הסערה סביב ספר האזרחות החדש נמשכת

(יוסי דהאן)

השבוע כתבתי ביקורת על ספר האזרחות החדש, ביקורת על הטיפול הרשלני והחובבני של הספר במושגים בסיסיים כזכויות וזכויות חברתיות; על ההתעלמות מזכויות עובדים, על התיאור החסר והלקוי של הוגים ותיאוריות פוליטיות, על הקריקטורה שהספר יוצר בתיאורן של גישות חברתיות כלכליות, בין היתר, שיוכו של הוגה כלכלי מרכזי כג'ון מיינרד קיינס, כלכלן שדגל בהתערבות המדינה בכלכלה, למחנה הניאו-ליברלי של מילטון פרידמן; על התיאור המעוות והפטרוני של היחסים בין המדינה למיעוט הערבי, ועל התעלמות המוחלטת של הספר מהשסע העדתי בין מזרחים לאשכנזים בישראל, למעט שתי שורות בהן נאמר שיש עדיין בעיה "במידת הההשתלבות של יוצאי ארצות האיסלאם במוסדות להשכלה גבוהה במשרות בכירות ובתקשורת" ומספר אזכורים בודדים, בין היתר אזכורן של מחאות ואדי סאליב ו"הפנתרים השחורים" תחת הקטגוריה "אלימות על רקע תחושה של קיפוח עדתי". עניין אי אזכור השסע העדתי זכה לתשומת לב רבה בדיווח התקשורתי על הביקורת על הספר, בין היתר, כיוון שהנושא המזרחי-אשכנזי הוא מחולל טראפיק משמעותי באתרי אינטרנט, מה שגורם לכך שגם עורכים המסתייגים מהעלאת הנושא לדיון ציבורי נאלצים לעשות זאת מטעמים מסחריים.

בנוסף לביקורת זו, לפני כחודש ביקרנו פרופ' דוד אנוך ואני בחריפות את מאמרו של ד״ר אסף מלאך, ראש ועדת המקצוע ללימודי אזרחות במשרד החינוך – בעיתון "הארץ", בין היתר – על הצגתו של התוכנית החדשה ללימודי אזרחות, פרי יוזמתו ויוזמת שר החינוך נפתלי בנט, כמופת של פלורליזם מוסרי ודמוקרטי.

הבוקר, במיטב המסורת של חיסול ודה-לגיטימציה של כל מי שמתנגד לימין הקיצוני הישראלי, דרור אידר יוצא למסע ציד בעקבותיי. בטורו ב"ישראל היום", מבלי שום דבר ענייני לומר על הביקורת שלי על הספר עצמו, הוא מסביר לקוראי העיתון שדהאן הוא בעצם אויב העם והציונות. אידר מפנה את הקוראים למאמר ביקורת של אסף מלאך על ספר שערכנו בשנת 2006, פרופ' הנרי וסרמן ואנוכי במסגרת הקורס "סוגיות בחקר הלאומיות" של האוניברסיטה הפתוחה. שם הספר "להמציא אומה". אגב זו בדיוק אותה טקטיקה בה השתמש מלאך, שלא היה לו שום דבר ענייני לומר על הביקורת עצמה, כאשר ביקרתי את המאמר שהוא כתב ב"הארץ". אני מניח שהבוקר אידר פועל בשליחותו של מלאך.

הספר "להמציא אומה" הוא קובץ מאמרים שמטרתו להדגים את התזה שתופעת הלאומיות היא תופעה מודרנית; שמדינת הלאום, כפי שכותבים ארנסט גלנר, אריק הובסבאום, בנדיקט אנדרסון ואחרים, היא פרי נסיבות כלכליות, פוליטיות, תרבותיות וטכנולוגיות של העולם המודרני. הוא כולל תרגום מאמרים של הוגים כהובסבאום, באליבר, יו טרוור רופר ואחרים, כמו גם מאמרים של כותבים ישראליים כיעקב שביט, מירון בנבנישתי, יעל זרובבל, אורי רם, זאב שביט, סלינה משיח ובת ציון עראקי-קלרמן (שאני חייב להודות שלא בחנו את ציציות ציוניותם לפני הכללת מאמריהם/ן בספר), המדגימים את התזה שהציונות היא תנועה לאומית מודרנית, שהתפתחה בתקופה של התעוררות תנועות לאומיות באירופה, ושהציונות כתנועה לאומית עשתה שימוש באותן פרקטיקטות של המצאת מסורות, נרטיבים ותרבות כפי שעשו תנועות לאומיות אחרות. מבחינה זו אין הבדל בין התנועה הציונית לתנועות לאומיות אחרות. תפיסה זו עומדת בניגוד לתפיסה המכונה "פרימורדיאלית" של הלאומיות, בה דוגלים הוגים אחרים, דוגמת אנתוני סמית שאת תרגום ספרו אפשר לקרוא בעברית. על פי תפיסה זו, הלאומיות היתה קיימת מקדמת דנא. בתפיסה זו ביחס לציונות דוגלים גם מלאך ואחרים, עבורם התנועה הציונית אינה אלא השכמה מאוחרת של תחושת הלאומיות שהיתה רדומה בעם היהודי מימי התנ"ך.

מתוך קריאת דברי דרור אידר ברור שאין לו מושג על הדיון התיאורטי הזה בתופעת הלאומיות, והוא כמובן לא קרא את הספר עליו הוא כותב. כל מה שהוא עושה זה לצטט מן ההקדמה דברים שכתבנו על הציונות כתנועה לאומית מודרנית שיש בה מימדים של המצאה, תזה שכאמור שותפים לה רבים אחרים. אבל לאידר אין עניין בכל זה. הוא בסך הכל תוכי, השופר ואיש יחסי הציבור של ראש הועדה למקצוע האזרחות ובשליחותו הוא יוצא לחסל את מבקרי ספר האזרחות החדש המביך והמביש, ואת אלה המתנגדים לפרויקט האינדוקטרינציה הלאומנית החינוכית, שהספר הוא חלק ממנה, אינדוקטרינציה הכוללת "מסעות לעיר האבות" ו"העמקת הזהות היהודית", המתבצעת באמצעות הזרמת מאות מיליוני שקלים רק לעמותות אורתודוקסיות ופסילה של ספרים העלולים "לעודד התבוללות".

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ליכודניק

    בעבר לא הבנתי מדוע מערכת החינוך מנסה ללמד מושג מורכב כמו "קהילה מדומיינת", בפרט שהוא מנוגד לכל החינוך שניתן מגיל הגן עד לתיכון,
    אך בשנים האחרונות נפל דבר, וקריסתן של סוריה ועיראק ועלייתה של "המדינה האיסלמית" (עם תומכים בכל רחבי העולם המוסלמי ובאירופה) בהחלט מעלות את הצורך לעסוק בתהליכי בניה ופירוק של אומות, וכמובן גם נותנות לתלמידים דוגמאות מוחשיות.

    לטעמי, הוראת הנושא דוקא משרתת את המחנה הלאומי-
    – היא מאפשרת להתמודד עם מתנגדי הלאום היהודי (חרדים ושאר בדלנים יהודים, תומכי גלובליזציה).
    – היא מאפשרת להתמודד עם תומכי "העם הפלסטיני", אולי הקהילה הכי מדומיינת בעולם.