המיתון המכוון מלמעלה, כבר משנות השישים

(יוסי דהאן)

אחת המיתולוגיות המרכזיות שרבים בשמאל, בעיקר אלה השייכים למחנה השמאל הכלכלי-חברתי, נוהגים לספר לעצמם ולאחרים – היא שאי-השוויון, העוני, הפערים העדתיים, הקפיטליזם החזירי והרס מדינת הרווחה החלו עם עליית הליכוד לשלטון. כמו תמיד, מסתבר שההיסטוריה קצת יותר מורכבת.

עופר אדרת מסכם הבוקר ב"הארץ" מסמכים מרתקים שחושף ארכיון המדינה במלאת חמישים שנה למיתון הכלכלי הגדול של שנת 1966-1967. על פי התעודות שנחשפו, מדינת ישראל לא נקלעה למיתון בשל נסיבות כלכליות שלא היתה לה שליטה עליהן, אלא ראשיה – ראש הממשלה לוי אשכול, שר האוצר פנחס ספיר ונגיד בנק ישראל דוד הורביץ – יצרו במכוון את המיתון מטעמים כלכליים, אידאולוגיים ופוליטיים. הנהגה זו קיבלה החלטות על צמצום הבנייה, בלימת הגידול בביקוש, דחיית פרויקטים ועצירת סובסידיות, החלטות שהתקבלו בסוף שנת 1964 וגרמו למיתון שהחל בראשית שנת 1966. את המחיר הכבד של המיתון שילמו תושבי עיירות הפיתוח:

״מדיניות המיתון החלה לגבות מחיר בערי הפיתוח, שם גברה האבטלה. ב–1 במאי 1966, כשבציבור חגגו את ׳אחד במאי׳, בדימונה התארגנה הפגנת נגד של מובטלים, שהניפו דגלים שחורים, זעקו ׳לחם עבודה׳ והעיבו על החגיגות הרשמיות בסימן הדגל האדום. ב-3 במאי שבה והתכנסה ועדת השרים לכלכלה. שר הסעד, יוסף בורג, סיפר על האווירה הקשה בבית שאן. הוא טען שלמצוקה יש גם ממד עדתי: ׳מי ששמו איצקוביץ — עוזב. מי ששמו ועקנין — נשאר׳״.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. דן ג'

    מה שחסר במובאה שלכם הוא ההסבר, מדוע הממשלה החליטה על כזה מיתון אכזרי שפגע כך בחברה הישראלית. מתוך רשעות? אפליה עדתית? יצר השמדה עצמית? טיפשות תהומית? לא ברורה הלוגיקה של אותו צעד, בעיקר לאור העובדה שהממשלה חזתה בתוצאות מדיניותה.