בין ״החייל שנמלט״ לאלו ש״הסתכלו לטרור בעיניים״

(תמי ריקליס)

בשולי החקירה על הלינץ׳ בבאר שבע דווח מתישהו בשבוע שעבר כי בנוסף לניסיונות לאתר את החיילים שלקחו בו חלק, מצ״ח תנסה גם למצוא את החייל שבמצלמות האבטחה נראה נמלט מהמקום בתחילת המהומה יחד עם שאר הקהל בתחנה, כי ״זה לא מה שמצופה מחייל בסיטואציות כאלה״, ויינקטו נגדו "סנקציות כלשהן".

כבר כמה ימים שזה קצת לא מניח לי. אני מנסה לדמיין מה עבר לחייל הזה בראש – אולי הוא נכנס לחרדה, אולי הוא לא לגמרי קלט מה קורה, אולי הוא לא תפס את עצמו כמישהו שיכול להועיל במשהו בסיטואציה, אולי חטף בלק-אאוט, אולי הוא שכח לרגע שהוא חייל, אולי הוא רצה להציל את עצמו, אולי הוא ידע מה מצופה ממנו ולא היה מעוניין לירות באף אחד, אולי הוא קיבל את הנשק רק לפני שבוע, אולי הוא פשוט לא גיבור בשום צורה. וואלה, קורה. אפילו לגבר הישראלי היצוק.

חשבתי עוד על המרווח בינו לבין מי שכיכבו בפרויקט המיוחד של ״שבעה ימים״ בשבוע שעבר: ״הרגע שבו יריתי: שמונה מונולוגים של האנשים שהספיקו להסתכל בלבן בעיניים של הטרור החדש, ואז פתחו באש כדי להציל חיים״. כמה וכמה כפולות עמודים ארוזות יחדיו ובהן סצינות גרפיות מפורטות של אותו סרט אקשן רע ומדמם, עם קצת הרהורים של אחרי שיש בהם הרבה גאווה וסיפוק ולעתים גם מעט אשמה או פוסט-טראומה (לטעמי, האחרונות הוצנעו בשולי הדברים, כי הלוא מה שמעבר לרגע המכריע של סחיטת ההדק פחות מעניין). סיפורים ״אנושיים״ שנערכו כך שלקוראי ״ידיעות״ יהיה קל לעכל אותם כמקשה אחת של מציאות צודקת. מציאות של אויבים נטולי פנים וגיבורים לאומיים בעל כורכם שהצילו את היום.

unnamed

מבלי לזלזל בצורך בהצלת חיים, ומבלי להיכנס לוויכוח על הוראות הפתיחה באש וההבדל בין הוצאות להורג לבין ״נטרול״, בצל אווירה ציבורית חמושה של ציד וישד ותחת ממשלה ששולחת את הציבור להגן על עצמו מפני אזלת ידה המתמשכת, איכשהו מאד שמחתי בצעיר הזה שחמק. גם מהזירה וגם מגבולות התפקיד שהוגדרו בעבורו.

אני מקווה שלא יתפסו אותו לעולם.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ליכודניק

    בעל כורחם.
    אוירה ציבורית של ציד וחשד.

    מעשית, אני לא מבין איך אפשר "לשמוח על החייל הצעיר שחמק" ובאותה נשימה "לא לזלזל בצורך. להציל חיים". נלך בדרך בציווי הקטגורי ונניח לכל חייל חמוש "לחמוק" בעת הצורך; ההשלכות תהיינה הרבה יותר פחד, חשד ואלימות אזרחיים!

  2. שלומית אלקריף

    כל מילה בסלע