סרטו החדש של אודי אלוני עוקב אחרי סיפור אהבה סבוך בין צעיר וצעירה מלוד, ועל הדרך מעלה לדיון כמה מן הבעיות המרכזיות המעסיקות צעירים ערבים בישראל ואת העובדה שעצם קיומם הוא פוליטי – אם ירצו או לא ירצו
לסלאח ודאוד אל-כוויתי יש תפקיד מכריע בהתפתחות המוזיקה העיראקית המודרנית – כמו גם ליהודים רבים אחרים במדינות ערב. בסרט "עיראק'נרול" מבקש דודו טסה, נכדו של דאוד, להתחקות אחר מה שלא יכול היה למצוא בספרי הלימוד ולעשות עימם צדק
הניסיון להכליל כל כך הרבה סגנונות מוזיקאליים וליצור בינאריות בין "מוזיקה מזרחית" ל"מוזיקה מערבית" הוא אוריינטליסטי וגזעני. בכל מקרה, יש להיפרד מהקטלוגים והתיוגים ומהמאמץ להגביל את חופש הביטוי והיצירה, שהרי תם עידן התרבות הציונית האשכנזית המונוליטית
