צל של ספק שחיסולה, כך ניתן היה מראש להניח, יעורר הדים. אבל חוץ מזה הרי לא הייתה כאן איזו מכה אנושה לצבא האיראני או לשלוחותיו; מהדווי החליף את קודמו בתפקידים המשמעותיים האלו, ומישהו בשעות אלו ממש כבר מודד לרגליו את נעליו של מהדווי. פשוט ככה המערכות האלו עובדות – לכל קצין, בכיר ככל שיהיה, יש תחליף. ובכלל, אפשר להיות בטוחים שאף אחד שם בחיזבאללה, שבמחסניו יש כבר כ-170,000 רקטות לטווחים שונים ועם ראשי נפץ מגוונים, לא תופס את הראש בדאגה ושואל את עצמו מה הם יעשו שם עכשיו בלי מהדווי.

החיסולים בתזמון העכשווי מלמדים על אובדן כיוון שם למעלה, ולא בהכרח על היכולות הישראליות או על הרתעה; אלו החלטות תמוהות שמצביעות על כך שהגוף לא מסונכרן עם הרגליים והרגליים לא פועלות מהראש

זאת ועוד: בימים כתיקונם חיסול שכזה למטרות הרתעה הוא בוודאי בבחינת משימה מבורכת לכל הדעות. רק שאת ההרתעה הזו יש לשמר בזמנים של שקט מתוח על מנת למנוע מלחמה, ואנחנו הרי שקועים כבר עמוק עד הברכיים מזה חצי שנה בתוך מלחמה קשה ורב זירתית. והמלחמה הזו מתקיימת גם ככה בין ישראל לבין זרועותיו של התמנון האיראני, רק שעכשיו, עם חיסול מהדווי, מישהו שם למעלה החליט שצריך לערב ישירות גם את הראש.

עוד לא שקעה הנשורת מחיסולו של מהדווי, ודווחנו כבר בינתיים כי שלושה מבניו ושלושה מנכדיו של איסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, חוסלו גם הם בתקיפה ישראלית במחנה הפליטים שאטי שבמערב העיר עזה. על פי הדיווחים בתקשורת התקבל מודיעין מתפרץ מהשב"כ שנגע לפעילות טרור, ובפיקוד דרום הוחלט בעקבותיו עד מהרה להוציא את החיסול אל הפועל. נכון, בהתאם למדיניות המטה הכללי לא נדרש אישור לביצוע חיסול שכזה מצד הדרג המדיני, וישנו ככל הנראה גם מידע על כך שאחד מבניו של הנייה שחוסלו מעורב היה בהחזקת חטופים ישראלים. אך בשעה שעוד ממתינים בצד הישראלי בקוצר רוח לתשובתו של ארגון החמאס באשר למתווה העסקה האחרון לשחרור החטופים המונח על השולחן, לא ניתן אלא לתמוה גם באשר לדחיפות חיסולם של בניו של הנייה. מי שמצפה שסינוואר יתקפל עכשיו לנוכח האירועים האלו ויצא משוחות המשא ומתן, מוטב שיחשוב שוב. הרי הנייה בעצמו הבהיר כבר זמן קצר לאחר שקיבל את הבשורה כי מותם של בניו "לא ישפיע על דרישות חמאס להפסקת אש", אלא רק יעודד אותם לדבוק בעקרונותיהם.

מוחמד רזא זאהדי חסן מהדווי
חסן מהדווי. צילום: Fars Media Corporation, CC BY 4.0, via Wikimedia Commons

אני לא איזה גנרל מהולל או איש מודיעין יוצא דופן, בקושי סמל ראשון וחצי במילואים. אבל נדמה לי שההחלטה להוציא את חיסולו של מהדווי, ובמידה רבה גם את חיסול בניו של הנייה, אל הפועל בתזמון העכשווי מלמדת אותנו עוד טיפה על אובדן כיוון שם למעלה. שכן החיסולים האלו לא רק שאינם מצליחים להרתיע את אויביה של ישראל בזמן מלחמה, אלא שהם רק מדרבנים אותם להשחיז את חרבותיהם ביתר שאת. מהבחינה הזו, ההחלטה להוציא אל הפועל את החיסולים המדוברים מהווה נקודת ציון נוספת על שביל מפותל של החלטות תמוהות שמצביעות על כך שהגוף לא מסונכרן עם הרגליים והרגליים לא פועלות מהראש, וככה כידוע לא מגיעים לשום מקום. לראיה, זמן קצר לאחר חיסולו של מהדווי מיהר האלוף אהרון חליווה, ראש אגף המודיעין, להצהיר קבל עם ועדה ש"לא בטוח שהרע ביותר כבר מאחורינו", וכן שאנו עומדים בפני "ימים מורכבים". ואילו דובר צה"ל מיהר להבהיר אחריו כי המלצתו היחידה היא בסך הכל להיות ערניים ואחראים ולעקוב אם יש שינויים ולפעול לפיהם. מה אמור הציבור לעשות עם ההודעות הסותרות האלו? רשף שי התסריטאי הצליח לדייק את זה וצייץ: "פיקוד העורף קורא לכולם להישאר רגועים ולהיכנס לפאניקה". אם זה לא היה עצוב ומטריד, זה יכול היה להצחיק.

חיסול ממוקד

כנראה שיעניין אותך גם: