קלנדיה, עם הרבה חיוך ואהבה

(תמי ריקליס)

המשטרה מסרבת לפרסם את תיעוד ההרג של מראם אבו אסמאעיל ואחיה בן ה-16, שנורו שלשום במחסום קלנדיה, בתואנה שמדובר ב״חומרי חקירה״. כשהעניינים לטובת השוטרים אין שום בעיה לשחרר חומרים, ככה שיש כל סיבה להעלות את התרחישים המסויטים והנפוצים ביותר. בינתיים, דוברות המשטרה הסתפקה בתמונת ״תראו, הנה הסכינים שלהם״ מפוקפקת, והעדויות מהשטח אומרות שהאחים רוססו מטווח של 15-20 מטר. ועוד בינתיים, כדי לאלחש את נימי המצפון והצדק ולהכין את הקרקע להמשך, מסממים את הצופים והקוראים עם תיעוד חבוט של ״מבצע מעצרים״ במחנה הפליטים המסוכן קלנדיה, אליו יוצא פעם בעונה רוני דניאל. את זה אין שום בעיה לצלם, להראות, להסניף, להזריק, באדיבות מטה ההסברה המשותף של הצבא וערוץ 2. כאן אין אפילו דיבור שקרי ככל שיהיה על הוצאות להורג והוראות פתיחה באש. הכל מותר לכוחותינו. שננו: ״לוחמי דובדבן עובדים קשה, אבל עושים את זה עם הרבה חיוך ואהבה״ (בחיי שכך נכתב).

 

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.