הציבוריות הישראלית סלחנית ביחס להטרדות מיניות

(תמי ריקליס)

״צחוק צחוק, זה לא מצחיק. עבור מגל זו לא פחות מטרגדיה גדולה – אישית, משפחתית ומקצועית. עם הפוליטיקה הוא סיים לצמיתות. בתקשורת עתידו קודר ועגום. אף ארגון תקשורתי שמכבד עצמו, לא יעניק לו זמן מסך, לא בעידן הנוכחי״.

פסקנות קצת מוזרה מצדו של הפרשן הפוליטי של ״הארץ״, יוסי ורטר. יותר סוג של ווישפול ת׳ינקינג. למשל התאום של מגל, שרון גל, פוטר כזכור מ״לילה כלכלי״ בערוץ 10 בעקבות שורה של תלונות על הטרדות מיניות במקום העבודה. התיק אמנם נסגר מחוסר ראיות (כצפוי, וכצפוי גם במקרה של מגל אם ייפתח אחד כזה), אבל הנה – גל הספיק לעשות סיבוב מנצח בכנסת ובפליק-פלאק לאחור לחזור לערוץ 20. ולמשל נתן אשל – לא המשיך להיות פעיל במו״מ הקואליציוני אחרי שהודח? המשיך. כל זאת כדי לומר שהציבוריות הישראלית דווקא סלחנית למדי ביחס להטרדות מיניות, הרבה יותר מדי, ואין לי ספק שעד מהרה נראה את מגל משתפך בפריים-טיים, ותוך שנה-שנתיים גם חוזר לתקשורת או לאיזו משרה ציבורית אחרת.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.