במקום לחפש את העובדות שיצדיקו אידיאולוגיה ופוליטיקה "רדיקלית" מזרחית, חפשו את היסודות לשיתוף פעולה, כי רבבות הצעירות והצעירים בהפגנות אינם אשכנזים לבנים ואליטות • תגובה לכתבתו של תום מהגר "אנחנו לא השכפ"ץ האנושי שלכם: כל הסיבות להדרת רגלינו מהמחאה"
תום מהגר בוחן שלושה נושאים פוליטיים עכשוויים ששאלת הזהות קרדינלית בהיווצרותם, בהתפתחותם ובהשלכותיהם ומוצא שהתנהלות המדירה את מרכיב הזהות דנה את המעשה הפוליטי למבוי סתום
לפוליטיקת הזהויות שהפכה כה פופולרית במערכת הבחירות הזאת יש מחיר חברתי כבד – ויתור על קידומה של תפיסת "טוב משותף" לכלל האזרחים והקהילות. זוהי נקודת מפגש טראגית שלה עם הכלכלה הניאו-ליברליות
כיצד נשאבו הפעילים המזרחים להיכל התהילה התקשורתית הניאו-ליברלי, וממש כמו היהודים המזרחים מהפריפריה (הנבחרים בקפידה על ידי מלהקות תוכניות הריאליטי) הם עוסקים אך ורק בהתבוססות ובזעקות על הזיהוי השלילי של מזרחים בעיני אשכנזים. זיהוי שלילי ותו לא
הפרקטיקה והשיח של זכויות האדם התרחבו עם הזמן מתפיסה ליברלית צרה לתפיסות רחבות יותר. יש מי שמוצאים את האבולוציה הזאת מדאיגה, אך היא נגזרת מהשינוי בתנאים החברתיים-פוליטיים ולכן אין דרך חזרה. מבט אל לקחי העבר עוזר להבין את האתגר הנוכחי
