מתי שלטון דמוקרטי מאבד את הלגיטימציה שלו?

(יוסי דהאן)

הערות ראשוניות ובסיסיות מאד בשיעור אזרחות על המשטר הדמוקרטי. מתי שלטון דמוקרטי מאבד את הלגיטימציה שלו? ואני מתכוון לדמוקרטיה במובן הצר ביותר, מובן שאינו אמור להיות שנוי במחלוקת בין אנשים המצהירים על עצמם כמי שדוגלים במשטר דמוקרטי, לא לדמוקרטיה ליברלית הכוללת כמרכיב מרכזי את חירויות הפרט שקבוצות אנטי ליברליות יתנגדו לו, אלא למשטר דמוקרטי שאינו כולל את המרכיב הליברלי כיסוד הכרחי. הנחת היסוד היא שמשטר דמוקרטי מאבד את הלגיטימציה שלו כאשר הוא פוגע בתנאים הבסיסיים ההכרחיים שמאפשרים את קיומו של המשטר הדמוקרטי. תנאים הכרחים אלו כוללים הזכויות היסודיות ביותר לקייום דמוקרטיה, כגון זכות היסוד השווה לבחור ולהיבחר, זכות זו נפגעת למשל כאשר ראש הממשלה פונה אל האזרחים ויוצר דה-לגיטימציה לזכות הבסיסית לבחור ולהיבחר של עשרים אחוז מאזרחי המדינה, זכות יסוד דמוקרטית הכרחית נוספת היא הזכות להתאגדות פוליטית, שלטון דמוקרטי מאבד את הלגיטימציה שלו כאשר הוא פוגע ורודף ארגונים בחברה האזרחית המבקרים את מדיניותו, כאשר הוא מוציא חלק מהם מחוץ לחוק, רודף, מפלה, מדיר ומטיל עליהם מגבלות שאינן מוטלות על התאגדויות פוליטיות אחרות, אלה השייכות למחנהו. כאשר השלטון עוצר וכולא פעילים בארגוני חברה אזרחית. שלטון דמוקרטי מאבד את הלגיטימציה שלו גם כאשר הוא פועל נגד המשך קיומו של המשטר הדמוקרטי בעתיד. מצב זה מתרחש כאשר מערכת החינוך שאמורה לדאוג לחינוך אזרחים עתידיים, להקנות להם כלים שיאפשרו להם ליטול חלק בחיים הדמוקרטיים, הופכת למערכת של אינדוקטרינציה והטפה לאומנית המבטיחה שלא יתקיים משטר דמוקרטי בעתיד.

(ההערות הללו מוגבלות למשטר הפוליטי השורר בתוך הקו הירוק, כיוון שמדינה השולטת על שני מיליון בני אדם חסרי זכויות, ומקיימת שתי מערכות חוק נפרדות על בסיס מוצא לאומי, כפי שהזכיר השבוע שגרירה של בת בריתנו הנאמנה ביותר, אינה יכולה להיות מוגדרת כמדינה דמוקרטית)

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. שלום ישראל

    מרדנותם של קנאי שמאל כופה עלינו מלחמה
    |
    לדעתי, כל פעילות שמחלישה את האיתנות האסטרטגית של המדינה (למשל, חרם כלכלי שפוגע בהכנסות המדינה ממסים ובתקציב הבטחון) מדרבנת את האויב לנצל את החולשה ולעשות פעולות איבה, מקטנות ועד גדולות. לפיכך, פעילות פוליטית למען חרם כלכלי וכיו"ב היא בגדר גרימת מלחמה.
    חוק העונשין סעיף 98 אוסר על אדם פרטי לעשות "בכוונה להביא לידי פעולה צבאית נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי להביא לכך [לפעולה צבאית] ".
    אני מחבר איסור פלילי זה לשני דברים: א. "כלל הצפיות" בפלילים, לענין "כוונה": "רואים אדם כמתכוון לתוצאות הצפויות של מעשיו", ב. ההנחה המקובלת במסגרת האמנה החברתית שקימת ביסוד המשטר הדמוקרטי מניחה שהחלטותיו של השלטון הנבחר הן ההחלטות אשר להן הסכוי הנמוך ביותר להיות שגויות, לרבות בשאלת מניעת המלחמה.
    מחבור דברים אלה יוצא, לעניות דעתי, שפעילות כנ"ל היא בגדר עברת "בגידה" כבס' 98.
    השמאל הקיצוני טוען שפעילותם נגד כלכלת ישראל לגיטימית כמו הפעילות שנעשתה בזמן האפרטהייד לפגיעה בדרום-אפריקה. זה לא נכון. בדרום-אפריקה פעילות כזאת לא היתה יכולה לגרום מלחמה. יחי ההבדל (ונחיה).

  2. שלום ישראל

    תמיכה ב BDS – איומים פליליים לשם סחיטת כניעה בעת מלחמה ?
    |
    נסיון לסחוט מדינה שמצויה במלחמה קיומית מלווה באיום של קבוצת מעוט להביא לחרם כלכלי עליה, כל עוד המדינה לא תכנע לתביעתם איך לנהל את המאבק באויב- הרי הוא מרד בשעת מלחמה, אף כשהסחטנים נתלים ב"חובתם המצפונית".
    ^
    כפיית סיום הכבוש עלולה להקשיח את העמדה הפלסטינית ואולי להביא לנסיגה חד-צדדית ללא סדורי בטחון ולמלחמה קשה מתמדת במרכז הארץ וביו"ש.
    זה יהיה יותר מובן כשהממשלה תחמש היטב ותאמן היטב את המתנחלים כהכנה למלחמת המגן שלהם מפני הפלסטינים, זאת שצפויה עקב נסיגה חד-צדדית מיו"ש שעלולה להכפות על המדינה ע"י קנאי השמאל, זאת שאפילו כשלעצמה יכולה לגרום התלקחות כללית.
    |
    עמוס שוקן במאמרו ב"הארץ" ב 21.01.16 בהצדיקו תמיכה בחרם על ישראל, הבחין בבעיה שהעליתי פה, אבל תכף עצם את עיניו והתחמק מלענות עליה. כך כתב: "מדיניות האפרטהייד, מעלה בעולם שאלה ….. אם, כגרסת הממשלה, אפרטהייד הוא תנאי הכרחי …לקיומה של מדינת ישראל, אזי הציונות והמדינה לא לגיטימיות" בדבריו אלה הוא מודה שהוא מודע לאפשרות שבטווח זמן מסוים, לפחות, אין דרך אחרת, זולת "אפרטהייד", שתמנע את המלחמה המתמדת שתביא לחסולה של מדינתו, אבל מה שחשוב לו, לפי דבריו שלו, זה שיש "בעולם שאלה". וקיומנו? לעזאזל!
    ^
    אינני רוצה שמה שכתבתי על כבוש יו"ש כדבר שעדיין חיוני ליהודים ישכיח את
    העוולה המוסרית שעלולה להגרם לפלסטינים מבטול הכבוש. כן, דוקא מבטולו. זאת, בהנחה שכבוש האוכלוסייה לא יוחלף בחרות לפלסטינים אלא בדכוי מוסלמי.
    אפשר לנסות להתחמק מאחריות לכך באמירה ש"זאת- לא תהיה אשמתנו", אכן, לא נואשם, ועדיין, אינני מוצא פסול מוסרי בדכוי על ידינו כשאינו פוגע. הוא אינו פוגע כי אינו במקום חרות אלא הוא תחליף לדכוי שיהיה ממילא ע"י אחרים.
    |
    תעמולה מרדנית ככדור שלג מתגלגל:
    "הדעה הנכונה היחידה שתציל את המדינה / את החברה" כל עוד היא במחלוקת, אינה בהכרח דעה נכונה,
    ובגלל שהיא אולי שגויה אסור לשכוח שלא לכל ישראלי יש דרכון זר או תומכים בחו"ל שיאפשרו גם לו לברוח ביחד עם "יפי הנפש" ולהפקיר פה את קרבנות ה"צדק" הפרטי שלהם, כשיתגלה ששגו.
    פעולות בעלות השפעה של ממש על חיי אחרים (על אורח חייהם או על המשך קיומם הפיסי) אסור שתהינה אנרכיות. בדמוקרטיה יש שלטיון נבחר, ורק לו הכלים להחליט מה הוא הרע במעוטו.
    ^
    אמנם, המנעות אישית מצפונית מהשתתפות במעשי השלטון נסבלת בתנאי שהפורש מן הצבור מוכן לשלם את המחיר כחוק, אבל נסיון פרטי לסכל את החלטת השלטון איננו אלא המרדה !
    מרדנות- מטבעה לפשוט מקבוצה אחת לאחרות, כך המורדים השמאלניים ממרידים גם את נערי הגבעות ואחרים עד ש"איש הישר בעיניו יעשה" תוך כדי מלחמת השרדות שהצלחתה תלויה באחדות ובציות לנבחרי הצבור הרחב, לא לקנאים.
    |
    תעמולה מרדנית- ההבט הפלילי והשב"כי:
    בחוק העונשין סעיף 138 (+ הדגשותי ) מגדיר ביקורת ותעמולה חוקיות אשר ( דוקא הן ! ) אינן נחשבות לעברת המרדה:
    (1) להוכיח שהממשלה הוטעתה או טעתה במעשה שעשתה; (2) להוקיע טעויות או פגמים … כדי להביא לידי תיקון ..;
    (3) לשכנע את ** אזרחי המדינה [ !! ] או יושביה [ !! ] ** שינסו להביא בדרכים כשרות לשינוי דבר שיסודו בדין;
    (4) להוקיע, מתוך מגמה לסלק, דברים המעוררים או העלולים לעורר מדנים או רגשי עוינות בין חלקים שונים של האוכלוסין.
    ^
    לפי דעתם של רוב השופטים בפס"ד בבימ"ע בענין בנימין זאב כהנא, הרשעה בהמרדה תלויה גם בשאלה אם היה לנסיון ההמרדה סכוי להצליח. לדעתי, פעולות מרדניות שבתחילתן לא היה להן סכוי להצליח ולכן לא טופלו ע"י רשויות האכיפה עד שנתפסו בצבור כלגיטימיות, עלולות להגביר בהדרגה את השפעתן ומבלי משים לחצות את הקו האדום של הלגיטימיות הנטענת התלויה בהעדר סכוי להצליח.
    לקח: כשהשב"כ עינה כמה חשודים ברצח בדומא, והצטדק שבג"ץ התיר לענות כש"פצצה מתקתקת" עומדת להתפוצץ, טען, בין היתר, שהנחקרים קשרו להמליך מלך.