בין האידיאולוגיה לפרגמטיזם: האם פורנו אנימציה הוא התשובה?

(שירה מייקין)

המחלוקת הפמיניסטית סביב הפורנוגרפיה קיימת כבר שנים רבות. אף אחת לא יכולה להתווכח עם העובדה שמדובר בתעשייה שמנצלת נשים ותורמת לפיתוח תודעה אלימה ואקלים חברתי שנותן לגיטימציה להחפצה של נשים, והרי המאבק הפמיניסטי כולו עוסק בהחזרת הסובייקטיביות לנשים, דה-דה-הומניזציה. נשים חזקות ואמיצות נאבקות כבר משנות השמונים בארה"ב בפורנוגרפיה וקוראות להטיל מגבלות חוקיות עליה. קתרין מקינון אומרת ש"פורנוגרפיה היא הכפפה גרפית ומפורשת מינית של נשים באמצעות תמונות ו/או מלים". לטענת הפמיניסטיות שמתנגדות לפורנו, לא המיניות ניצבת במרכז הז'אנר, אלא סוגיית הכוח.

כפמיניסטית אני לא מתווכחת עם הטיעונים הללו, אבל אני גם לא יכולה להתעלם מהעובדה שלנשים יש צרכים מיניים, ונשים רבות צורכות פורנוגרפיה בשגרה. בין האידיאולוגיה לפרגמטיזם, האם אפשר למצוא פתרון ביניים שיאפשר לנו להתענג על המיניות שלנו מחד, ולא לתרום להחפצה וניצול של נשים מאידך?

כמובן שאני לא הראשונה שמעלה את השאלה הזו, ברחבי האינטרנט ניתן למצוא "פורנו פמיניסטי", דהיינו פורנו שמתחייב ש"אף אשה לא נפגעה במהלך הצילומים", שמכבד נשים כבנות אדם לכל דבר ושמציע נקודת מבט פמיניסטית לכל הז'אנר. הבעיה? קודם כל, רובו המוחלט של הפורנו הפמיניסטי עולה כסף ולא תמיד קל למצוא אותו ברשת, בניגוד לפורנו קונבנציונלי שנמצא באתרים המובילים בהקשת מקש קצרה. חברה שלי הגדירה את זה באופן מדוייק כשאמרה: "הבן זוג קפץ לסופר והילד נרדם, יש לי עשר דקות לעצמי, עם כל הכבוד- ויש כבוד, אני לא אתחיל לגלוש ולחפש פורנו פמיניסטי, אני נכנסת לפורן האב או יו פורן, בוחרת את הסרטון הראשון או השני – וסוגרת את הפינה".

שנית, מסקר קטן ובהחלט לא אמפירי שערכתי עם כמה חברות פמיניסטיות מוצהרות (וביניהן גם כמה לסביות) – כולן העידו שהפורנו האהוב עליהן, זה ש"עושה את העבודה", הוא דווקא פורנו גברי סטרייטי קונבנציונלי, דהיינו כזה שבו הגבר הוא במרכז והאשה מחופצנת. אפשר לכתוב מאמרים שלמים על הסיבה שהפורנוגרפיה המחפצנת שמבזה נשים מעוררת מינית גם נשים עם תודעה פמיניסטית מפותחת, אבל לא זו הסיבה שהתכנסנו כאן. בעולם אידיאלי אף אחת מאיתנו לא תצרוך פורנוגרפיה, אבל המציאות עוד רחוקה מכך. לכן אני רוצה להציע פתרון ביניים: פורנו אנימציה.

ניתן למצוא את ז'אנר פורנו האנימציה בכל אחד מהאתרים הפופולריים (וזה אחד החסרונות, כי כל לחיצת עכבר באתרים הללו תורמת לתעשיית הפורנו המנצלת), אבל לפחות כאן ברור לנו שאף אשה לא נפגעה פיזית או הידרדרה לחיים של זנות בעקבות ההשתתפות בסרטון. לצערי, בתת-ז'אנרים השונים (הפופולרי בהם הנטאיי היפאני) אפשר למצוא סרטונים אלימים להחריד, מה שתורם ליצירת תודעה אלימה כלפיי נשים ופוגע במאבק הפמיניסטי. אבל, בפראפראזה על דבריו של צ'רצ'יל, עד שלא תימצא הדרך להגיש לנו פורנוגרפיה שגם תצליח לספק את צרכינו המורכבים וגם תצליח לשמור על נקיון כפיים פמיניסטי, פורנו אנימציה הוא השיטה הכי פחות גרועה.

Anime

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אסתר עילם

    שלום, שירה,
    ראשית, תנועת המחאה נגד פורנוגרפיה (אני לא משתמשת במילת הקיצור/"חיבה" "פורנו") של פמיניסטיות קיימת בכל תולדות התנועה. ובוודאי אצל נשים מה"גל השני" – דהיינו שנות הששים והשבעים, עליהן אני נמנית כמי שפתחה את הקבוצה הפמיניסטית הראשונה בתל-אביב בראשית שנת 1972.
    אני חשה צער כאשר אני נתקלת בנשים הזקוקות לשם גירוי מיני להשתמש בפורנוגרפיה – מכל סוג. לדעתי, מדובר בהרגל מותנה, המתקיים מהסיבה הפשוטה שזו האווירה התרבותית והחברתית בה אנו חיות, והיא המקור הכמעט יחיד לחיזוק המפגש של אישה עם תחושותיה המיניות. והדבר מסב לי צער, מאחר והמסרים הפורנוגרפיים כשלעצמם רחוקים ביותר – בלשון המעטה – מהמיניות האוטנטית שלנו. הזיהוי של פורנוגרפיה ושל מין הוא הטעיה, מאחר ופורנוגרפיה מעוותת את הדמות האנושית ואת יחסיה עם העולם.
    פורנוגרפיה איננה "מין", אלא מתחפשת ל"מין", תוך שמפיצה שקרים על בנות ובני אנוש ועל התייחסותם לזולת ואל עצמן/ם. היא רוויה באלימות – שרובה איננה מפורשת – ומשתמשת בכל הסטריאוטיפים/דעות קדומות/מיתוסים האפשריים לגבי נשים וגברים.
    מהי באמת מיניות אנושית? את זאת אנו, הפמיניסטיות, אמורות להכיר לא דרך מסרים של תעשייה מסחרית שמפיצה שנאת נשים (בעיקר) עד להטפה לרצח שלהן (סרטי ה"סנאף'), אלא דרך היכרות ואהבה כלפי עצמנו וכלפי הזולת.