• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

אסור לשתוק מול הפגיעה בחופש הביטוי

ביקורת על הציונות, על צה"ל או המדינה המושמעת מפי פלסטינים או מזרחים היא בבסיס הדמוקרטיה. אסור לנרמל מעצרים או פיטורים של המבקרים החריפים ביותר, המשמיעים את קול האוכלוסיות המודרות
נטע עמר-שיף

בימים אלו, שבהם נעצרים בני משפחות חטופים בהפגנות לשחרור בניהם ובנותיהן, ומניפי שלטים "ילד הוא ילד" שקוראים נגד השלכותיה ההומניטריות של המלחמה בעזה, נדמה שעיקר עיסוק המשטרה במרחב הציבורי אינו בפתיחת נתיבי תחבורה אלא בעיקר בהשתקת ערכי האנושיות בזמן מלחמה. ניסיונות ההשתקה האחרונים כוללים מעצרים ופיטורים של א.נשי החינוך והאקדמיה – מאיר ברוכין, ענת מטר, נאדירה שלהוב-קיבורקיאן, רגב נתנזון ועוד – שכל אשמתם היא שהעזו לומר את שעל ליבם בתוך כיתת הלימוד, בחתימה על עצומות, בפוסטים ברשתות החברתיות או בהרצאות בזום.

אם התנגדות או ביקורת חריפה על הציונות ועל השלכותיה החמורות של מדיניות ישראל כלפי אזרחים – כולל פלסטינים מאז דיר יאסין ועד עזה – היא פשע, אז צריך היה להשעות, לפטר, לעכב ולעצור את גם את מבקריה החריפים של הציונות מאז תחילתה, פעילים ופעילות מזרחים-אזרחים, אקדמאיות.ים, חוקרות.ים עצמאיות.ים, אזרחיות ואזרחים.

בין אם הם.ן מגדירים.ות עצמם.ם ציונים, לא-ציונים או אנטי-ציונים, מזרחים ומזרחיות מעולם לא הפסיקו לדבר ולחשוף את המושתק, גם כשנעצרו, עוכבו, נדחקו לשולי האקדמיה והממסד, וקיבלו קיתונות של זלזול, לעג ובוז מצד בית המשפט ואזרחים.ות גם יחד.

"השומרות.ים" מתחזקים את שלטון האימה באמצעות ציד חופש הביטוי. המאבק מתחיל בתמיכה בלתי מתפשרת בחופש הביטוי של כל מבקרי הציונות, מפרספקטיבה מזרחית-אזרחית וגם מפרספקטיבה פלסטינית

מנקודת מבט מזרחית-אזרחית מעולם לא הפסיקו מבקריה החריפים של הציונות לספר ולהביע דעתן.ם על מה שנעשה לדורות הראשונים מאז היווסדות המדינה ועד היום. כתבות, ראיונות, מחקרים, הרצאות ונאומים רבים נשמעו כל השנים על הדיקטטורה הגזענית של בן גוריון ומפא"י כלפי יוצאי ארצות ערב והאסלאם, חטיפות וניסויים רפואיים בילדי תימן מזרח ובלקן, מדיניות פיזור האוכלוסין שהובילה יהודים יוצאי ארצות ערב והאסלאם, נגד רצונם, לפריפריה ובפועל לשמש כבשר תותחים, ההוצאה השיטתית מהבית של ילדים ממשפחות עניות בחסות הזנחה מדינתית ממוסדת, הסללה אוטומטית של ילדים מזרחים בפריפריה למוסדות חינוך מקצועיים, הסללה של מזרחים ממעמד הביניים ומטה אל שולי היחידות הקרביות לתפקידים בעלי סיכון גבוה בתוך הצבא, תוחלת חיים נמוכה ושיעורי תמותה גבוהים יותר בפריפריה. כן, גם בדיון על העתירה המזרחית נגד חקיקה גזענית ובלתי חוקתית של חוק הלאום, שמתיימר להגדיר מחדש את היהדות תוך הדרת ההיסטוריה היהודית-ערבית, השפלת השפה הערבית והעמקת השנאה, ההפרדה וההיררכיה האזרחית המוסדית בין יהדות לערביות, בין יהודים לפלסטינים.

לכל אלו, נוספה לאחרונה ביקורת ציבורית חריפה על הפקרה פושעת, ביטחונית ומדינית, של עוטף ישראל לפני, במהלך ואחרי 7 באוקטובר, כולל רבים מהנרצחים.ות והחטופים.ות, שמצאו עצמם בקהילות עם תת-מיגון, חשופים לפשעים במהלך יום השבעה באוקטובר, ומשוללי שיקום מלא אחריו רק כיוון שהם והן תושבי הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית – על רקע היסטוריה התיישבותית של כפייה או רצון. בכל מקרה, ההפקרה היא לא תוצר של מקריות. היא השיטה, היא המדיניות.

אם נעניק כוח בלתי מוגבל למי שרואה עצמו.ה באופן מעוות ואלים כ"שומר.ת הציונות", "שומר אדמות הלאום" או "שומר היהדות" להחליט עבורנו ועבור דורות רבים של ילדינו וילדותינו איפה יעברו (היעדרם של) גבולות מדינתנו, סוג האזרחות שלנו, מה מותר לנו ללבוש, מקום מגורנו, מי יהיו שכננו, רמת השכלתנו, מעמדנו הכלכלי-חברתי ורמת הביטחון האנושי שלנו אין ספק, כי התיאבון לשליטה ולשררה לא יעצור בכך.

"השומרות.ים" למיניהם מתחזקים את שלטון האימה באמצעות ציד חופש הביטוי שלנו. המאבק לשמירה על זכותנו לדבר מתחיל בתמיכה בלתי מתפשרת בחופש הביטוי של כל ספקטרום מבקרי ומבקרות הציונות, גם מפרספקטיבה מזרחית-אזרחית וגם מפרספקטיבה פלסטינית. גם כשקשה, גם כשלא מסכימים, אסור לנו לשתוק ובכך לקחת חלק בהשתקת הדיבור על חוויות הדיכוי וההדרה של אף אוכלוסייה ובוודאי לא אוכלוסייה ממעמד אזרחי נמוך יותר. להפך, מקום שמקללים המאבק המזרחי-אזרחי אמור לברך. תפקידנו כשוחרי הצדק המזרחי-אזרחי להקשיב הקשבה יתרה למילים, לצלילים, לטונים, לעומק הקול כדי להבין את המציאות הקשה המסתתרת מאחוריהן ואינה נשמעת בתקשורת הממוסדת. כי חופש הביטוי הוא חלק מה-DNA של המאבק שלנו ואין בלתו לאיתור הדרך קדימה.

המאבק המזרחי-אזרחי הוא זעקה פנימית עמוקה של מודעות לחיים, עוצמתם ושברונם. כל כולו הנכחה, תוך סילוק הבושה והפחד, השמעה ומתן במה של כבוד לקולות המושתקים של קורבנות העוני והמלחמה. בלי הבדל של מוצא אתני, דת, צבע, מגדר ולאום.

לא יהיה סוף למלחמה ואין שלום בלי להקשיב לקולן של אוכלוסיות מודרות ומוחלשות.

בלי להקשיב לתושבי.ות עוטף עזה ומפוני הצפון.

בלי להקשיב לחטופות.ים ומשפחותיהם.

בלי להקשיב לניצולות.י המלחמה, לשורדות.ים ולבני משפחותיהם בישראל ובעזה.

המאבק המזרחי-אזרחי מבוסס על ההבנה שעל אף שנים של השתקה, צימצום, דוחק והדרה לשוליים, יוצאי, צאצאי ותומכי המאבק של יהודי ארצות ערב והאסלאם בישראל, מצווים לספר את יציאת מצרים של המזרחים והמזרחיות בישראל, בין אם הגיעו לארץ משאיפה עמוקה דתית לציון ובין אם כפליטי השלכות הסכסוך הציוני-ערבי על יחסי יהודים-ערבים/מוסלמים בארצות המוצא.

עשרות בשנים אנו עוסקות.ים בדיבור, בהרחבת השיח, בסיפור של ההיסטוריות והחוויות של משפחותינו וקהילתנו, של אמהותינו ובנותינו, מתוך מטרה אחת – לשנות ולקדם חברה, שמקדשת ולא פוחדת ממימוש עקרון השוויון, מדמוקרטיה שרואה ומשתפת את כולם, משלום מזרח-תיכוני בין יהודים ופלסטינים.

המאבק על חופש הביטוי הוא מאבק מזרחי-אזרחי, הוא המאבק שלנו!

 

הכותבת היא חברת קולקטיב מזרחי-אזרחי ועו"ד לזכויות אדם

נאדירה שלהוב-קיבורקיאן
פרופ' נאדירה שלהוב-קיבורקיאן בבית המשפט, אפריל 2024. צילום מסך מ"כאן 11"
כנראה שיעניין אותך גם: