למה מבחני המיון לילדים יוצרים אי-שוויון ובתי ספר הומוגניים?

(יוסי דהאן)

"בזכות המיונים נקלטים ילדים עם פוטנציאל למידה גבוה מהממוצע ויכולות חברתיות לא מבוטלות, כך שמתאפשרת למידה עצמאית כבר מכיתה א'…" (מתוך מאמרה של פנינה שלו, "למה כדאי למיין תלמידים" הבוקר ב"הארץ").

בתחתית המאמר כתוב "שניים מילדיה של הכותבת לומדים בבית הספר לטבע , סביבה וחברה בתל אביב, והשלישית בוגרת בית הספר ולומדת במוסד חינוכי אחר שגם הוא ממיין". שלו יוצאת נגד החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב שקיבל לפני כמה ימים עתירה נגד מיון התלמידים שערך בית הספר לטבע בתל אביב, וקבע כי הוא התבצע בניגוד לנהלים. בית הספר חרת על דגלו לחנך את תלמידיו לשמירה על הסביבה, מודעות חברתית ותרומה לקהילה.

למבחני המיון הללו שנערכים לילדים בגיל חמש אין שום קשר ל"בחינת פוטנציאל למידה גבוה מהממוצע ויכולות חברתיות לא מבוטלות" ודאי שאין להם שום קשר למיון תלמידים בעלי מודעות חברתית וסביבתית וחיזוי התרומה העתידית שלהם לקהילה. לפני שנים הייתי חבר ב"ועדת קשתי", ועדה שהקים שר החינוך לבחינת בתי הספר העל אזוריים, ביניהם בית הספר לטבע, מסקנות הועדה, כמו גם של ועדה נוספת, "ועדת ויינשטיין" שבחנה את סוגיית בתי הספר הייחודיים העל אזוריים, הייתה שמבחני המיון בעיקר ממיינים תלמידים על רקע חברתי, כלכלי ואתני. רוב התלמידים המתקבלים שייכים למעמד הבינוני-גבוה, להורים בעלי השכלה, רובם אשכנזים. העניין המרכזי של הורים אלו היה למלט את ילדיהם ממערכת החינוך הציבורית ולזכות בחינוך מעין פרטי סלקטיבי במימון ציבורי, ליצור לילדיהם מסלול מוביליות מואץ בסביבה הומוגנית של ילדים הדומים להם. מנגנון מיון נוסף של בתי הספר הסלקטיביים הללו, לבד ממבחני המיון, הוא יכולתם הכלכלית של ההורים לשלם תשלומים נוספים על שירותי החינוך הייחודיים.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ליכודניק

    אני למדתי מכיתה ז' בריאלי בחיפה, בית ספר פרטי וכמובן ממיין. מבחני הכניסה היו, לזכרוני, אנגלית ומתימטיקה ברמה קצת מעל כיתה ו' ביסודי העירוני- היתי צריך מורה פרטית למשל כמה חודשים כדי לעבור אותם.
    מדידת חרשנות והשקעה (של התלמיד והוריו) היא יתרון וחסרון: מצד אחד, לרוב אלו תלמידים שיכלו בכיף ללמוד בבי"ס עירוני רגיל (הם לא איזה גאונים יצירתיים שישתעממו בשיעור חשבון בכיתה ג'); מצד שני, זה מחסום שמשפחה ממעמד בינוני-נמוך יכולה לעבור די בקלות. האם לכך הכותב קורא מיון "על רקע חברתי, כלכלי ואתני", או ששואלים אותם כמה חדרים יש בבית, מה אוכלים בחג אצל סבא וסבתא, ומתי הם היו בחו"ל?