נתניהו יכול לדבר עד מחר על חילוץ הציבור מן המשבר, אבל מה שמעניין אותו זה שברוני ההון הפיננסי יבטיחו את כספם. מבין הרמזים שפיזר רה"מ על שיחתו עם סטנלי פישר המהולל, לב גרינברג מנסה להבין את מנגנון קבלת ההחלטות הכלכליות במדינה
צחי הנגבי אולי מאמין שאם ניתן לשוק לעשות, נראה איך נעלמת החרטא הזו, אבל האמת היא שבשום מקום בעולם לא היה בעבר ולא קיים בהווה 'שוק חופשי' של ממש, לא אידאלי ולא מחצית לא רבע ולא שמינית ממנו
במהלך חיינו יתרחשו עוד מספר רב של אירועי זליגה של מחלות מבעלי חיים לבני אדם, בינתיים, אנחנו חייבים לערוך שינויים משמעותיים בקשר שלנו לעולם הטבעי. ראיון עם הסופר דייויד קוואמן, שכבר ב-2012 שרטט את המסלול הקצר שבין עטלפים למגפות עולמיות
משרד האוצר מוצא מקור תקציבי לתגמול המעסיקים החזקים במשק וחונק את העובדים המוחלשים ביותר. הפגנות, פעולות מחאה, נשים עניות חזקות שהביאו לשינוי המדיניות – מכל אלה בחרו בחדשות 12 לשדר רק את הוריאציות על המקרר הריק
ביקורת חריפה בדו"ח מבקר המדינה שפורסם החודש חושפת טיפול לקוי והיעדר פיקוח מצד הגורמים הממשלתיים ביחס לאלימות כלפי נשים. בצעדה שתתקיים מחר תיקרא הממשלה להפסיק את ייבוש התקציבים
השיח של נתניהו מתמקד בהפחדה וסכנת חיים – ולא רק בימי קורונה, והוא מגייס את מרבית הציבור הישראלי סביב מדיניות שנשענת על ההפרדה בין ידיד ואויב. אך "ישראל" איננו במקור מושג אתני סגור ואטום, ועל כך יש להילחם • ראיון עם פרופ' אמל ג'מאל, שאפילו מסתיים בנימה אופטימית
השתתקות הפרלמנט בשנה וחצי האחרונות היתה להשתלטות עוינת של ממשלה נטולת סמכות ונטולת אחריות שפעלה לא אחת ככל העולה על רוחה, בין השאר בתוקף צווי חירום. בצוק העיתים, למדנו: גם השיח הפרלמנטרי המוגבל שלנו חיוני כאוויר לנשימה
בעיצומה של מפולת חברתית אנחנו חוזרים למציאות של טרום הקורונה במצוקה גדולה עוד יותר, שגם בה יש רעבות וחולים ונכות ובודדים וקשישות ואמהות חד הוריות. האשליה של חזרה לשיגרה תאפשר לשלטון להתנער מאחריותו, ולו המופחתת, הקיימת היום ועלינו לנסות לחשוב כיצד מייצרים מעשה חתרני והתנגדותי שונה ממה שהורגלנו
מהלכי הסגר שננקטו בישראל ובעולם משרתים את החזקים והעשירים על חשבון המוחלשות והעניות, ומעוררים ביקורת בקרב רופאות וחוקרות. ואולם, בפיד השמאלני פרחו פוסטים על חשיבות הציות לסגר מתוך סולידריות, לצד סדרות מומלצות ועוגות. התמיכה במדיניות הממשלה תוך תיוגה כסוציאל-דמוקרטית מזמינה ביקורת דווקא משמאל, וגם כמה הרהורים סוציולוגיים • חלק א'