לפני שאתם מתלהבים מהרצאות של דן אריאלי

(יוסי דהאן)

אחד מתחומי המחקר המשגשגים והמשפיעים ביותר בתחום מדעי החברה הוא הכלכלה ההתנהגותית (behavioral economics). לצד השגשוג המחקרי, התפתחה תעשייה פופולרית עניפה המביאה את בשורת התובנות של תחום המחקר הזה להמונים באמצעות עשרות ואולי מאות ספרים שיצאו לאור בשנים האחרונות ומגוון רב של הרצאות לקהל הרחב בהן ניתן לצפות ב-TED ובפורומים אחרים. הנציג הבולט והמוכר ביותר של זרם המחקר הזה, הוא מי שהפך לכוכב-על והפופוליזטור המרכזי של התחום, דן אריאלי, ישראלי לשעבר ופרופ' למנהל עסקים באוניברסיטת דיוק בארצות הברית.

ככלל, בתחום המחקר של הכלכלה ההתנהגותית יש לישראלים וישראלים לשעבר ייצוג בולט ביותר. אבות האסכולה הזו הם עמוס טברסקי המנוח ודניאל כהנמן שזכה בפרס נובל על מחקריו, יחד עם טברסקי, על תיעוד ההטיות הלא-רציונליות בהתנהגותם של בני אדם. למחקר בכלכלה התנהגותית יש השפעה רבה מאד גם על עיצוב מדיניות בתחומים רבים. בארצות הברית למשל, מחקרי הכלכלה ההתנהגותית השפיעו על מדיניות המיסוי לאחר המשבר הפיננסי של 2008, ועל חוק הבריאות שחוקק הנשיא אובמה. קאס סנסטיין, חוקר מרכזי בתחום ושותפו של טאלר לספר רב ההשפעה Nudge: Improving Decisions about Health, Wealth, and Happiness, שירת כאחראי על הרגולציה בממשל אובמה. ממשלות ברזיל, צרפת, ניו זילנד ובריטניה אמצו את מסקנות המחקר של זרם זה לעיצוב מדיניות בתחומים שונים.

כלכלה התנהגותית התפתחה כביקורת מרכזית על אחת מהנחות היסוד של הכלכלה הממסדית הניאו-קלאסית, לפיה בני אדם הם רציונאליים ומטרת התנהגותם היא מקסום תועלתם האישית. הכלכלה ההתנהגותית יצאה נגד מודל זה של האדם כ"הומו אקונימיקוס". הכלכלה ההתנהגותית מתעדת את הרציונאליות המוגבלת של בני אדם, את בני האדם על כל מגבלותיהם הקוגניטיביות והרגשיות כפי שהם באים לידי ביטוי בחיי היום יום שלהם.

התובנות של הכלכלה ההתנהגותיות הן מעניינות וחשובות, אולם מוגבלות ביותר בכל הקשור לשינויים כלכליים וחברתיים, ושהביקורת שלה מוטה אידיאולוגית ומעוגנת בקבלת הנחות היסוד של הסדר החברתי והכלכלי הקפיטליסטי הקיים

לצד הביקורת הרלבנטית על הנחות היסוד של הכלכלה הממסדית, התחושה שלי הייתה שהתובנות של הכלכלה ההתנהגותיות הן מעניינות וחשובות, אולם מוגבלות ביותר בכל הקשור לשינויים כלכליים וחברתיים, ושהביקורת שלה מוטה אידיאולוגית ומעוגנת בקבלת הנחות היסוד של הסדר החברתי והכלכלי הקפיטליסטי הקיים.

ביקורת מעניינת ומקיפה ברוח זו מציג John McMahon במגזין Boston Review, בסקירה על ספרו של אחד מהחוקרים המרכזיים בתחום הכלכלה ההתנהגותית, Richard Thaler, מחבר הספר ״Misbehaving: The Making of Behavioral Economics״.

קשה לסכם את כל הביקורות שמציג מקמהון על ספרו של טאלר והכלכלה ההתנהגותית, לכן אסתפק בתיאור המרכזיות שבהן. ההתנהגות המרכזית שאותה חוקרת הכלכלה ההתנהגותית היא בחירה: כיצד אנשים מחליטים ובוחרים בין אפשרויות שונות בשלל תחומי חיים. אחת ההנחות המרכזיות של טאלר, ולצורך העניין של הכלכלה ההתנהגותית, היא שאין הבדל איכותי בין בחירות שונות של מוצרים: שיקול הדעת בקניית ארוחת צהריים, בגד או ירקות, זהה לשיקול הדעת שיש לנו בבחירת קניית מכונית, בית או בבחירת בן זוג. הניתוח הכלכלי הזה בעייתי כיוון שהוא מפשיט את ההבדלים האיכותיים שקיימים בין בחירות שונות בחיים. הוא משטיח את הבחירות השונות בתחומי החיים השונים לבחירות כלכליות, כאשר ההיגיון הכלכלי של בחירה משתלט על שאר תחומי החיים.

לדברי מקמהון, הכלכלה ההתנהגותית שוללת את האפשרות של הבנה של תפיסות, רגשות, חשיבה, פעולה, החלטה, חיברות, ויצירת יחסים אנושיים ודברים נוספים שלא במסגרת הלוגיקה הכלכלית. הכל צריך להיות מתורגם למונחים כלכליים. לדעת מקמהון, אנחנו צריכים להבין התנהגויות כגון הענקת מתנות, פגישות עם חברים והתנהגויות נוספות לא במונחים כלכליים אלא במונחים שונים לגמרי. כך גם התנהגויות כגון יצירת קשרים רומנטיים ארוכי טווח, צריכות להיות מובנות ומנותחות במובנים אחרים לגמרי מאשר החלטות לקנות מכונית או כיצד לחסוך לקראת פרישה מהעבודה. על ידי שעבוד כל ההתנהגות האנושית לתבנית של החלטות כלכליות, טאלר וחבריו, ממקמים את עצמם בתוך העולם האידאולוגי הניאו-ליברלי, ושותפים להנחות של המודל הניאו-קלאסי אותו הם מבקרים. על ידי רדוקציה של כל הפעולות האנושית לבחירה בין אלטרנטיבות, הכלכלה ההתנהגותית בעצם מחזקת את השליטה הבלעדית של היגיון השוק הכלכלי על חיינו.

השותפות הערכית בין הכלכלה ההתנהגותית לאידאולוגיה הניאו-ליברלית באה לידי ביטוי בתרגום והשטחה של כל ההתנהגות שלנו למונחים כלכליים זה מה שמאפיין את האידיאולוגיה הניאו-ליברלית. וכאן מקמהון מצטט בין היתר את הפילוסוף הצרפתי, מישל פוקו, שהניאו-ליברליזם הוא אידאולוגיה המנסה להשליט את המודל של השוק הכלכלי על כל ההתנהגות האנושית, על כלל היחסים החברתיים והתנהגותם של יחידים.

אחת ההנחות המרכזיות של הכלכלה ההתנהגותית היא שהיא אינה עוסקת במה שמן הראוי יהיה בעולם, אלא רק מתארת אותו. כפי שטאלר מציין, כלכלן התנהגותי אינו פילוסוף של המוסר. בכך מתגלית שמרנותו העקרונית של תחום מחקר זה המקבל ומאמץ אל חיקו את השוק הכלכלי והמבנים הכלכליים החברתיים והפוליטיים הקיימים כנתונים שאין לשנותם, הוא מתייחס אליהם כאל כמציאות נתונה שבה יש לעוץ לבני אדם כיצד לקבל החלטות טובות יותר בתוך מציאות זו, ולא כמציאות בלתי שוויוניות ובלתי דמוקרטית שיש לשנותה. שינוי המבנים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים, הם מחוץ לתחום המחקר של הכלכלה ההתנהגותית. מעניין, מציין מקמהון, שהממשל השמרני הנוכחי בבריטניה, הממשל שיישם מדיניות צנע וקיצוצים קשים בשירותים החברתיים, הוא לטענת טאלר, הממשל שעושה את השימוש הטוב ביותר בממצאי הכלכלה ההתנהגותית.

מבחינה זו הכלכלה ההתנהגותית סובלת מאותו עיוורון אידיאולוגי ממנו סובלת הכלכלה הממסדית שהיא יוצאת נגדה. תובנות מעניינות ששווה לזכור כאשר אתם מתלהבים מההרצאות של דן אריאלי.

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. אלון

    מי התלהב מההרצאות המשמימות שלו?
    ממש לא מעניין אותי אנשים שחושבים שהם יודעים איך אנשים אחרים מתנהגים מתוך הנחות כאלה ואחרות.
    בעצם… הוא לא גילה כלום.