הפנטזיה האינפנטילית שמטופחת בקרב הגברים של קיבוץ ניר דוד מתגלמת במופע כמעט "בעל זבובי" כשאנשים בוגרים מסתובבים בחבורות ותוקפים בקטנוניות שהולמת ילדים את חברי המחאה שנדמה להם שבאים "להרוס להם את הבית"
הדיון החשוב על האסי מסיט את הזרקור מעובדה חבויה היטב: המנגנון הוותיק שהוליד עוולות כאלה שיכלל את עצמו, וברגעים אלה ממש מקנה בכל חודש זכויות חדשות לחלוטין על קרקעות מדינה, לאותו מיעוט נבחר, בלי שום נרטיבים של גאולת קרקע – ובחינם
הדיון הציבורי הסוער על נחל האסי, מעלה טענות רבות ומגוונות על אודות זכויות קניין, צדק היסטורי, שיקולים סביבתיים, צדק חלוקתי, טובת הכלל וציונות – שעלו גם במסגרת בג"ץ הקשת הדמוקרטית המזרחית
רק מנהלים אשכנזים של הסכסוך הפנים-יהודי מקבלים בהפתעה את עוצמת הכעס למול שערי הברזל הצהובים של היישובים הקהילתיים. הם שוכחים בזחיחותם את ועדות הקבלה שהם מיסדו, הפוסלות בני אדם באמצעות הלשון הנקייה ״לא מתאימים למרקם החברתי״. תגובה לרון גרליץ
כמי שגדל בפרדיס ונאלץ להתגנב לחוף דרך קיבוץ נחשולים, יאסר אבו ערישה מכיר היטב את חמסנות הקרקעות והטבע הקיבוצית. מאז ומעולם הוא מקווה שנוכל לבנות עתיד משותף, בלי לשכוח את העבר המדמם. היום הצטרף בגופו למאבק על נחל האסי ואף זכה לטבול במימיו משיבי הנפש
