איך האמריקאים תומכים בטראמפ הסותר את עצמו? ומה הקשר לנתניהו?

(יוסי דהאן)

למייקל לינץ', מרצה לפילוסופיה, יש מאמר יפה על הצלחת מועמדותו של דונלד טראמפ ועל סתירות, הכולל הסבר ההולם, במידה מסוימת, גם את יחסם של חלק מהישראלים כלפי נתניהו. איך ייתכן, שואל לינץ', שאנשים עוברים לסדר היום ותומכים בטראמפ למרות שבמסע הבחירות הוא לא מפסיק לומר דברים והיפוכם? כך למשל, בתחילת מסע הבחירות שלו הוא סרב לגנות את תומכי הקו קלוקס קלאן ולאחר זמן הוא גינה אותם. הוא מעליב היספנים ולאחר מכן, כשפיו מלא בטאקו, הוא מכריז למצלמה "אני מת על היספנים". איך קורה שהאוקסימורון המהלך על שניים הזה זוכה לתמיכה רבה כל כך?

מבחינה לוגית-מתמטית סתירה, אמירת דבר והיפוכו, מובילה לאבסורדים, אולם מבחינה פסיכולוגית-פוליטית היא מאוד אפקטיבית. ההסבר של לינץ' הוא שאם אני אומר דבר והיפוכו, אתה, המאזין, צריך להחליט באלו מהטענות שלי להאמין, ופסיכולוגית אתה מאמין במה שנוח לך ובמה שמחזק את עמדותיך. כך הסתירות הבוטות בדבריו של טראמפ, עליהן הוא כלל אינו טורח להתנצל, יוצרות אצל הצופים רושם שמדובר בפוליטיקאי אותנטי שלא אכפת לו מה חושבים עליו כל השאר (כלומר המדיה הליברלית, נשים ומיעוטים), והרי רק לאדם חזק לא אכפת מה חושבים עליו האחרים.

אולם לסתירות החוזרות על עצמן בעולם הפוליטי יש נזק נלווה: הן יוצרות קהות כלפי האמת. והעולם הדיגיטלי רק מחזק את העניין הזה. זהו עולם שבו אנחנו קוראים ומאזינים בעיקר לאנשים שלהם דעות דומות לשלנו, עולם שבו אנחנו חשופים למידע סותר ממקומות מתחרים. עולם שבו הערך של "אובייקטיביות" הופך לערך מת. ובעולם שבו לערך האמת אין שום משמעות, כל מה שנותר זה רק יחסי כוח.

 

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.