פרשת הצוללות
-
על השחיתות הגרמנית בפרשת הצוללות
הגיעה העת לדבר גם על הפשע התאגידי בחסות המדינות החזקות בעולם: מדינות עניות שאזרחיהן חיים בעוני מחפיר, רוכשות בהון תועפות צעצוע מיליטנטי שמזיק אקולוגית, ממדינה דמוקרטית עשירה שמעמידה פנים של התגלמות השיא של ערכי זכויות אדם ואזרח -
במלכודת השחיתות
המסקנה ההגיונית שעולה מתרבות השחיתות הפוליטית הפושה כאן היא שיש להגביר עוד את עצמאותו של השירות הציבורי ולחזק את יכולתו לעמוד מול לחצי פוליטיקאים, בעלי הון ותאגידים כלכליים. אך ראש הממשלה ושרת המשפטים מקדמים הצעות לשינויים שישיגו בדיוק את ההפך -
פרשה רודפת פרשה ונתניהו לא זח
השאלה אינה האם נתניהו חצה את הסף הפלילי, כי אנחנו לא צריכים כתבי אישום כדי להבחין בין טוב לרע, בין מה שמותר למה שאסור לעשות. הציפייה הסבירה מראש ממשלה היא שלא רק שיתחמק מחקירות וייצא נקי איכשהו, אלא שייאבק בשחיתות בעצמו