צביה גרינפילד: ממרצ ללפיד

(יוסי דהאן)

צביה גרינפילד, לשעבר חברת כנסת מטעם מרצ, מאותתת נואשות ליאיר לפיד שהיא תשמח מאד להצטרף למפלגתו. שלושה מאמרים רצופים של תשבחות ומחמאות למייצג המרכז השפוי, הדמוקרטי והציוני. לפני שבועיים במאמרה "למה סולחים לכחלון?" היא תקפה בחריפות את "הכוחות החברתיים" המעניקים תמיכה לכחלון, שתומך בממשלת הימין המהווה סכנה לדמוקרטיה, בעוד היא מגנה על לפיד, אביר הדמוקרטיה, ש"מנסה לפחות להפיל את ממשלת הביבי".

הבוקר היא ממטירה זעם וגופרית על מחנה השמאל, בשל היסחפותו לאנטי ציונות, ומהללת את לפיד (וגם את ציפי ליבני) ש"בניגוד לימין הם סולדים מהמשך הכיבוש ורוצים להגיע להסכם עם הפלסטינים. ובה בעת, בניגוד לשמאל, הם מעוניינים לטפח את ישראל כשיא מרגש של המסע ההיסטורי היהודי". בסיום היא קוראת לאנשי השמאל להצביע למרכז, דהיינו למפלגת "שינוי". מסע פוליטי אישי מרגש של מי שחרדה לדמוקרטיה בישראל אל זרועותיו של מי שמסמל היום יותר מכל פוליטיקאי אחר אופורטוניזם פוליטי, ימני, מסוכן ואנטי דמוקרטי.

 

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. נעה

    ליוסי
    את הארץ אינני קוראת ולא את מאמריה של צביה גרינפילד.
    אבל מצאתי את המקור הארוך מאוד והמייגע , הבנוי על איזה מבנה

    שמצד אחד – חלקים ממנו הם בחזקת נעלמים: " היכן נמצאים, אם כך, אותם שמאלנים קיצונים שבשורתם חילחלה יפה כל-כך אל תוך הציבור הרחב והם הצליחו להעביר לרבים כל-כך בחברה הישראלית את התחושה כי השמאל החדש, הרדיקלי, מאמין בעוז שהאג'נדה המדינית הישנה עברה בעצם ובטלה מן העולם, ועכשיו עומדת במקומה אג'נדה מדינית חדשה שהיא אמנם קיצונית אבל מה לעשות – היא היחידה האפשרית והראויה? התשובה אינה ברורה עד תום".
    (אני מודה שלא שמתי לב לאותה "הצלחה" שהיא מציבה כעובדה).

    מצד שני – "למרות התעלומה שלא נפתרה המסקנות ברורות כאילו לא היתה התעלומה ולא נבראה: "מרכז גדל זה שהגיע במקורו משורות השמאל הציוני המתון אינו מסכים עם רצונן של מפלגות הימין להמשיך ולשלוט בשטחי יהודה ושומרון. אך מה שמעלה את חמתו יותר מכל הוא השמאל הרדיקלי ותוכניותיו לוותר על ישראל כמדינת העם היהודי. לכן הוא אינו רוצה כל קשר או מגע עם הפוליטיקה, האידיאולוגיה והשפה של אלה הנחשבים מזה שנים לאנטי-ישראליים: מי ששוללים לגיטימיות או סיכוי מישראל כפרוייקט שנועד למען העם היהודי – פרוייקט שנוצר מתוך כאב על ההיסטוריה היהודית2 ומתוך כוונה להבטיח את עתידם ואת הגנתם העצמית של היהודים כאחראים לגורלם – אינם מקובלים על רוב הציבור הישראלי כבני ברית של ממש, גם אם הם יהודים".

    נראה לי שהמאמרים בהארץ הם תמצית מאמר שפורסם במולד עוד ב- 2013 כ"פרק מתוך ספרה של גרינפילד שצפוי להתפרסם בהמשך השנה בשם "בחיפוש אחר השמאל האבוד – כיצד ומדוע התפוגג השמאל בישראל"". לא ידוע לי אם פורסם הספר הזה ואם פרסומו עכשיו(?) הוא הסיבה לחגיגת מאמריה בהארץ.
    http://www.molad.org/articles/articlePrint.php?id=41