חדשות מעולמו של השד העדתי והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

(יוסי דהאן)

אור קשתי, שכתב לפני שנים ב"הארץ" סדרת מאמרים מקיפה על הפער העדתי, ממשיך לעסוק בסוגיה הזו לאורך השנים באומץ והתמדה ראויים לציון. בעמוד הראשון של העיתון הבוקר, אור קשתי מביא ממצאים מרכזיים ממחקר חשוב ומעניין שהסתתר אי שם בנבכי אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס).

המחקר "שוויון הזדמנויות בהשכלה: חסמים דמוגרפיים וסוציו-אקונומיים" נכתב על ידי נורית דוברין מאגף המדען הראשי של הלמ"ס, ויש לשבחה על התעוזה לעסוק בטאבו מחקרי, במה שנהוג לכנות במקומותינו "השד העדתי". לאכזבתי אבל לא להפתעתי, אולם כנראה לאכזבתם אלה, והם לא מעטים, הטוענים "זה אולי היה נכון פעם, אבל לא כיום", ואלה שהיו בטוחים שהעובדה שהבת שלהם התחתנה עם בחור עיראקי פתרה את הבעיה, פערי ההשכלה בין מזרחים ואשכנזים ממשיכים להתקיים גם בדור השני.

תוצאות המחקר של דוברין סותרות גם את תחזיותיהם של כמה מומחים למדיניות החינוך, אני נזכר במחקר של יעקב רזאל, מאוניברסיטת בר אילן, שעל פי ניתוחיהם המחקריים הפער העדתי בהשכלה היה אמור להיעלם.

הממצאים המרכזיים ממחקרה של נורית דוברין המוצגים על ידי קשתי בכתבה:

* שיעור המזרחים ילידי הארץ שיש להם תואר אקדמי נמוך משמעותית משיעור האקדמאים בקרב הדור השני להורים עולים ממוצא אשכנזי. לפי המחקר, 28.8% בדור השני להורים מזרחים הם בעלי תואר אקדמי, לעומת 49.6 בקרב האשכנזים.

* הסיכויים של מזרחים להשיג השכלה אקדמית נמוכים פי 2.5–3 מכל קבוצות המוצא האחרות בחברה היהודית — אשכנזים, בעלי רקע מעורב וכאלה שמוצאם אינו ידוע כיוון שגם הוריהם נולדו בישראל.

*השיעור הגבוה ביותר של בעלי תואר אקדמי נרשם אצל ילידי ישראל, שהאב נולד בישראל והאם ממוצא אשכנזי — 49.8%, ומיד אחריהם ילידי ישראל, ששני הוריהם עולים ממוצא אשכנזי — 49.6%. במקום השלישי נמצאים צעירים ממוצא אשכנזי אשר נולדו בחו"ל עם 46.2%, ובקרב ילידי ישראל שאחד מהוריהם עולה ממוצא אשכנזי והאחר ממוצא מזרחי, שיעור בעלי התואר האקדמי הוא 45%. באמצע הטבלה אפשר למצוא את ילידי ישראל ששני הוריהם נולדו בישראל, ולכן קשה לדעת מה מוצאם העדתי, 35.3%, ואחריהם עולים מברית המועצות לשעבר שעלו החל ב–1990, ששיעור בעלי התואר האקדמי בקרבם הוא 34.2%. את הרשימה סוגרות שתי קבוצות: מזרחים, ילידי אסיה-אפריקה, עם 31.4% בעלי תואר אקדמי, וילידי ישראל, שהוריהם ממוצא מזרחי עם 28.8%. הקבוצה האחרונה כוללת מזרחים שבילו את כל תקופת לימודיהם במערכת החינוך הישראלית.
נתון אחד המופיע במחקר, אולם אינו מוצג בכתבתו של קשתי, נוגע לעמדות כלפי השכלה גבוהה. כידוע, אחד ההסברים השכיחים לפערים עדתיים היא הטענה שהורים מזרחים מייחסים פחות חשיבות להשכלה אקדמית משאר הורים אשכנזים. על פי דבורין, המתבסס על הסקר החברתי משנת 2011, נשאלו בסקר גם שאלות לגבי עמדות בנושא השכלה, ולשאלה איזו השכלה היו רוצים הורים מזרחים לעומת הורים אשכנזים עבור ילדיהם, על פי הסקר ילידי אסיה-אפריקה מבקשים עבור ילדיהם השכלה אקדמית בשיעורים דומים ואף גבוהים יותר מילידי אירופה-אמריקה (20% לעומת 17% בהתאמה).

אולם אל חשש, אין סיכוי רב שהעובדות הללו יפריעו לאנשים להמשיך לטפח את חומת הבורות, שהרי טיפוח הבורות הוא אחד הדברים שמאפשר להם להנציח את ביצור הפריבילגיות והמציאות הבלתי שוויונית.

המחקר בוחן מימדים נוספים של אי שוויון אחרים, לאומיים ומעמדיים.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. נחמה שטרן

    מה באמת הסיבה לפער?

  2. ג. אביבי

    נתונים לא מעודדים.
    לאלה צריך להוסיף את אחוז הבוגרים פקולטות הנדסיות ולמדעים מדויקים באוניברסיטאות הגדולות. להבנתי, כאן הפערים הם גדולים בהרבה יותר לטובת המגזרים הלבנים. הנגשת המכללות הרבות גם למזרחים ולפלסטינים מציגה תמונה שטוחה למדי. תאורטית, ייתכן מצב בו האחוזים של כל המגזרים שווים בקרב כלל המסיימים – אבל בפקולטות הנחשבות שבמוסדות הנחשבים התמונה תהייה שונה לחלוטין. אלה שייהנו מעיקר התגמולים והקידום בחברה וביכולת להשפיע על המשק והמדינה הם אותם מסיימי הפקולטות והאוניברסיטאות הנחשבים.