גם כשעדות חדשה ומטלטלת מאששת את מה שידוע על חטיפת ילדי תימן, מכחישני החטיפות ממשיכים לעבוד שעות נוספות. בשבעה סעיפים מאירי עיניים עומד עמוס נוי על טיבו המפוקפק של המכחישן המקצועי
מחקר בארכיון "הדסה" בניו יורק אינו מתיימר לקבוע אשמה או חפות של הארגון בחטיפות, אך משחזר את התשתית המוסרית שבמסגרתה יכלה הפרדת תינוקות ממשפחותיהם הביולוגיות להיחשב מותרת ונכונה. נועה חזן מדובבת את המצולמות
כחודש לאחר כשלון המשא ומתן עם נציגי המדינה, תתקיים בחמישי הקרוב בירושלים הפגנה שבמהלכה תיקרא הממשלה להכיר בחטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן ולקחת אחריות מלאה ומקיפה על העוול שנעשה למשפחות
שלושה מסמכים על בית התינוקות במעברת קדימה מעניקים הקשר לעדותה המדוברת של שולמית מליק, וחושפים התנשאות תרבותית ומעמדית וכן טפח מהנחות היסוד של התקופה בדבר הורות ״ראויה״. אולם רוב החומרים עדיין מוסתרים בארכיונים, ורק לאחר חשיפתם ניתן יהיה לשחזר את עולם המעברות של ראשית שנות החמישים
לקיחת האחריות של פושעים ומשתפי פעולה על חלקם בפשע היא שלב הכרחי בתהליך מאוחר של תיקון חברתי. לעתים היא גם מעניקה לנו הצצה נדירה לתודעתו המסוכסכת של החייל הפשוט, כפי שקרה בסוף השבוע האחרון עם עדותה של שולמית מליק על חטיפת הפעוטות במעברת קדימה
צליל כהן הלכה אתמול (ג') לקונגרס העולמי במדעי היהדות להרצאתו של ד"ר דב לויטן, המכחישן הקולני של חטיפות ילדי תימן, מזרח ובלקן. כשמחתה על האשמת המשפחות בין היתר בפסיכוזה, רוב הקהל שתק
