השבוע התגייס ערוץ 10 לתחקיר שכל-כולו דה לגיטימציה של מפלגת בל״ד, כחלק ממהלך כולל של מתקפה נגד ערבים בישראל, במסגרתו כבר הוצאה מחוץ לחוק התנועה האיסלאמית. שוחרי הדמוקרטיה בישראל צריכים לזכור: המהלך הזה תוקף גם אותם
הקבינט נסמך הבוקר על התקנות לשעת חירום כדי להוציא את התנועה האיסלאמית הצפונית אל מחוץ לחוק – החלטה פוליטית המתעלמת מהעובדה שהתנועה מספקת שירותים ציבוריים בסיסיים לחברה הערבית, כאלו שהמדינה מונעת מהם. ההקצנה הפאשיסטית של הימין והשתיקה של השמאל מול רדיפה זו יובילו למשבר קשה
עבד אבו שחאדה, אקטיביסט יפואי וסטודנט, מספר על החזרה ללימודים לאחר הפרות הסדר ביפו. מול ההסתה הפרועה של הימין כנגד ערבים אישית וקולקטיבית, גם הסטודנטים השמאלנים ממלאים פיהם מים
קטעים מתוך ספרו החדש של דור גז, הבוחן תצלומים אוריינטליסטיים מהפנטים של בני העליות הראשונות שביקשו, ולו לרגע, להיטמע במזרח, במסגרת הפנטזיה הציונית על ״היהודי החדש״, השורשי, התנ״כי
העצרת לזכר רבין איחדה שמאל וימין תחת סיסמאות ריקות של שלום ואי-אלימות, ולמעשה – חיזקה את הסטאטוס-קוו וקראה לשלום עם המשך הכיבוש, בלי להעלות אף שאלה קשה
לא ברור אם אירועי הימים האחרונים הם אינתיפאדה דתית ומסוכנת או תוצר של דחפים לאומניים ופוליטיים. מה שבטוח זה שללא שינוי גישה מהותי כלפי מצבם של הפלסטינים, כל מה שמצפה לנו בעתיד זה עוד ייאוש ועוד התקוממות
השאלה איננה האם אנחנו מסכימים להיות אויבים, אלא האם מי שנהנה מזכויות יתר מוכן לוותר עליהן. לא אם אנחנו מסכימים להיות אויבים, אלא האם אנחנו מוכנים לתת יד לשליטה ודיכוי או להעלים מהם עין
מאחורי כל אבן שנזרקת במזרח ירושלים עומד אדם שחש מושפל וחי במציאות בלתי נסבלת. מבחינה משפטית וחוקית, שינוי נהלי הפתיחה באש והרחבת השימוש בירי חי נגד מיידי אבנים, רק יחריף עוד יותר את מדיניות האצבע הקלה על ההדק
השנים האחרונות בשיח המזרחי מסמנות שינוי כיוון משמעותי: הזרם המרכזי והבולט הצליח לפרוץ אל מחוץ לחיקו החם של השמאל הרדיקלי ודמותו של הפעיל המזרחי, האינטלקטואל, החילוני והאנטי-ציוני מפנה את מקומה הבלעדי למגוון רחב יותר