מה אומר לכם המספר 37?

עודד רון

בשבוע שעבר נהרג כאמל עותמן אלרג'וב, פועל בניין מדורא. חשוב לסבר את האוזן ולהכשיר את הלבבות באמצעות הנתון הבא: מספר פועלי הבניין שמצאו את מותם בשנת 2016 עומד על 37 – יותר ממספר האזרחים שנהרגו בפיגועי טרור מתחילת השנה, שהייתה ועודנה מדממת למדי.

בכדי למגר את הטרור, משקיעה הממשלה מיליארדים רבים מדי שנה על ביטחון. בכל רגע נתון, אלפי חיילים ושוטרים מוצבים דרוכים וחמושים ביבשה באוויר ובים. 24 שעות ביממה מופעלות יחידות מיוחדות של מודיעין ושירות הביטחון הכללי. מיטב המוחות מקדישים שעות לחשיבה ותכנון אסטרטגי לצורך מניעה וסיכול של אירועים מסוג זה. ומה עושה הממשלה בכדי למנוע ולמגר את תאונות העבודה של פועלי הבניין? מעט מדי.

על פי הנתונים, ישנם פחות מ-20 מפקחי בטיחות מטעם משרד הכלכלה, כאשר כל אחד מהם אחראי על קרוב ל-700 אתרי בנייה ברחבי הארץ. במציאות כזו, הוראות הבטיחות לא יכולות להיאכף באופן ריאלי. לצד האחריות המשפטית של המעסיקים הישירים והעקיפים של פועלי הבניין, חובת זהירות, משפטית ומוסרית, מוטלת גם על ממשלת ישראל

נוסחת הפלא לבחינת רשלנות שגיבש השופט האמריקאי לרנד הנד, אותה לומד כל סטודנט בספסלי הפקולטה למשפטים, קובעת כי בית המשפט יכול לפסוק רשלנות כאשר שיעור הנזק והסיכון, לאור הסתברות התרחשותו, עולה על ההוצאות למניעתו. החלת נוסחה זו על המקרה דנן, ביחס למספר מפקחי הבטיחות בישראל, יוכיח כי הממשלה נוהגת ברשלנות: שכן הסתברות הנזק והסיכון הגלום בעבודות ענף הבניין היא עצומה לעומת המשאבים המוקצים לטובת השמירה על בטיחות הפועלים. כבר עשרות בשנים פועלים מתים ונפצעים כתוצאה מאי אכיפה של כללי הבטיחות, עם זאת, מספרם של מפקחי הבטיחות בעבודה – האמונים על אכיפת הוראות הבטיחות המעוגנות בחוק ובתקנות ועל מניעת תאונות עבודה – מוסיף להיות זעום.

על פי הנתונים, ישנם פחות מ-20 מפקחי בטיחות מטעם משרד הכלכלה, כאשר כל אחד מהם אחראי על קרוב ל-700 אתרי בנייה ברחבי הארץ. במציאות כזו, הוראות הבטיחות לא יכולות להיאכף באופן ריאלי. חובת הזהירות והשמירה על הבטיחות בבנייה איננה חדשה. בפרשת כי תצא שקראנו לפני מספר שבועות בבית הכנסת, נקבע בבירור: ״כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּו". מהפסוק עולה כי כבר לפני אלפי שנים הובן שראוי לתת את הדעת על הסכנות הבטיחותיות הכרוכות בבניית בתים. במאמר העוסק בנושא קבע שופט בית המשפט העליון יצחק עמית כי פסוק זה דומה לפקודות ותקנות הבטיחות בעבודה. לדידו, המצווה לבנות מעקה משמשת כנורמה המטילה חובת זהירות על מעשה או מחדל שעלול להתרחש כתוצאה מליקויים בטיחותיים בסביבת הבניין.

לצד האחריות המשפטית של המעסיקים הישירים והעקיפים של פועלי הבניין, חובת זהירות, משפטית ומוסרית, מוטלת גם על ממשלת ישראל. עליה לעשות כל שלאל ידה ולהשתמש באמצעים הנרחבים העומדים לרשותה בכדי לצמצם את הכמות העצומה של התאונות. אסור להסכין עם המצב המעוות, ההופך את פועלי הבניין לחוטבי עצים ושואבי מים מודרניים, שממשיכים לצעוד על פי תהום בתקווה שיעברו את היום בלי ליפול מגובה עשרות מטרים. לא ניתן לקבל את הסיטואציה במסגרתה אלפי אנשים יוצאים מדי יום לעבודות בניין בלי לדעת מי יחיה ומי ימות, מי בקצו ומי לא בקצו.

חייבים להבהיר לממשלה כי לא רק ב"באב אל ואד" ובפיגועי הטרור מוטלים מתינו בצדי הדרך, הם נמצאים כעת בכל פינת רחוב, בסמוך לכל אתר בנייה.

הכותב מתמחה באגודה לזכויות האזרח

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. ליכודניק

    אני מניח שבתחום הבניה, כמו בתחום התעשיה שאני מכיר, האחריות לבטיחות העובדים אינה על מפקחי בטיחות מטעם משרד הכלכלה אלא על מנהלי העבודה של הקבלן (המעסיק).

    מדוע לא לתבוע את המעסיק במיקרים של רשלנות?