סתירה רווחת אצל מכחישי החטיפות של ילדי תימן, מזרח ובלקן מתאפיינת מצד אחד בקידוש המסמכים וקדושת המילה הכתובה ללא כל עוררין ומן הצד השני בהסברים על מחסור בתיעוד מסודר ועל אי הצורך בו. מעיין נהרי מעמידה דברים על דיוקם ביחס להיעלמותה של ציונה צרום לפני 70 שנה
גם כשעדות חדשה ומטלטלת מאששת את מה שידוע על חטיפת ילדי תימן, מכחישני החטיפות ממשיכים לעבוד שעות נוספות. בשבעה סעיפים מאירי עיניים עומד עמוס נוי על טיבו המפוקפק של המכחישן המקצועי
הן עלו על הבמה וסיפרו על הקושי במציאת הילדים והתינוקות שהופרדו מהוריהם, על האונס שמתבצע במרכזי הכליאה, על תנאי אחזקה משפילים. בין המפגינים היו שהעידו שכילדים של ניצולי שואה חשים יתר אחריות. חדוה אייל עם רשמים מההפגנות בארה"ב ומחשבות על ההקשר הישראלי
מחקר בארכיון "הדסה" בניו יורק אינו מתיימר לקבוע אשמה או חפות של הארגון בחטיפות, אך משחזר את התשתית המוסרית שבמסגרתה יכלה הפרדת תינוקות ממשפחותיהם הביולוגיות להיחשב מותרת ונכונה. נועה חזן מדובבת את המצולמות
כחודש לאחר כשלון המשא ומתן עם נציגי המדינה, תתקיים בחמישי הקרוב בירושלים הפגנה שבמהלכה תיקרא הממשלה להכיר בחטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן ולקחת אחריות מלאה ומקיפה על העוול שנעשה למשפחות
אל חשש! מתברר שהכול כשורה. האיש/ה שמאחורי הפרופיל הבדוי בפייסבוק העונה לשם "נונה דולברג" עושה לילות כימים כדי לספק תיאוריות הרגעה לציבור בעניין חטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן
אני כבר לא יכולה לשאול את סבא וסבתא שלי איך יכלו להיות חלק מהזוועות האלה. אני רוצה להאמין שהם לא ידעו על הנכבה, על חטיפת הילדים, על הניסויים בבני אדם, ואני יודעת שזאת אמונה חסרת בסיס
הרבבות שיצאו לרחובות במוצ"ש שעבר משקפים, שוב, את הבחירות הסלקטיביות של השמאל הישראלי בכל הקשור למאבקו למען זכויות אדם וצדק, ואת ההירככיה שהוא יוצר בין מקרי גזענות ופגיעה בזכויות אדם
הנכבה ב-1948 היא תוצאה של אידיאולוגיה אירופאית שמטרתה העיקרית היא ייהוד הארץ. גם ההנחות החברתיות והתרבותיות שהובילו לפרשת חטיפתם של ילדי תימן, מזרח ובלקן ולהסללה במערכת החינוך חושפות תפיסת עולם קולוניאליסטית. הזמנה לדיון
