בטור ביקורת שכתבה נועה לימונה בהארץ, היא מתפעלת מהעוצמה של הנשים בסדרה "פריפריה אימפריה", תוך התעלמות מהיותן מזרחיות ופספוס גמור של העובדה שהסדרה היא עדות טרגית למצב המזרחי
"הביטו בי! תראו אותי! גם אני בן אדם!" אמרו קומתו השפופה ופניו המיוסרים של ארז דריגס בראיון שהעניק לדנה וייס. אכן, אין כמו ראיון במהדורת סוף השבוע של חדשות 12 כדי לזרז את תהליך הריפוי, ולסייע בטיהור שמו. אבל מה יהיה על הקורבנות?
מהתחקיר המדובר של "עובדה" על התפטרות צמרת האוצר בחודשים האחרונים ניתן היה ללמוד כיצד נערי האוצר שומרים לחבריהם על הכסף. על הכורעים תחת הנטל הכלכלי שמשיתים עלינו משרתי האליטות לדורותיהם לא עושים תחקירים. גג – כתבה על מקררים ריקים
המציאות לא מפריעה לרביב דרוקר ו"המקור" לקבוע שפרשת ילדי תימן היא כבר קונצנזוס ושאין צורך לאתגר את הממסד על כשליו. נותר רק לבחון את "מקרי הדגל", סטנדרט מומצא על ידי תוכנית התחקירים לבחינת האמת שאשכנזים ישמחו לשמוע
במופע הביזיון ב"לונדון וקירשנבאום" לאחר ההפגנה הגדולה בירושלים, נחשפנו לכוחם המעוול של עיתונאים. במקום החרפה המקצועית שקיבלנו, כך יכול היה להיראות דיון אילו הייתה כאן יושרה מקצועית והגזענות לא הייתה מעוורת את עיני המושלים בתקשורת
מילא הפוליטיקאים הממהרים לצבור הון פוליטי בגינוי של הופעתו של חגי אלעד באו"ם, אבל בימים אלה אנו נאלצים להכיל גם אזרחים המשכשכים בחדווה במקווה הטהרה של הצדק האבסולוטי, כי מה לנו שנכבס את כביסתנו הצנועה בחוצות כשבסוריה מתקיים טבח עם והעולם שותק
הטון המתנשא והגערני והשאלות המקנטרות שהופנו לאיימן עודה כילד הסורר שהגיע לאולפן שישי, שיקפו את מהותה של התקשורת בישראל: מקהלה של שיח מגויס שאין בו לגיטימציה לעוד נקודת מבט
מה הייתם אומרים על מבקר טלוויזיה שמשתמש בחוסר מודעות במילה ״פרחה״, טוען שהפוך זה קפה אשכנזי, רדוף על ידי שדים עדתיים שמדברים ב-ח׳ ו-ע׳ ובטוח שגנבו לו את המדינה?
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
