השיעור הדמוקרטי בהשתקתו של חולדאי בקונגרס החברתי

(גל לוי)

הקוגרס החברתי השני שעסק אתמול במשבר הדיור, הוא מין שעטנז לא ברור בין מחאה לממסד. הפרדוקס הטמון בארגון אירוע בשם המחאה, המושיב קבוצות מחאה לצד פוליטיקאים ציניים יותר או פחות, התפרץ אל פני השטח כאשר רון חולדאי עלה לדבר ומיד הושתק בקריאות של פעילות ופעילי הלא נחמדות-לא נחמדים.

האבסורד טמון בכך שקבוצה זו הייתה שותפה לאירוע וחלק ממנו, בשונה למשל מההתפרצויות של פעילותיה לאסיפות הבחירות של הבית היהודי במטרה להעלות את הדיור הציבורי לסדר היום. כך, פעולה זו סותרת את ההיגיון הליברלי התובע בשם יחידים, ולא בשם קבוצות, את הזכות לחופש הביטוי. העובדה שפעילות הקבוצה, למרות שהתקיימה להן הזכות לדיבור בכנס, בחרו לזעוק בשם הקבוצה ובשם תושבי גבעת עמל, מעידה על הסירוב לקבל את ההשתקה המתקיימת בשם הזכות הליברלית.

הפילוסופית וונדי בראון טוענת כי כאשר המאבק לזכויות מגשים את מטרותיו, הענקת הזכויות ליחידים מעקרת את הפעולה של הקולקטיב שנלחם למענן מכוחו הפוליטי. הלא נחמדות מלמדות אותנו שיעור חשוב בדמוקרטיה לא-ליברלית.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.