המשבר העמוק שיצר הניאו-ליברליזם הוציא מיליוני אנשים בעולם לרחובות, ומחייב חשיבה מחודשת אודות ההסדרים הכלכליים הקיימים. מודלים כמו קואופרטיבים, חלוקת מניות לאזרחים, הכנסה בסיסית לכל ועוד מנסים לצמצם את אחד המקורות המרכזיים לאי-שוויון – הכנסות שמקורן בבעלות על אמצעי ייצור. על (אפשרות של) עתיד טוב יותר
אם הדמוקרטיה איננה לכולם היא פשוט לא דמוקרטיה. זה מה שאמר העם המצרי לאחים המוסלמים כשניסו לחוקק חוקה "מוסלמית ודמוקרטית". מתי תקום אצלנו תנועת מחאה המונית שתאמר לא ל"אחים היהודים" ולמדינה היהודית ודמוקרטית?
כמו בישראל ובברזיל, ההתקוממות בטורקיה חלה בעיצומה של "צמיחה" תחת ממשלה פופולרית. כמו בישראל, גם בטורקיה יש מחלוקת על זהות המחאה ומטרותיה. במכתבו קורא הפילוסוף הצרפתי החשוב אלן באדיו לפעילים בטורקיה להימנע מקרע בין חילוניים לדתיים ומהערצה עיוורת למערב, ולחבר בין צעירים משכילים לבין עובדים, מהגרים, נשים ומיעוטים אתניים –…
המדינה מעדיפה שהמאבק החברתי-כלכלי-פוליטי יהפוך למאבק כנגד אלימות המשטרה, וייגרר בבתי המשפט. כך המשטרה משרתת את הממשלה בהסטת האש מן המדיניות הפושעת של ראשיה. אלמוג בהר על ההתנהלות של משטרת ירושלים בהפגנות האחרונות במערב ובמזרח העיר
עופר נמרודי מספר איך "בנינו להם מדינה", איש עסקים אחר מפליג בתיאורי ארוחת ערב שכל-כולה פנטזיה אוריינטלית. ביחד עם סרטי 8 מ"מ, הסרט "לפני המהפכה" עוקב אחר סיפורם של הישראלים שחיו באיראן בשנות ה-60-70
בצל הגזירות הכלכליות, נסיעתו של ביבי לסין נתפשה כמעין מסע תענוגות בזבזני, מביך ומיותר. אבל אנחנו מבקשים לטעון אחרת. איך נראה הביקור בתקשורת הסינית? איך קשור לעניין הגז של תשובה? ומה בין ארוחת הערב של שי ג'ינפינג למיטה הזוגית של הזוג נתניהו?
מלחמה מודרנית היא לא רק טנקים, היא בולדוזרים. לא עושים אותה רק במפציצים אלא גם בתוכניות מתאר. כן, זו מלחמה שהמדינה מנהלת, ואנשים נפגעים בה: הבריאות שלהם, התקוות שלהם, העתיד שלהם. הכבוד האנושי והלאומי שלהם. נאום מעצרת יום האדמה בסח'נין
