יום עיון הערב באוני׳ ת״א לרגל ״קיצור תולדות הניאו-ליברליזם״ של דיוויד הארווי

(יוסי דהאן)

הערב יתקיים באוניברסיטת תל אביב יום עיון לרגל צאת התרגום לעברית של ספרו החשוב של דיויד הארווי ""קיצור תולדות הניאו-ליברליזם". האידיאולוגיה הניאו ליברלית היא האידיאולוגיה הכלכלית והחברתית הדומיננטית ברוב מדינות העולם ובישראל מאז שנות השבעים. בזמנו, עם פרסום הספר באנגלית, כתבתי שני פוסטים ארוכים על הספר (כאן וכאן). על התזה של הארווי ועל המשמעות של הניאו ליברליזם בישראל, השלכותיה על עיצוב המדיניות הכלכלית, מדיניות הרווחה, מדיניות החינוך ועיצוב הקולקטיב הישראלי.

מרכיב מרכזי של האידאולוגיה הניאו ליברלית הוא שהגיון השוק הכלכלי צריך לשלוט בכל תחומי חיינו ולא רק בכלכלה, כפי שכותבת וונדי בראון בספרה החדש על ניאו ליברליזם, הגיון זה מתפשט מספרי הכלכלה לבתי הספר, לבתינו וללבבותינו. מטרת הניאו-ליברליזם היא לפורר את מעמדנו כאזרחים דמוקרטיים בעלי מעמד שווה ולהפוך כל אחד מאיתנו ליזם כלכלי המאמץ את קטגוריות השוק הכלכלי הקפיטליסטי כמסגרת מחשבתית מכוננת בכל פעילותנו.

דוגמה מרכזית לתפיסה זו היא מדיניות החינוך, שבה ההיגיון הכלכלי מחליף את ההיגיון החינוכי. נסיגת המדינה מאחריות לחינוך, תוך כדי יצירת שוק תחרותי בו בתי ספר, נותני השירות, המתמודדים ביניהם על ליבם של הלקוחות, כאשר המדדים להערכת המוצר ואיכות ההוראה היא יצירת טבלת ליגה של בתי ספר באמצעות מדדי השוק – מבחנים הסטנדרטיים המשווים בין יישובים ובתי ספר שונים. כלומר הפקעת תחום החינוך מהספירה הציבורית, מהליך קבלת החלטות קולקטיבי המצריך השתתפות ציבורית וקבלת החלטות על בסיס ערכים ואינטרסים משותפים, למדיניות המוגדרת כסכום העדפות מצרפי של יחידים, או אינטרסים פרטיקולריים של קבוצות אינטרס.

כיוון שאחת התוצאות הבלתי נמנעות של המדיניות הניאו ליברלית היא הגדלת אי השוויון ואטומיזציה חברתית, הדבק לאיחוד הקולקטיב המפורר, הוא תכנית לימודים המדגישה את האלמנטים הלאומניים, את הזהות ושותפות הגורל השבטית.

אולם תזת האטומיזציה החברתית של הארווי, בראון ומבקרים אחרים של הניאו ליברליזם, היא חלקית וצרה מידי. במאמר של James Cahppel, המתפרסם בימים אלה ב Boston Review, בו הוא סוקר ארבעה ספרים שנושאם הוא הניאו ליברליזם, הוא מצביע על של די מרכזי וקבוע של המחשבה הליברלית, הזנחתו של המרכיב הדתי, התעלמות מהקשר ההדוק בין הניאו ליברליזם לדת, קשר עליו מצביעים שלושה מן הספרים שהוא סוקר. כיצד נסיגת מדינת הרווחה, נסמכה ואפשרה, למשל במדינות הדרום בארצות הברית, את פעילותם של ארגונים ומוסדות דתיים שהמשותף להם ולניאו ליברליזם היתה העוינות כלפי מוסדות המדינה והרעיון שעוני הוא עניין אישי, תוצאה של כשל רוחני. כיצד הצלחתם של ארגונים אלו במתן סיוע לעניים, שהמדינה זנחה, חיזקה את אמונות היסוד של שני זרמי המחשבה הללו והשתלבה עם רעיון מרכזי של הניאו ליברליזם שהפתרון לחוליים חברתיים הוא מוסדות צדקה.

כאמור, הטענה המרכזית של הספרים הללו ושל צ'פל היא שהארווי, בראון ומבקרים ליברליים אחרים של הניאו ליברליזם מזניחים ואינם לוקחים בחשבון את חשיבות המרכיב הדתי.

נושא מרתק למחקר גם אצלנו, בירור מפורט של השיתוף הרעיוני והמעשי של האידאולוגיה הניאו ליברלית ושל ארגונים, מוסדות ומערך אמונות וערכים דתיים, שיצרו מנגנון רווחה מרשים, במימון כספי ציבור, שהחליף את מוסדות המדינה, תוך שהם מצדיקים את פעילותם באמצעות הצדקות ניאו ליברליות, אודות האחריות האישית של אדם לעוניו והימצאות הישועה בהצטרפות לקהל המאמינים.

 

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. סמדר לביא

    אני רק שאלה – על פי רשימת הדוברים/ות האם זה היה אירוע סגור לאשכנזים/ות בלבד?