הכניסה לבריכה אסורה לערבים, שוב

(יוסי דהאן)

הכתבה הזאת שייכת לקטגוריית הכתבות הלא-חדשותיות של "כלב נשך אדם", מסוג הכתבות שבהן הצופה היהודי-ישראלי קם מהכורסה וצועד למקרר להביא משהו לאכול. כתב ערוץ 10 סמי עבדל חמיד המתגורר ביישוב כפר מנדא, מנסה להיכנס לבריכת שחייה ביישובים היהודים ונדחה. ביישוב אלון הגליל, השוכן קילומטר מהכפר, מסרבים להכניסו לבריכה. את סמי דוחים גם ביישובים היהודיים שמשית וקיבוץ הסוללים. כצפוי, לחלק מהמקומות הללו לא הייתה שום בעיה לקבל בשמחה פונים יהודים שהתקשרו זמן קצר לאחר פנייתו של סמי עבדל חמיד. במרכז הנופש של כפר ורדים, דווקא היו מוכנים לתת לערבייה תושבת תרשיחא להיכנס, בתנאי שתשלם 1,200 שקלים יותר מהסכום שאותו משלמים היהודים.

מה שמגישת המהדורה בערוץ 10 אתמול שכחה לציין, שכתבי הערוץ, סמי עבדל חמיד ואלי לוי, שידרו כתבה דומה לחלוטין על הפליית ערבים בבריכות שחייה גם לפני שנתיים. אז, לא הסכימו להכניס את כתבנו הערבי לבריכות של היישובים היהודים הבאים: קיבוץ אלונים, מצפה עדי ונופית. כמעט מיותר לציין שדוברי כל היישובים הקהילתיים האיכותיים הללו, שאני מניח שרבים מהם מצביעים למפלגות הנכונות ומקוננים על התדרדרותה של החברה הישראלית, הכחישו בתוקף כל הפלייה מצידם: "אנחנו גזענים, זה ממש מעליב". אגב, אני גם בטוח שתושבי היישובים המחרימים הללו גם מתנגדים בתוקף וזועמים על החרם של התאגיד הצרפתי אורנג', והחרם על ישראל שעליו החליטה לאחרונה אגודת הסטודנטים הארצית הבריטית.

"שיימינג" של היישובים הללו אינו משפיע עליהם, ואין חשש שמישהו מהם יפגע בעצמו בעקבותיהן – מכיוון שגזענות נגד ערבים בישראל היא בגדר שגרה ונורמה שאין טעם לחוש בושה בגינה. הנה רעיון מעשי ולא מהפכני להשלמת הכנסה לסמי עבדל חמיד וערבים רבים אחרים המופלים בכניסה לבריכות שחייה ומקומות ציבוריים אחרים: בשנת 2000 חוקק חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. מההתרשמות שלי, לאחר הליך לא מפרך במיוחד, קיימת סבירות לא נמוכה שתביעה משפטית תוציא מהיישובים האיכותיים הללו כמה עשרות אלפי שקלים. זה נראה לי יעיל יותר משידור כתבה כל שנתיים על הפליית ערבים בבריכות של קיבוצים ויישובים קהילתיים.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ענבל

    יוסי יקר, אני לא יודעת באיפה הנתונים לפיהם אותם ישובים "קיבלו בשמחה פונים יהודים". זה לא פורסם בכתבה המקורית וגם פשוט לא נכון! אני מכירה מקרוב את הבריכה באלון הגליל. זו אינה בריכה מסחרית אלא בריכה שהוקמה מכספים פרטיים של תושבי המקום, אשר כל אחד מהם מחזיק "אחוזים" בבריכה ומשלם בכל שנה מיסי יישוב שנועדו בין היתר להחזקת הבריכה. אל הבריכה לא יכול להיכנס אף אורח מבחוץ בלי חברו המארח מהישוב ללא קשר למוצאו, צבעו ומינו. אין אפשרות לרכוש מנויים לבריכה ולמפעיל הבריכה אסור "לעשות עליה" עוד כסף מלבד דמי האחזקה שמקבל מתושבי המקום. סמי עבדל חמיד לא נכנס לבריכה כי אינו בן המקום. לא כי הוא ערבי. תפסיקו לייצר שנאה נוספת. גם ככה היא גואה סביבנו בלי הכרה.