הגיע הזמן שמבחני הקב"א יעברו מן העולם

(יוסי דהאן)

יש מכשירי מיון חברתיים קובעי גורלות, שמטעמי תקפות מדעית ומוסרית מן הראוי היה שיעברו מן העולם. כאלה הם המבחן הפסיכומטרי, בחינות הבגרות ומבחני הקב"א (קבוצות האיכות) שעורך הצבא.

היום מתפרסמת ידיעה לפיה צה"ל יבטל את מבחני הקב"א וב-2018 צפויה להיכנס לתוקף שיטת מיון חדשה המגובשת באגף כוח אדם בצה"ל, כזו שתהא דומה לאופן המיון למשרות אזרחיות. מחלקת מדעי ההתנהגות בצבא המליצה כבר ב-2008 לבטל את המבחנים הללו, אולם השלישים הצבאיים סירבו – הם לא הסכימו לוותר על עמדת הכוח שתהליכי המיון הללו מקנה להם.

את שיטת המיון של כוח האדם בצה"ל המציא חייל בן 21, דניאל כהנמן, ישראלי לשעבר, פסיכולוג שזכה בפרס נובל לכלכלה. לימים, בתחקיר מקיף שערכה תוכנית "המקור", הודה כהנמן שמבחנים אלו מוטים תרבותיים ומשמשים בסיס להפליית מזרחים. דר' זאב לרר, סגן-אלוף במילואים, ששירת עד לפני מספר שנים כקצין קבע במחלקת מדעי ההתנהגות וראש ענף אצל יועצת הרמטכ"ל לנשים, כתב תחת הדרכתו של פרופ' יהודה שנהב דוקטורט שעוסק בנושא ״קבוצות של איכות: היסטוריה חברתית של המיון בצה"ל". הקב"א, לפי לרר, התיימר להיות מכשיר למיון צבאי, מפני שנועד לנבא במי מהמון המתגייסים צריך הצבא להשקיע על מנת שיהפוך למפקד או ישרת בתפקיד איכותי. בפועל, היה זה מכשיר חברתי ואזרחי, ששיקלל נתונים קדם צבאיים ובהם מוצא עדתי, וקבע במידה לא מבוטלת את גורלם לעתיד של החיילים.

בסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים, פער הקצונה בין ילידי הארץ, נערי אפקה ואפיקים, לילידי מרוקו, שגדלו באופקים, היה פי 16. לאחר מלחמת יום הכיפורים, בשל האבדות הגדולות בקרב המפקדים, "שיעור המזרחים בקרב הקצינים עלה מחמישית לשליש ושיעור האשכנזים ירד משלושה רבעים לשני שלישים". על מנת לעמוד על ההטיות של המבחנים הללו ועל דעותיהם של אלה שהפעילו את המבחנים הללו, מן הראוי לקרוא את הדברים הללו המופיעים בראיון שערך אמיר אורן עם זאב לרר ב"הארץ".

"כבר בינואר 1952 דנו באכ"א במחקר שתהה ׳האם קיימת בצה"ל אפליה לגבי חיילים מעדות המזרח׳. התשובה, מקולפת מהמונחים המקצועיים, היתה (א) כן, (ב) בצדק. ׳לא אפליה, אלא הבדלים אתניים ממשיים׳, טען פסיכולוג-מיון. על חיילים שנפסלו לגדוד חי"ר נאמר, במסמך אחר, ׳רובם יוצאי ארצות המזרח, הורגלו לאורח חיים אטי, לקחו מהעולם מעט מאוד ובאותה מידה גם החזירו, רמתם השכלית הנמוכה והרגלי העבר שלהם לא איפשרו להם להסתגל לחברה החדשה. בחלק מהם רגש נחיתות חזק, הגורם סבל לנושאו ועלול לסכן גם את החברה. במצב כזה, כאשר טרם הזדהו עם הסביבה החדשה וטרם הוכשרו להסתגל אליה, נכנסו לצבא, לגדודי החי"ר, ונחלשו בהם הרצון והיכולת להסתגל לדרישות החברה׳".

בתחקיר המצוין של רביב דרוקר על הקב"א, עולות מלבד בעיית ההטיות האתניות והתרבותיות של המבחנים הפסיכומטריים, בעיות רבות נוספות, בין היתר, כשלים משמעותיים בעבודת המאבחנות שתוצאות הראיון שלהן עם החיילים מהוות שליש מציון הקב"א של החייל, כמו גם מערכת פרטית של בכירים לשעבר בצה"ל שעסקו בעברם במיון חיילים ופיתחו קריירה של הענקת שירותי הכנה לראיון למתגייסים חדשים תמורת תשלום נכבד.

עוד על הקב"א בתכנית "המקור"

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ליכודניק

    "לפי התוכנית, אופן שיבוץ החיילים לא ייקבע עוד על ידי ציון חד-ממדי, כמו דירוג קבוצת האיכות (קב"א) של החיילים, אלא באמצעות קביעת "פרופיל מקצועות" המתאים לחיילים ולחיילות"
    מעניין. לפי מאמר ב-"מערכות", זה קיים.. מ-2009?!
    http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/2/113072.pdf

    עיניינית, מה הבעיה בפסיכומטרי? להבנתי הוא מנבא טוב סיכויי השלמת התואר; ההטיה התרבותית היחידה הזכורה לי היא הכרת ביטויים בארמית, שלכאורה דוקא מטיבה עם מזרחיים (בזכות המסורתיות).

    הבעיה הגדולה שזכורה לי עם מבחני המיון בצבא משרותי (עד 2005) היתה החד-פעמיות שלהם; הם נערכים בגיל 17 וזהו. חייל שלי, עולה מרוסיה בן 22, שעשה מאז י"ב-י"ג-י"ד+שנתיים שרות ורצה לצאת לקצונה אך סורב בגלל סימול עברית נמוך. אי אפשר היה לשכנע אף אחד בשלישות שהוא למד קצת עברית ב-5 השנים שעברו.