בתי הספר המקצועיים: נימבי קלאסי

(יוסי דהאן)

מדוע בתי הספר המקצועיים ממוקמים בעיירות הפיתוח, ביישובים ערביים, ביישובים הנמצאים בתחתית הסולם החברתי כלכלי ובשכונות "הדרומיות" בערים, מאותה סיבה שהתחנה המרכזית ממוקמת בדרום תל אביב, ומפעלים, מוסכים ובתי מלאכה נמצאים בשכונות מוחלשות ולא בשכונות מבוססות, ומאותם טעמים שמפעלי הטקסטיל, המזון ומפעלים אחרים המבוססים על פסי ייצור הדורשים כישורים בסיסיים בלבד מוקמו בשנות החמישים והשישים בעיירות הפיתוח. בז'רגון המקצועי התופעה הזו מכונה (NIMBY (Not In My Back Yard, לא בחצר האחורית שלי.

על פי הדו"ח של מרכז אדוה שיצא לאור בשבוע שעבר, 71% מכלל בתי הספר של שתי הרשתות המקצועיות הגדולות – אורט ועמל – ממוקמים ביישובים בעלי דירוג חברתי-כלכלי נמוך: 35 ביישובים ערביים, 43 בעיירות פיתוח ו-35 נוספים ביישובים המדורגים באשכולות חברתיים-כלכליים 1 עד 5. ואילו ביישובים המבוססים, במידה וישנם בתי ספר מקצועיים הם ממוקמים בדרך כלל בשכונות "דרומיות". במסלולים המקצועיים, להוציא המסלול ההנדסי, שיעורי הזכאות לתעודת בגרות בבתי ספר מקצועיים נמוכים בהשוואה למסלולים העיוניים.
אחת הנקודות המרכזיות המעניינות של הדו"ח, שכפי שהוא מציין לא נדונה כלל בדיון הציבורי וגם לא בספרות האקדמית, הוא הקשר האיתן שהשתרש מאז 1960 בין עיירות פיתוח או שכונות "דרומיות" ובין מסלולים מקצועיים בבתי ספר המופעלים על ידי רשתות ולא על ידי הרשות המקומית.

בעוד שברשויות המקומיות החזקות, בעיקר בערים המבוססת, החינוך התיכוני נמצא בבעלות הרשות המקומית, הרי שבעיירות הפיתוח, ביישובים ערביים ויישובים מוחלשים אחרים, הופרט למעשה החינוך התיכוני לרשתות החינוך המקצועי בעיקר לרשתות "אורט" ו"עמל". במינוח האמריקאי בתי הספר הללו הם למעשה מה שמכונה Charter Schools, בתי ספר הממומנים על ידי המדינה והרשות המקומית אולם מנוהלים באופן פרטי. בתי ספר המעוררים דיון ציבורי סוער בארצות הברית, אבל לא כאן.

בעלות וניהול בתי ספר על ידי גורמים פרטיים, בניגוד לבתי ספר המנוהלים על ידי הרשות המקומית, משמעותה שנשללת מהאזרחים היכולת להשפיע על המתרחש בתחום מרכזי מאד של חיי קהילתם, חינוך ילדיהם. נגרעת מהם הזכות לקחת חלק באופן דמוקרטי בעיצוב החיים החינוכים הקולקטיביים. ראש הרשות המקומית שהעביר את האחריות למתן שירותי חינוך לגורם פרטי, יכול להתנער מאחריותו ולהשיב לתלונות התושבים על חינוך ילדיהם שהוא אינו אחראי לחינוך ילדיהם אלא רשת החינוך המקצועית. רשת חינוך פרטית שראשיה ומנהליה אינם עומדים לבחירות ואינם חייבים דין וחשבון לתושבים. כמובן שגם יכולת הפיקוח של הרשות על בתי הספר הללו היא מוגבלת מאד.

כפי שמציין הדו"ח, מעניין שגם בהתנחלויות, הבעלות על בתי הספר אינה של הרשות המקומיות, גם שם בתי הספר נמצאים בבעלות פרטית, אולם הבעלות על מוסדות החינוך היא בבעלות התושבים, ולא רשת חינוך פרטית מקצועית, בתי הספר נמצאים בבעלות עמותות יישוביות מקומיות המנוהלות על ידי התושבים ומעניקות לילדיהם חינוך עיוני ברמה גבוהה ולא חינוך מקצועי.

לדוח המלא

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.