עתירה שביקשה לחייב את המדינה לחקור את היעלמותה של יפה מאלאירי לפני 70 שנה נדחתה השבוע. עו"ד ישי שריד מספר על ההחלטה לקחת תיק כזה פרו בונו, מדוע הוא לא חש צורך לומר שמפא"י הם פושעי מלחמה, ומה היה אומר אביו, שר החינוך המיתולוגי יוסי שריד, על מינויו של יואב גלנט
מתוך הבידוד החברתי והנטישה צפים ועולים סיפורים מתקופה אחרת. בני המשפחות של ילדי תימן, מזרח ובלקן החטופים נדרשים כעת לתת אמון בכוונות המדינה, שפגעה בהן בעבר והסתירה מהן מידע לאורך השנים. עבורם, מצב החירום של ימי הקורונה, הוא גם תזכורת לזמן ההולך ואוזל
עמוד זה מוקדש למאבק בתביעת השתקה מטעם דב לויטן נגד אתר העוקץ. מוזמנות/ים לעקוב אחר העדכונים ולתמוך בנו: לא לתביעות השתקה • לא לפגיעה בדיון הציבורי • לא להכחשת פרשת ילדי תימן
תנועת מי-טו חשפה את ההיקף העצום של אלימות מינית כלפי נשים ברחבי העולם, אימצה את הנרטיב של הנפגעות והפכה את הבעיה לכזאת הנוגעת לכלל החברה. זהו בדיוק האופן בו עלינו לחשוב על חטיפת מאות אם לא אלפי תינוקות
רבות אני נשאל כיצד אני מעז לצאת נגד מסקנותיהן של ועדות חקירה, ותמיד משתומם על עצם השאלה: האם על האקדמיה לכרוע ברך מול השלטון וערכאות החקירה שלו, שבמקרים רבים מייצרות חקירות מטעם? ד"ר נתן שיפריס פורס את עיקרי המחקר האקדמי והעדויות בפרשת ילדי תימן, מזרח ובלקן
רביב דרוקר ואיתי רום הקפידו לשמר את הנחות היסוד: אמון בסולידריות הפנים-יהודית, בשקיפות, בחוסר הפניות של הממסד הרפואי. תחקיר רציני היה מבקש לערער על כל אלה, ובמקום לשאול "האם יייתכן ששלוש שנים אחרי השואה עשו יהודים ליהודים דבר כזה?", לברר מה היו התנאים החברתיים והפוליטיים שאפשרו לדבר כזה להתרחש
המציאות לא מפריעה לרביב דרוקר ו"המקור" לקבוע שפרשת ילדי תימן היא כבר קונצנזוס ושאין צורך לאתגר את הממסד על כשליו. נותר רק לבחון את "מקרי הדגל", סטנדרט מומצא על ידי תוכנית התחקירים לבחינת האמת שאשכנזים ישמחו לשמוע
מערכת המשפט יוצרת פער בלתי נסבל בין חוק לצדק, ומעוניינת למסגר את חטיפות הילדים כסדרה של מקרים בודדים, ולא כעוולה המונית פרי יד מכוונת. המאבק מגיע מחר לבית המשפט העליון
כשהרב עוזי משולם יצא למערכה עיקשת וחסרת תקדים בתולדות המאבקים החברתיים במדינת ישראל, פעילות המחאה שלו ושל תומכיו נתקלה מתחילתה במסע הכפשה, רצח אופי והתרת דם • פתח הדבר מתוך "ילדי הלך לאן?"
