גם אם המפות של המזרח התיכון לא עודכנו עדיין, הגבולות בשטח משתנים מדי יום: בין סוריה לעיראק, בין ערב הסעודית לתימן. מדינות אחדות התפרקו או בדרכן להתפרק. סקירה במלאת מאה שנים להסכם סייקס-פיקו
היא הופיעה בספרים ובשירים, בעדויות ובכנסים אקדמיים, בחוברות של ״אם תרצו״ ובמשכן הכנסת – אבל מתי הופיע לראשונה המושג ״נכבה״? מתי דעך והודחק? מה גרם לשינויים בעיסוק במושג בישראל? סקירה מ-48׳ ועד הלום
גם השנה, קשה לי להאמין בעובדה המדהימה שמשפחתי הצפון אפריקאית היא ניצולת שואה. ישנם ניצולים שסיפרו את סיפורם וזכו להתעלמות, לאי אמון ולהשתקה. מתישהו, כנראה, הם הפסיקו להאמין לעצמם
הספר ״השואה והנכבה: זיכרון, זהות לאומית ושותפות יהודית-ערבית״ מנסה לעמוד על הקשר בין שני האירועים – ללא הכרה מיידית באמת של האחר או ביטול הזהות העצמית. הכתיבה והקריאה המשותפת בעצמן יוצרת טלטלה, שבלעדיה אין תקווה לזכויות לאומיות ולזכויות אדם לכל יושבי הארץ הזאת. סקירה
״אירופה״ יכולה ללמד אותנו הרבה דברים על טרור, והיא יודעת לא פחות טוב מ"איתנו" איך זה מרגיש וכמה שזה לא ייחודי לאיסלאם. קצת היסטוריה לטובת הפרשנים והמומחים למיניהם
פארק קק״ל איילון-קנדה הוקם על חורבות כפרים פלסטינים שישראל כבשה ב-67׳ וגירשה את תושביהם. כעת מוצבים שם מתקני שעשועים לצד שרידי בית הקברות. באופן אירוני, שמו של לוחם זכויות אדם ידוע מתנוסס בגאון על קיר התורמים במקום ומעורר תמיהה בקרב פליטי הכפרים המפוזרים ברחבי העולם
הדרך היחידה שבה ספר האזרחות יכול להפוך לגיטימי בישראל שלאחר התפרקות כור ההיתוך, כרוכה בהצגת כל הנרטיבים של מגזרי החברה הישראלית. ד"ר רויטל עמירן, מומחית למדע המדינה שהסירה חתימתה מהספר ״להיות אזרחים בישראל״, על החשיבות לדון במה שנאסר שיהיה בו
מאמר בבטאון ״הד המזרח״ של ועד העדה הספרדית הירושלמי מ-1942, הקורא לייצר עם הערבים קשרים אשר ״רוח המערב לא תעמוד לשטן״ ביניהם, מעניק הצצה לקולות נשכחים שהתנגדו לגישתם של אינטלקטואלים ממרכז אירופה וקראו לתיקון היחסים בין יהודים וערבים
יוזמות אזרחיות בהונגריה מנסות להעלות את השואה לשיח הציבורי ולעצב את הזכרון הקולקטיבי, אלא שהן לא פעם מאשררות את פוליטיקת ההנצחה הימנית. עם הגילוי המפתיע של מסמכי מפקד האוכלוסין מ-1944 בקיר בית בבודפשט, עולה מחדש השאלה: כיצד לזכור, ולהזכיר, את יהודי הונגריה?